דעהרוצים לגייס חרדים? תתחילו בחינוך
דעה
רוצים לגייס חרדים? תתחילו בחינוך
בשנים האחרונות נפתחות יותר ויותר מסגרות לחרדים המשלבות שירות בצה"ל, דוגמת ישיבות הסדר לחרדים או מכינות קדם צבאיות ייעודיות. כך המגזר החרדי משמר את הנערים תחת ההגדרה של חרדיות, המדינה מקבלת חיילים שעברו הכנה משמעותית לשירות צבאי - וכולם מרוויחים
שילוב המגזר החרדי בצבא הינו אחד הקונפליקטים המרכזיים שמלווים את החברה הישראלית. כיום המצב הוא שהחברה החילונית מקדשת את ערך השוויון וכבר לא מוכנה לקבל בשום אופן את העובדה שקבוצה אחת מתגייסת ומשרתת את המדינה והקבוצה השנייה לא נושאת בנטל כלל.
למרות התסכול בצד החילוני, הצד החרדי עדיין מתבצר בתוך החומות ומסרב לדון בטענה שמדובר "בציפור הנפש" של החברה החרדית ומורח זמן בשלל תירוצים, למשל שלא ניתן להציג מתווה שיכפה על החרדים להתגייס. מנהיגי הציבור החרדי פחות חוששים מהצבא עצמו, אלא יותר ממצב שבו בחורי הישיבה שיתגייסו יתערבבו בכור ההיתוך התרבותי-חילוני ויושפעו ממנו.
בעשור האחרון הכנסת ובג"ץ ניהלו דיאלוג ביניהם באמצעות חקיקת חוקים שונים העוסקים בגיוס חרדים לצה"ל ופסילתם עקב העובדה שאינם עולים בשורה אחת עם ערכי היסוד. אין-ספור הצעות חוק, ועדות ודיונים ארוכים ומתישים דנו בנושא הגיוס ונעלמו בכל פעם בגלל מחויבות קואליציונית או לחצים אחרים.
החברה החילונית ניסתה במשך השנים להניע תהליכי שילוב חרדים בצה"ל גם באמצעות איום בסנקציות (כדוגמת חוק הגיוס של לפיד כשר אוצר), אולם דרך זו כשלה משום שאלא ניתן לאיים באמת על ציבור כה גדול. הציבור הכללי במדינה שגה בהבנה וקריאה של המגזר החרדי, וכך יצא שכל ניסיון לגישור בין הצדדים נכשל.
כדי לשלב חרדים בצבא עלינו להבין את אתגרי החינוך החרדי, שהוא באמת "ציפור הנפש" מבחינתם. אם נביט במבט לאחור על ההיסטוריה של המגזר החרדי, נראה שמאז קום המדינה הם היו עסוקים בבניית החומות נגד כל מה שהריח תרבות מערבית, חילונית ומתירנית. הצעירים החרדים לא נחשפו לחברה החילונית, וגם אותם נערים שנשרו ממוסדות החינוך החרדים לא באמת עזבו את המגזר והמשיכו לחיות בתוכו.
כיום, לעומת זאת, בעידן האינטרנט והרשתות החברתיות, זמינות המידע לכל דורש פתחה את עולמם של הצעירים החרדים וחשפה אותם לתרבות החילונית והמערבית. הם פתאום ראו עולם גדול ואלטרנטיבות רבות שלא היו קיימות להם במסגרת החרדית.
בעקבות המידע שצורכים רבים מהצעירים החרדים, והרצון שלהם לשנות את מצבם אך להישאר בתוך החברה החרדית, החלה דרישה לפתרונות שונים כדוגמת ישיבות הסדר לחרדים או מכינות קדם צבאיות ייעודיות, שהביאו חלופות אחרות לצעיר החרדי - הוא נשאר בתוך החרדיות במסגרת שמותאמת ונתפרה במיוחד בשבילו.
כשהמחשבה מתחילה בחינוך, כולם מרוויחים. המגזר החרדי משמר את הנערים תחת ההגדרות של חרדיות, הצבא והמדינה מקבלים חיילים שעברו הכנה משמעותית לשירות צבאי, וברוב המקרים אותם צעירים חרדים משתלבים באקדמיה ובשוק העבודה, וממעמסה לחברה הם נהפכים לכוח יצרני.
הרכבת הזו כבר יצאה מהתחנה, התהליך קורה ובצורה משמעותית ללא כפייה ובלי חוק. ההנהגה החרדית הבינה שזה הפתרון הראוי למי שעזב את הישיבה, ולכן היא מעלימה עין. מדי פעם עוד מנסים לקרוא תיגר על אותם מסלולים לחרדים, אבל זה רק בשביל מראית עין. מאחורי הקלעים הם דואגים שהמסגרות האלו יתפקדו, ולעיתים ממש מתחננים שאותם מוסדות ייקחו ויטפלו בתופעת הנושרים החרדים מעולם הישיבות.
במשרד הביטחון הבינו שהמשך פיתוח של מסגרות כאלו עבור האוכלוסייה החרדית מהווה גשר יציב ומעבר בטוח לגיוס בריא של אותם נערים חרדים. זה המפתח לשינוי - לא בדרישה להתגייס כדי שנעשה זבנג וגמרנו, אלא שינוי תפיסתי. זה מה שיביא לפתרון המלא של נשיאה משותפת בנטל במדינת ישראל. על המדינה מוטלת האחריות לחתור, לחזק ולהעצים את הפתרון שכבר קיים. פשוט רק צריך לתת לו דחיפה לתהליכים החברתיים המשמעותיים שהחברה החרדית בין כך עוברת.
הרב יונתן רייס הוא מנכ"ל ומייסד של רשת ישיבות הסדר למגזר החרדי
