דעהאיך להיערך להשפעות מלחמת אוקראינה על המגזר העסקי
דעה
איך להיערך להשפעות מלחמת אוקראינה על המגזר העסקי
למלחמה יש השלכות ישירות ועקיפות על העסקים, ששליש מהם טוענים כי היא משפיעה לרעה במידה כלשהי על פעילותם. בנוסף, ככל שאי הוודאות לגבי משך המלחמה תגדל, גם הפגיעה תגדל. על כן יש להשתמש בלקחי הקורונה כדי להתמודד עם ההשפעות
בטור זה אני קורא לנצל את המידע הזמין והמתקדם ולרתום את לקחי ההתמודדות עם הקורונה כדי לטפל נכון בנזקי מלחמת אוקראינה, שכבר מורגשים במשק.
בטורים קודמים שלי דיברתי לא פעם על הצורך הציבורי במידע נגיש ומיידי על איך משפיעים זעזועים גלובליים על כלכלת ישראל.
שלוש השנים האחרונות זימנו לנו שניים כאלה – מגפת הקורונה והפלישה הרוסית לאוקראינה – ואכן ראינו כיצד מפותחים מדדים דינמיים, מהירים יותר, עתירי טכנולוגיות מתקדמות, המזהים בזמן אמת התפתחויות משקיות וכלכליות.
במובן מסוים, שני האירועים, האחד אפידמי והשני מלחמתי, הגיעו "משום מקום" ונתנו לקפיצה הטכנולוגית שעשתה האנושות הזדמנות פז להוכיח את יכולותיה להנגשת מידע מהיר וזמין. לכלכלה היה תמיד תפקיד מפתח בהיווצרות אירועים גאו-פוליטיים, באופן התנהלותם ובנסיבות שהוליכו לסיומם. לכן החשיבות לזהות נכון את מצבה בכל נקודת זמן גדולה כל כך.
בהקשר זה, מוצא חן בעיני הסקר שהוציאה, השבוע, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה על השפעת המלחמה באוקראינה על העסקים בישראל. הלשכה בחרה לפרסם את הסקר בנפרד מהסקר החודשי של הערכת המגמות בעסקים וכך הקנתה למעשה אפשרות לחוש את ההשלכות הראשונות של המלחמה על פעילות המשק.
מדובר בסקר חשוב שכן תוצאותיו עשויות לתת לנו תמונה מקדימה לקראת עונת הדוחות הכספיים שבפתח. כולם מכירים את נושא העלייה הפתאומית ממדינות רוסיה ואוקראינה לישראל בצל האירועים והשלכותיה על ענף הבנייה ושוק הדירות.
אולם, עד כה סברנו כי המשק הישראלי פגיע ורגיש פחות להשלכות הכלכליות של המלחמה, בטח לעומת מדינות מפותחות אחרות ובמיוחד באירופה, שנשענת על סחורות חקלאיות, נפט גולמי וגז טבעי מאזורי הקרבות. ברמת המקרו. עדיין נשאלת השאלה האם המלחמה מקשה יותר על עסקים קטנים יותר.
הסקר של הלמ"ס מראה, לדעתי, שצריך לקחת ברצינות את המלחמה גם בהיבט המקומי. יש לה, מסתבר, השלכות ישירות ועקיפות – על הסנטימנט. כך, שליש מהעסקים שנשאלו טוענים כי המצב המלחמתי משפיע לרעה במידה כלשהי על פעילותם. אצל התעשיינים, 9% טוענים שנפגעו מאוד. לפי הלמ"ס, מדובר בעיקר ביצרני מזון ומוצרי מתכת, נתון לא מפתיע, בהינתן קפיצת מחירי הסחורות מתחילת המערכה.
ככל שהמלחמה תימשך – ולמצער סיומה לא נראה כעת באופק – הפגיעה תגדל ותתרחב. ואכן, אי הוודאות לגבי משך המלחמה מעיב מאוד על המגזר העסקי. ידוע, שבתנאי אי וודאות החברות נוטות לדחות השקעות במפעלים, הון וציוד, שכן אינן יודעות האם ועד כמה ייפגע הביקוש לתוצרן. עיכוב וירידה של היקפי ההשקעות מצמצמת את התוצר הפוטנציאלי ולכן למלחמה, כמו גם לקורונה שקדמה לה, יש השפעות שליליות הרבה לאחר שהן מסתיימות.
הסקר מעלה תמונה מטרידה בהקשר זה: חוסר הוודאות גדול כיום וכמעט רבע מהעסקים פשוט לא יודעים איך וכמה ישפיע עליהם המצב. שוב, לא במפתיע, בתעשייה חוסר הוודאות ניכר יותר וכשליש מהחברות מגששות באפילה.
אך גם ענפים אחרים, ובראשם הבינוי והמלונאות, כבר ספגו פגיעה קשה מהתייקרות חומרי הגלם המשמשים לפעילותן. וכפי שניתן היה מלחשוב, עסקים קטנים כבר חשים יותר את נזקי המלחמה על עסקיהם ביחס לעסקים הבינוניים והגדולים.
לפי ממצאי הסקר, על הרשויות השונות להיערך ולגבש מדיניות סיוע לנפגעים מהשלכות המלחמה, שכאמור עלולה להתארך. לצורך כך כדאי לנצל את הלקחים שהופקו, אני מניח, מההתמודדות עם נזקי הקורונה.
סקר הלשכה והאינדיקטורים המובילים האחרים יסייעו למקבלי ההחלטות להקצות בעוד מועד ובפרישה נכונה את התקציבים הנחוצים לכך. ובכלכלה, כמו בכלכלה, צריך גם מזל. אם כבר הוצאות נוספות עקב מלחמה עולמית פתאומית, לפחות להגיע עם גירעון תקציבי נמוך כפי שיש לנו היום.
רונן מנחם הוא הכלכלן הראשי בבנק מזרחי טפחות
