ההסכם עם ההסתדרות טרם נחתם ועובדי המגזר הציבורי לא יקבלו את תוספת השכר בזמן
ההסכם עם ההסתדרות טרם נחתם ועובדי המגזר הציבורי לא יקבלו את תוספת השכר בזמן
במרץ האחרון הודיעו יו"ר ההסתדרות ארנון בר דוד ושר אוצר בצלאל סמוטריץ' על הגעה להסכמות. אך בשטח ההסכם בין הצדדים טרם נחתם והעובדים במגזר הציבורי שהיו אמורים לקבל תוספת שכר של 400 שקל ימשיכו לחכות לפחות חודש נוסף
"הפעימה הראשונה" בתוספת השכר לעובדי המגזר הציבורי שתוכננה לחודש יוני ואמורה להיות משולמת לעובדים ביולי נדחית לפחות בחודש והיא תשולם לכל המוקדם באוגוסט, כך עולה מתגובת ההסתדרות הכללית לשאלות "כלכליסט" על יישום ההבנות שעליהן הצהירו בתחילת מרץ יו"ר ההסתדרות ארנון בר דוד ושר האוצר בצלאל סמוטריץ'.
במרכז ההבנות שהושגו בין ההסתדרות לאוצר עומדת העלאת שכר בשיעור של 11% לעובדי המגזר הציבורי במתווה מדורג עד שנת 2027. לפי המתווה שהוצג בתחילת מרץ, תוספות אלה יינתנו בשש פעימות, שתי הראשונות הן תוספות שכר שקליות, של 500 שקל בסך הכל, ושאר הפעימות הן תוספות שכר אחוזיות של 6%.
הפעימה הראשונה של העלאת השכר לעובדי המגזר הציבורי תהיה בגובה של 400 שקל ובחודש אוקטובר 2024 תהיה הפעימה השנייה שבמסגרתה שכרם יועלה ב־100 שקל נוספים, שיהוו השלמה לתוספת שקלית של 500 שקל.
לפי אותו מתווה בין האוצר להסתדרות, לאחר שתי הפעימות הראשונות, הפעימה השלישית תשולם לעובדים באמצעות תוספת שכר של 2% בדצמבר 2024, ואחריה תוספת שכר של 1.5% באפריל 2025; תוספת של 1.5% באפריל 2026; ותוספת של 1% באפריל 2027.
לצד הסיכומים על מתווה העלאת השכר עד 2027, באפריל האחרון ולקראת חג הפסח עובדי המגזר הציבורי קיבלו גם "מענק יוקר מחיה" חד־פעמי בגובה של כ־6,000 שקל שנועד להקל את התמודדותם עם יוקר המחיה בישראל, וזאת, בין השאר, לאחר ששכרם לא עודכן מאז תקופת סגרי הקורונה.
בכיר באוצר: "המענק לעובדים חולק טרם החתימה על ההסכם, וענה בעיקר על הצורך של בר דוד להציג לבוחריו הישג משמעותי"
בעת שבר דוד וסמוטריץ' הציגו לציבור את הסיכומים שאליהם הגיעו בתום משא ומתן שארך כמה שבועות, וכדי שלא לסכנו ההסתדרות דחתה את הקריאות להצטרף אליה למחאה נגד ההפיכה המשטרית שמקדמת הממשלה, הם לא חסכו בסופרלטיבים כדי להעצים את גודל ההישג.
במסיבת עיתונאים חגיגית בר דוד הגדיר את ההבנות עם האוצר "היסטוריות" וטען שייטיבו בעיקר עם העובדים החלשים במגזר הציבורי. גם סמוטריץ' נסחף לאווירת האופוריה והחיוכים שהייתה מסביב למיקרופונים ולמצלמות וקרא למערכת הפוליטית, שסערה אז כפי שהיא סוערת גם היום מחמת ההפיכה שמקדמת הממשלה, ללמוד מהצדדים המתדיינים לקראת הסכם השכר החדש על ניהול משא ומתן ויישוב סכסוכים ומחלוקות.
אין הסכם ואין כסף
אלא שכמעט ארבעה חודשים אחרי, ההסכם שההבנות המרכזיות בו כבר סוכמו, טרם נחתם. גורם בכיר שמעורה במהלכים בין ההסתדרות למדינה טען בשיחה עם "כלכליסט" שמדובר ב"מצב נורמלי, שכן לאחר שהצדדים סוגרים דברים בנייר עקרונות, צוותי המו"מ חוזרים אל שולחנות העבודה למלאכת הניסוחים ובשלב הזה יש לא מעט מריבות וחילוקי דעות בין המשפטנים על ניואנסים. כל מיני נקודות שלא חודדו במו"מ עולות שוב ודברים מתעכבים".
גם מצד ההסתדרות ניכרת גישה סלחנית לעיכובים בחתימה על ההסכם, ולפי גורם בכיר בארגון העובדים הם נובעים ממורכבות הסוגיה, ריבוי המגזרים שאליהם הוא מתייחס והיותו של ההסכם צופה פני עתיד ומתוקפו העובדים יתחייבו לפני המדינה לשקט תעשייתי עד 2027. הגורם הכחיש כי בין הצדדים עומדת מחלוקת עמוקה שמקשה עליהם להתקדם אלי חתימה.
מנוף לחץ או חוסר הבנה?
ברקע של העיכוב הצפוי בתשלום הפעימה הראשונה לעובדי המגזר הציבורי, אגף הממונה על השכר בראשות אפי מלכין פנה לגופים הממשלתיים שעובדיהם קיבלו במרץ האחרון את "מענק יוקר המחיה" בסך 6,000 שקל בניסיון ללחוץ עליהם לחתום על הסכם המסגרת עם המדינה וזאת תוך איום שאם לא יעשו זאת, הם יידרשו להשיב את הכסף באוגוסט הקרוב.
מדובר באיום שאינו ברור, שכן ההסכם עצמו טרם נוסח באופן סופי, כך שהמדינה לא יכולה לצפות מעובדים בגופים אלה לתת בשלב זה את הסכמתם. גורם שמקורב לנושא אמר בהתייחס לדרישת הממונה על השכר כי "אך הגיוני שעובדים שמקבלים מענק יהיו חתומים על הסכם שבמסגרתו הם קיבלו את המענק".
גורם אחר שמעורב אמר כי "ההודעה של מלכין נשלחה בשם הפורמליות בלבד ואין בה כוונה ממשית. גם למדינה וגם להסתדרות יש אינטרס שההבנות ימומשו ושההסכם ייחתם. צריך להביא בחשבון את העובדה שההסתדרות מתנהלת בנושא הזה מול הנהלה חדשה במשרד האוצר וצריך לתת לממונה מלכין ולמנכ"ל שלומי הייזלר מספיק זמן כדי 'להתרגל לטמפרטורת החדר'".
מההסתדרות נמסר בהתייחס לכספי המענק כי "במשכורת מרץ המדינה שילמה לעובדי המגזר הציבורי מקדמה על חשבון המענק בגובה של 6,000 שקל וזאת מכוח הסכם המסגרת שצפוי להיחתם בקרוב. מטבעה, מקדמה אמורה להתקזז עם התשלום בפועל והחוזר שהוציא בנושא הממונה על השכר מתייחס לדחיית מועד הקיזוז של המענק למול התשלום בפועל לחודש אוגוסט במקום לחודש יוני. למעשה, מדובר בהנחיה טכנית בלבד, ואף אחד מהעובדים לא יידרש להחזר המקדמה".
עוד מסרה ההסתדרות ביחס ליישום הפעימה הראשונה כי "בניגוד לנטען, הפעימה הראשונה של התוספת אמורה להיות במשכורת יולי 2023 שמשולמת לעובדים בתחילת חודש אוגוסט. כך סוכם ואנו פועלים בכל הכוח שכך גם יהיה".
עוד לפי ההסתדרות, "הסכם המסגרת מורכב מאסופה של הסכמים שונים ובהם הסכם לעובדי השלטון המקומי, הסכם לסגל הימנהלי באוניברסיטאות, רפורמה בשכר הסייעות ועוד. מדובר במסמך של מאות עמודים שכולל כעשרה הסכמים שונים שמשפיעים על התפתחות השכר העתידית במגזר הציבורי. צוותים כלכליים ומשפטיים מצד המדינה ומצד ההסתדרות מקיימים מו"מ מואץ ועושים לילות כימים כדי להשלים את ההסכם המלא. כבר עתה, על אף הניסיונות להטיל ספק בעשייה ולהציג פערים בין הצדדים, ברור לכולם שמדובר באחד ההסכמים הטובים והמתקדמים מסוגו, שמביא בשורות למאות אלפי עובדים בישראל".
בכיר באוצר אמר ל"כלכליסט" כי המענק לעובדים חולק טרם החתימה על ההסכם, וענה בעיקר על הצורך של בר דוד להציג לבוחריו הישג משמעותי. הוא הוסיף כי בכל מקרה, אין בכוונת האוצר להשתמש בו כמנוף לחץ להאצת החתימה על הסכם המסגרת.
הגורם העריך כי ההסכם ייחתם באמצע יולי, כך שתשלום הפעימה הראשונה ייעשה במשכורת שתשולם לעובדי המגזר הציבורי באוגוסט. לדבריו, אפשר גם שיהיה עיכוב נוסף בחתימה על ההסכם, כך שהתוספת תיכלל במשכורות אוגוסט שישולמו בספטמבר. הוא הבהיר כי בכל מקרה, הכספים ישולמו לעובדים רטרואקטיבית.
העיכוב בחתימה על הסכם המסגרת מעכב גם יישום מתווה קיצור שבוע העבודה במגזר הציבורי מ־42 שעות ל־40 שעות. לפי המתווה שהציגו המדינה וההסתדרות במרץ, החל מיוני 2023 שבוע העבודה יקוצר בשעה אחת ל־41 שעות והחל מינואר 2025 הוא יקוצר בשעה נוספת, ל־40 שעות, כך שעובדים אלה יעבדו בכל שנה 104 שעות פחות, וזאת בלי להפחית משכרם ובניסיון לשפר את רווחתם ואת רמת הפריון במשק. גורמים בהסתדרות ובאוצר אמרו כי מתווה קיצור שבוע העבודה יוחל עם החתימה על הסכם המסגרת.
