פגיעה בעולים חדשים ובתושבים חוזרים על ידי רשויות המס
פגיעה בעולים חדשים ובתושבים חוזרים על ידי רשויות המס
ביטול פטור מחובת דיווח לעולים חדשים ותושבים חוזרים
בתחילת חודש אפריל 2024, פורסם החוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 272), התשפ"ד-2024. במסגרת החוק נמחקו הוראות סעיפים 134ב ו-135(1)(ב) לפקודת מס הכנסה. נזכיר תחילה, כי בהתאם להוראת סעיף 14(א) לפקודה יחיד שהיה לתושב ישראל לראשונה ותושב חוזר ותיק, פטורים ממס במשך עשר שנים מהמועד שהיו לתושבי ישראל, על הכנסותיהם שהופקו או שנצמחו מחוץ לישראל או שמקורן בנכסים מחוץ לישראל. הוראת סעיף 134ב לפקודה, שנמחקה במסגרת התיקון קבעה, כי יחיד שהיה לתושב ישראל לראשונה או לתושב חוזר ותיק, כאמור בסעיף 14(א) לפקודה, לא יהא חייב בהגשת דוח כאמור בסעיף 131, לגבי כל הכנסותיו שהופקו או שנצמחו מחוץ לישראל או שמקורן בנכסים מחוץ לישראל, במשך עשר שנים מהמועד שהיה לתושב ישראל כאמור. הוראת הסעיף נועדה לאפשר לכל אותם עולים חדשים ותושבים חוזרים, מעבר לפטור ממס החל על הכנסותיהם מחוץ לישראל, להיות פטורים גם מדיווח למשך עשר שנים, בגין הכנסותיהם שהופקו או נצמחו מחוץ לישראל. בנוסף, הוראת סעיף 135(1)(ב) לפקודה, שנמחקה גם היא במסגרת התיקון קבעה, כי יחיד שהיה לתושב ישראל לראשונה או לתושב חוזר ותיק, כאמור בסעיף 14(א) לפקודה, לא יהיה חייב בהגשת דוח על הונו ונכסיו שמחוץ לישראל במשך עשר שנים מהמועד שהיה לתושב ישראל כאמור. למען הסדר הטוב נציין, כי הפטור ממס לתושבים חוזרים ועולים חדשים, נותר על כנו ולא בוצע תיקון לסעיף 14(א) לפקודה.
למעשה, עד לתיקון, כל אותם עולים חדשים ותושבים חוזרים, יכלו להגיע לישראל מבלי לחשוש, שמא יחויבו בדיווח בישראל בגין הכנסותיהם מחו"ל (שייתכן וחלקו לא דווח ו/או לא שולם בגינו המס במדינה הזרה). לאחר התיקון ובהתאם לכללי השקיפות החלים בין המדינות החברות ב- Global Forum (OECD), תתאפשר העברת אינפורמציה על נכסים והונם מחוץ לישראל, של אותם עולים חדשים ותושבים חוזרים ותיקים. יתרה מכך, תתאפשר השוואה מול הדיווח הקיים במדינה הזרה, ככל והיה כזה וכן, בירור חבות המס.
באשר לתחולת סעיף ביטול הפטור מדיווח נקבע בתיקון, כי הסעיף יחול על מי שהיה לתושב ישראל לראשונה או שהיה לתושב חוזר ותיק, החל מיום 1 בינואר 2026 ואילך. אם כך, ניתן לראות, כי ביטול הפטור מדיווח לא יחול על מי שכבר נמצא בישראל או מי שיגיע לישראל עד ליום 1.1.2026. השאלה האמיתית היא מה יקרה לאחר יום 1.1.2026? מדינת ישראל עלולה באמצעות ביטול הפטור, לבלום/לעצור את העלייה ארצה, דווקא בתקופה שבה נדרש לעודד עלייה ולחזק את חזרתם של אלו שעזבו את ישראל במהלך השנים. נשאלת השאלה, האם מדינת ישראל באמת צריכה את הדיווח? בדברי ההסבר לתיקון צוין, כי אמנם לפטור מדיווח לתושב ישראל לראשונה ולתושב חוזר ותיק, תועלות מבחינת מדיניות עידוד עלייה ועידוד הגירה חוזרת לישראל, אך הוא מעורר קשיים רבים תוך ניצול לרעה של הפטור מדיווח, באמצעות הלבנת הון, קושי ליישם הסכמים לחילופי מידע לגבי תושבים וחברות ועוד. על אף המילים היפות בדברי ההסבר, מדינת ישראל לא באמת צריכה את כל הדיווח (למעט באשר להכנסה מעורבת, באשר לפעילות שבוצעה חלקה מישראל וחלקה מחוץ לישראל – לגביה קיים חישוב לינארי) ולמעשה, מדובר בכלי שנועד לסייע למדינות הזרות. נזכיר, כי כפי שצוין גם בדברי ההסבר להצעת החוק, ארגון ה- Global Forum עורך ביקורת בישראל, באשר למצב חילופי המידע כבר מאז שנת 2019. החשש הגדול של המדינה, כפי שגם עולה בדברי ההסבר להצעת החוק, הוא שמא האיחוד האירופי יכניס את מדינת ישראל ל- "רשימה השחורה". אולם, נראה שאין מדובר באיום הראשון ובכל זאת עד היום, המדינה הצליחה לעמוד על הרגליים האחוריות, לא לתקן את הפקודה ולא לבטל את הפטור מדיווח. ביקורת בעניין זה השמיע גם חבר הכנסת לשעבר, אלכס קושניר, שהיה יו"ר ועדת הכספים ומנכ"ל העלייה והקליטה, בהתייחסותו לביטול הפטור מדיווח במהלך כנס לשכת רואי חשבון שהתקיים באילת בתחילת החודש. להפתעתנו הרבה, דווקא עכשיו, כשאנו עדים לתופעת אנטישמיות ושנאה כלפי היהודים בתפוצות, מחליטים לקדם את התיקון ולבטל את הפטור מדיווח. לעמדתנו, מהלך שכזה, עשוי להפחיד ולבלום עלייה לישראל, במקום לקדם מהלך הפוך שייצר תמריצים לעידוד עלייה תוך יצירת 'קרקע יציבה ובטוחה' לשנים הקרובות.
עוד נקבע במסגרת התיקון, חובת דיווח על יצירת נאמנות לתושבי חוץ, עולים חדשים ותושבים חוזרים. בהתאם לתיקון, נאמן, לרבות כל אדם שהחזיק בנכס הרשום על שמו לטובת אדם אחר, יחויב להגיש הודעה לפקיד השומה על יצירת נאמנות במסגרתה החזיק בנכסים. בעקבות כך, נאמנים ישראליים שהיום אינם חייבים להגיש דיווח על הקמת נאמנות לפי הוראות הפקודה, יחויבו בהגשת דיווח. באשר לתחולת חובת הדיווח על נאמנויות, גם כאן נקבעה הוראת מעבר. באשר לנאמן בנאמנות שכבר קיימת, כלומר, נאמנות שהוקמה לפני פרסומו של החוק, לפני יום 7.4.2024, יידרש הנאמן בהודעה לרשויות המס בתוך 120 ימים מיום 1.1.2026. באשר לנאמן בנאמנות שהוקמה לאחר פרסומו של החוק, יידרש הנאמן בהגשת הודעה לרשויות המס בתוך 90 ימים ממועד יצירת הנאמנות או ההקניה, לפי העניין. האם באמת נדרשת חובת הדיווח על יצירת נאמנויות לתושבי חוץ? שוב, נראה שגם כאן הלחץ של האיחוד האירופי עשה את שלו מבלי שהדבר נחוץ למדינתנו. גם כאן, לדעתנו, הדבר יעודד רק אפשרויות חליפיות, לכל אותם תושבי חוץ, לפנות לנאמנויות זרות, שטרם קיבלו עליהם את גזירות האיחוד האירופי, תוך הותרת הנאמנות 'מתחת לראדר הדיווחים'.
לעמדתנו, אסור ששיקולים זרים, ישפיעו על קבלת החלטות ותיקוני חקיקה במדינת ישראל. הדבר נכון שבעתיים בתקופה שבה אנו נמצאים. הרציונל החקיקתי חייב להיות בראש ובראשונה מה נכון וטוב עבור מדינת ישראל ומה באמת נחוץ לרשות המסים בעת הנוכחית.
כל האמור לעיל, אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי. על הקורא לפנות ולהתייעץ עם עו"ד העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה כזו או אחרת. כל המסתמך על האמור לעיל, עושה זאת על אחריותו בלבד.
מאת אודי ברזלי, עו"ד (רו"ח) ולירון בן מאיור, עו"ד, אודי ברזלי עורכי דין
d&b – לדעת להחליט
