טיפול במתמודדי PTSD הוא צו השעה המוסרי והכלכלי של התקציב
טיפול במתמודדי PTSD הוא צו השעה המוסרי והכלכלי של התקציב
השלכות המלחמה המתמשכת משפיעות עלינו בכל מישור אפשרי. כשהדיונים על תקציב המדינה לשנה הבאה שוב על הפרק, המשאבים צריכים להיות מופנים כמובן לצרכיה המיידיים של המלחמה, מבלי לשכוח את מעגלי ההשפעה העקיפים שלעיתים נעדרים מהשיח הציבורי.
תקציב הביטחון צפוי לזנק משמעותית באופן טבעי וכן תקציבי הביאות, התשתיות, והרווחה - לטובת שיקום הדרום והצפון, מיגון והענקת טיפול רפואי הולם לפצועים בגוף.
אך מה עם אלו שנפצעו בנפשם? להפרעת דחק פוסט טראומטית (PTSD) השלכות מרחיקות לכת לא רק על אלו הסובלים ממנה, אלא על המשק כולו.
מחקר חדש שערכנו בקבוצת SFI, ביחד עם ארגון MAPS ישראל, כחלק מיוזמת HealingOct7, מציג, לראשונה, את ההשלכות הכלכליות של פוסט טראומה בישראל. המחקר חושף תמונת מצב רחבה ומורכבת, לפיה הנטל הכלכלי של PTSD עלול להגיע לכ-197 מיליארד ש"ח בחמש השנים הקרובות, (בדומה לתוספת התקציבית בגובה 220 מיליארד ש"ח שביקשו במשרד הביטחון לארבע השנים הקרובות). מדובר בנתון שצריך להטריד את כל מי שמעורב בניהול המשאבים הציבוריים בישראל.
ההשפעה הכלכלית של PTSD מתפרסת על מגוון תחומים. על פי המחקר, העלות המשקית (בהערכה שמרנית) של אדם עם PTSD נאמדת בכ-1.86 מיליון שקל בממוצע לאורך חייו. סכום זה כולל הוצאות רפואיות, קצבאות, והשלכות של היציאה משוק העבודה או ירידה בפריון בעבודה.
בנוסף לסבל ולכאב שחווים המתמודדים וסביבתם הקרובה, ההשלכות הכלכליות של PTSD על המשק כוללות את העלויות העודפות במונחי הוצאות בריאות וקצבאות (18%), השפעה על תעסוקה ופרודוקטיביות (74%) וכן סיכון מוגבר לתחלואה נלוות של הפרעות נפשיות והתמכרויות (8%). ככל שאנחנו ממשיכים לספור ימים במלחמה הארוכה ביותר שידענו, מוקדם לאמוד במדויק את מספר הפוסט טראומתיים שהולך וגדל. אולם כבר עכשיו אפשר לומר שאם לא תהיה התייחסות משמעותית לטיפול בבריאות הנפש, לתוצאות הכלכליות יהיו השלכות מרחיקות לכת על המשק כולו ועל איכות החיים של כל האזרחים במדינה. מדובר בבעיה לאומית שמצריכה תשומת לב וטיפול מיידיים.
התכנון התקציבי הקרוב חייב לכלול תוספת משמעותית למשאבים המיועדים לטיפול בפוסט טראומטיים. פריצת התקציב והוספת שלושה מיליארד שקלים לצרכי המלחמה מהווים טיפה בים נוכח המציאות המורכבת, ואסור להתעלם מהצורך הדחוף להשקיע בזיהוי ובטיפול ב - PTSD. נוסף על כך שזוהי חובתנו המוסרית, חוסר המודעות הציבורית להשלכות הכלכליות הקשות של תופעה זו עולה לנו כסף - מקורות העלות של PTSD נחלקים בין הפרט ומשפחתו (30%), המדינה, בשל ירידה בהכנסות ממסים ועלייה בשירותים ציבוריים (30%), ופגיעה בפריון העבודה ברמה הלאומית (40%).
החשיבות של מדידה כלכלית מבוססת נתונים בעולמות ההוצאה הציבורית מאפשרת גיבוש סדרי עדיפויות תקציביים נכונים יותר ודיוק בהקצאת המשאבים הציבוריים, ומעודדת גיבוש פתרונות לאומיים לצרכים העולים בתקופה החירום הנוכחית.
נותר רק לקוות שהממצאים המוצגים כאן יהוו כלי בידי מקבלי ההחלטות לפיתוח אסטרטגיות אבחון וטיפול אפקטיביות וחדשניות עבור החברה והכלכלה הישראלית בתקופה מורכבת זו, ויטיבו עם מתמודדי ה- PTSD ועם החברה כולה.
ירון נוידרפר הוא מנכ"ל ומייסד קבוצת SFI
