פרשנותהמשקיעים הזרים בורחים מישראל, והשקעות הישראלים בורחות לחו"ל
פרשנות
המשקיעים הזרים בורחים מישראל, והשקעות הישראלים בורחות לחו"ל
צניחה של 55% בהשקעות הזרות ברבעון הראשון של 2024 משקפת לא רק חשש מהתמשכות הקרבות, אלא בעיקר את ההבנה שהנהגת המדינה לא מתעניינת במשק
1. המשקיעים הזרים ממשיכים להתנתק מישראל: ההשקעות הישירות הזרות (FDI - Foreign Direct Investments) ירדו ברבעון הראשון של 2024 ב־55.8% לעומת הרבעון הקודם, ועמדו על 1.1 מיליארד דולר בלבד. כך עולה מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שפורסמו אתמול בדו"ח מאזן התשלומים של המשק. מדובר בנתון מטריד במיוחד, שממשיך את המגמה של הרבעון האחרון של 2023 – שבו החלה המלחמה. השקעות זרות של 1.1 מיליארד דולר ברבעון הן נמוכות במיוחד, פחות מרבע, בהשוואה לממוצע רבעוני של 4.8 מיליארד דולר בארבע השנים האחרונות. מדובר ברמה הנמוכה ביותר של השקעות זרות מאז הרבעון האחרון של 2021, שנרשמו בו באופן חריג השקעות שליליות (מימושים). כבר ברבעון האחרון של 2023 נרשמה ירידה של כ־50% בהשקעות הזרות לעומת הרבעון שקדם לו, לרמה של 2.6 מיליארד דולר. נתון זה חתם אחת השנים הגרועות ביותר של ישראל מבחינת השקעות זרות, שהיתה גם השנה הראשונה של ממשלת נתניהו־סמוטריץ', במהלכה ההשקעות צנחו לרמתן ב־2017. ברבעון הראשון של 2023 ההשקעות הזרות עמדו על כ־4 מיליארד דולר, מתחת לממוצע הרבעוני בארבע השנים האחרונות.
השקעות ישירות זרות מתייחסות לרכישת נכס בידי זרים (לא ישראלים), כך שיש להם שליטה ישירה על הנכס. מדובר בהשקעות בעלות אופי ארוך טווח והן בעיקר בנכסים ריאליים, בניגוד להשקעות פיננסיות רגילות. השקעות זרות משחקות תפקיד חיוני בצמיחה ובפיתוח הכלכלי, כי הן מספקות הון, טכנולוגיות חדשות, מומחיות ניהולית והן מעודדות חדשנות ומעלות פריון.
יתרה מזו, במקרה של ישראל הנתון הזה מקבל משנה תוקף, שכן כ־80% מההון שנכנס לסקטור ההייטק - הקטר של המשק - מגיע מחו"ל.
2. צניחה בהשקעות זרות יכולה להיות תופעה בינלאומית או קשורה ישירות לסוגיית המלחמה. לגבי האפשרות הראשונה, נדמה כי מגמת השקעות הזרות איננה פורחת, אך לבטח לא מידרדרת בקצב של ישראל. ב־OECD נוטים לפסימיות מסויימת, כשקובעים כי נראה ב־2024 ירידה בהשקעות לנוכח המתחים הגיאופוליטיים, האינפלציה והריביות הגבוהות, אך לא כזאת שמסבירה את ההידרדרות כמו בישראל. כך יוצא שהכל מצביע על גורמים פנימיים בארץ.
יתר על כן, לצד הירידה בהשקעות הזרות הנכנסות נרשם זינוק בהשקעות של ישראלים בחו"ל. הן זינקו בכ־30% מרמה של 2.2 מיליארד דולר ברבעון הראשון של 2023 לרמה של 2.9 מיליארד דולר ברבעון האחרון, והוסיפו לזנק ברבעון הראשון של 2024 ב־25% ל־3.6 מילארד שקל. כלומר, גם הישראלים מחפשים שווקים אלטרנטיביים.
כל אלה הם איתותים שמצב המשק מחייב תשומת לב ממשלתית מעמיקה. במיוחד כשנתונים נוספים שמספק ה־OECD מראים כי המצב המבני של ישראל בכל הקשור להשקעות הזרות, אינו מרנין כשמדינה מטילה עליהן מגבלות רגולטוריות רבות.
3. המלחמה משחקת תפקיד בצניחה הדרמטית בהשקעות, ולכן כל החלטה שקשורה להמשכה חייבת להביא בחשבון את ההשלכות הכלכליות והאסטרטגיות. אתמול הסביר בכנס כלכליסט מנהל חטיבת המחקר של בנק ישראל ד''ר עדי ברנדר כי "ההכרעות שעומדות לפנינו בתחום תקציב הביטחון לא ישפיעו רק על תקציב 2025, אלא יכולות לגזור את הצמיחה ורמת החיים שלנו שנים קדימה".
בסופו של דבר אנחנו מגיעים לכך שמדיניות הממשלה גורמת נזק כפול: מצד אחד היא עושה כל מאמץ להיות מנודה מהקהילה הבינלאומית, ולהרחיק מכאן חברות שחותרות להפחית סיכוני מוניטין ומצמצמות חשיפה לישראל והשקעות בה. ראינו זאת בנוגע לעיכוב הבלתי צפוי של הרחבת מפעל אינטל בישראל או בוויתור של רשת בתי הקפה הבריטית Pret A Manger על פתיחת סניפים לארץ. אנחנו רואים זאת גם באקדמיה. העובדה ששר האוצר בצלאל סמוטריץ' החליט להקדיש רק יומיים לדון בתקציב 2025, שהיה אמור להיות רווי רפורמות מבניות, מעיד על הניתוק וחוסר העניין שיש לממשלה הזו בסוגיות כלכליות אסטרטגיות שמעודדות צמיחה.
