פרסום ראשוןחייבים יזכו להקלות גם אם לא נקלעו לחובות בשל משבר הקורונה
פרסום ראשון
חייבים יזכו להקלות גם אם לא נקלעו לחובות בשל משבר הקורונה
קבוצת נדל"ן שנקלעה לחובות של 90 מיליון לא בשל משבר הקורונה הגישה בקשה לעיכוב הליכים נגדה בהתאם לתיקון לחוק שנוצר בתחילת הקורונה כדי להקל על חייבים שנקלעו למשבר בשל הקורונה. בימ"ש קבע כי הגם שהחובות לא נעוצים בקורונה היא תזכה להגנות שמספק התיקון לחוק במטרה לגבש הסדר עם נושיה
חייבים (תאגידים ויחידים) יזכו להקלות והגנות משפטיות בזכות משבר הקורנה גם אם לא נקלעו לחובות בשל הקורונה: בית משפט המחוזי בתל אביב קובע כי תיקון 4 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי שנכנס לתוקף בתחילת משבר הקורונה על מנת להקל על חייבים שנקלעו לקשיים בעקבות משבר הקורונה לא חל רק על חייבים (תאגידים ויחידים) שקשייהם נגרמו כתוצאה ממשבר הקורונה. מדובר בתיקון המאפשר לחייב להגיע להסדר חוב עם נושיו עם אפשרות לעיכוב הליכים משפטיים כנגדו ומינוי מנהל הסדר (ולא נאמן) שאינו מחליף את מנהלי החברה. הליך משפטי שמיטב עם כל חייב.
ההחלטה ניתנה אתמול על ידי השופטת איריס לושי-עבודי מבית משפט המחוזי בתל אביב בהמשך לבקשה שהגישו קבוצה בת 14 חברות בתחום הנדל"ן ובעלת השליטה בהן, ויקטוריה ביקוב. קבוצת ביקוב, שבמשך יותר מעשור ניהלה באמצעות מבנה תאגידי מורכב פעילות בתחום הנדל"ן, מבקשת להגיע להסדר עם נושיה. חובות החברה נאמדים בכ-90 מיליון שקל אל מול נכסים בשווי כ-65 מיליון שקל.
השופטת הורתה למעשה בין השאר על עיכוב הליכים למשך 90 יום בעניין החברות ובעלת השליטה ומינתה למנהלת ההסדר את עו"ד אלונה בומגרטן.
הקבוצה הגישה את בקשתה במסגרת תיקון 4 לחוק חדלות פירעון וציינה באמצעות עורכי הדין עמית לדרמן ודורית קרני, ממחלקת חדלות פירעון, הסדרי נושים והבראת חברות במשרד עוה"ד AYR – עמר רייטר ז'אן שוכטוביץ ושות', כי בעלת השליטה הינה יזמית נדל"ן פעילה בתחום הנדל"ן בעיקר בייזום ותכנון יחידות דיור יוקרתיות ובודדות במיקומים נבחרים. עוד נטען כי בעשור האחרון השלימו החברות בקבוצת ביקוב פרויקטים רבים ובהם כ- 100 יחידות דיור ייחודיות.
עוד נטען כי הקבוצה נקלעה לקשיים כלכליים בין היתר בשל היעדר יציבות שוק הנדל"ן שנובע משינויים רגולטורים ומגמות שוק שאינן בשליטת בעלת השליטה ועוד וללא קשר לקורונה.
בשים לב לטענות החברות בקבוצת ביקוב בנוגע לסיבות בגינן נקלעו לקשיים כלכליים, ולאור העובדה שבחלק מהדוחות הכספיים של שנת 2019 שצורפו בעניינן של חלק מהחברות נכללה הערת עסק חי, עלתה בדיון שאלה מקדמית האם חברות או יחידים שנקלעו לקשיים כלכליים לא דווקא בעקבות משבר נגיף הקורונה ומגבלותיו, רשאים לעתור בבקשה לעיכוב הליכים במטרה לנסות ולגבש הסדר חוב עם נושיהם בהתאם להוראות תיקון מס' 4.
בא-כוחה של הקבוצה ובעלת השליטה טען כי אין כל הכרח שהקשיים יהיו קשורים למשבר ואף הממונה על חדלות פירעון תמך בעמדה זו.
השופטת קבעה כי אין מניעה להחיל את הוראות תיקון מס' 4 לחוק בעניינן של הקבוצה ובעלת השליטה אף שעל פניו המקור לקשיים הכלכליים אליהם נקלעו לא בהכרח קשור למשבר נגיף הקורונה. "לא מן הנמנע להניח כי בסופו של דבר, גם לאחר מיצוי הבירור שייעשה, לא יהיה ניתן להשיב על השאלה האם מקור יצירת החובות הוא בהשלכות נגיף הקורונה ומגבלותיו ומה מידת עוצמת הקשר הסיבתי שבין השלכות הנגיף לבין יצירת החובות. מנגד, אין חולק כי דיון בשאלות נכבדות אלו יצריך לא מעט משאבים שיפוטיים, והכל שעה שעל הפרק מונחת עתירת התאגיד (או היחיד) לסעדים זמניים אשר תכליתם לעצור את הליכי הגבייה והתביעות המתנהלות נגדו, והכל במטרה לנסות ולגבש הסדר חוב מול נושיו. משכך נראה כי גם מטעמי מדיניות שיפוטית יש להשיב לשאלה זו בשלילה".
עוד קבעה השופטת כי "אמנם, לא נעלמה מעיניי האפשרות לפיה בין הבאים בשערי התיקון יהיו גם מי שיבקשו לנצל לרעה הגנות אלו, ביודעם שאין סיכוי, ולו סביר, שיעלה בידם לגבש הסדר חוב עם נושיהם, והכל מתוך ניסיון לדחות את הקץ. עם זאת, באיזון שבין השיקולים השונים, אני סבורה כי תוצאה זו המאפשרת כניסה רחבה לכלל החייבים המבקשים לנסות ולגבש הסדרי חוב עם נושיהם בהתאם להוראות תיקון מס' 4, רצויה יותר וישימה על פני וזאת על פני גישה אחרת שתאפשר כניסה בכפוף להוכחת תנאי מכביד, שאינו עולה בקנה אחת עם תכלית החוק ומצריך משאבים שיפוטיים רבים. למען הסר ספק יובהר, כי מסקנה זו, אין משמעה כי כל חייב שיעתור בבקשה לעיכוב הליכים יזכה בהכרח בהגנות המבוקשות".
עורכי הדין עמית לדרמן ודורית קרני שייצגו את הקבוצה ובעלת השליטה מסרו בתגובה: "בהחלטה חשובה ותקדימית, בית המשפט קבע שתיקון 4 לחוק חדלות פירעון מאפשר גיבוש הסדרים גם לחייבים שהקשיים שלהם נוצרו לאו דווקא כתוצאה מהקורונה. בית המשפט קיבל את טענתנו והבהיר שתכלית התיקון היא להרחיב את האפשרות לגיבוש הסדרים, ושיש להעדיפה במקרים המתאימים על פני הליכי חדלות פירעון רגילים"
