בלעדיההשקעות בהייטק בשפל של 7 שנים, באוצר וברשות החדשנות מחפשים פתרונות
בלעדי
ההשקעות בהייטק בשפל של 7 שנים, באוצר וברשות החדשנות מחפשים פתרונות
בניגוד להצהרות שר האוצר, מצב ההייטק בישראל בשפל שלא נראה פה שנים, כשלממשלה הנוכחית תרומה רבה לכך. המפתחות ליציאה מהמשבר נמצאים בידיים של צוות שכולל את נציגי האוצר ורשות החדשנות שסימנו כיעד שינוי מהותי של מדיניות המיסוי בישראל כך שהמשקיעים יחזרו לשוק המקומי
בניגוד להצהרות שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', במסיבת העיתונאים לרגל השקת תקציב המדינה לשנת 2025, תמונת המצב שעולה מהנתונים האמיתיים סביב ענף ההייטק עגומה.
רק בשבוע שעבר פרסמה חברת IVC, מחברות מקור הנתונים והמידע העסקי המובילות בתעשייה המקומית, את האומדנים הראשונים לרבעון השלישי של 2024 לפיהם חברות ההייטק הישראליות גייסו רק 938 מיליון דולר ב־61 עסקאות (הרבעון לא הסתיים והמספרים עשויים להתעדכן כלפי מעלה). מדובר בהון המגויס הנמוך ביותר זה 7 שנים, מאז הרבעון השלישי 2017, ומספר העסקאות הנמוך בעשור האחרון.
גם ביחס לרבעונים האחרונים, לרבות אלו שאחרי אסון 7 באוקטובר, הנתונים רעים: מדובר בירידה של 70% לעומת הרבעון הקודם ושל מעל 51% לעומת הרבעון הראשון של 2024. באשר למספר העסקאות, התמונה מטרידה יותר: ירידה של 58% לעומת הרבעון הקודם ושליש לעומת הרבעון האחרון של 2023. כלומר מגמת הירידה שהחלה לפני שלוש שנים רק הולכת ומחריפה.
אלו לא רק נתונים רבעוניים. בראייה שנתית — ינואר־אוגוסט 2024 - גייסו חברות טכנולוגיה ישראליות 5.9 מיליארד דולר לעומת 6.7 מיליארד דולר בתקופה המקבילה אשתקד, ירידה של 12%. באותה תקופה ירד גם מספר העסקאות מ־386 בהשוואה ל־666 בתקופה המקבילה ב־2023, ירידה של 42%. יתרה מזו, מדד הפדיון של ענף מידע ותקשורת של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ירד בכ־10% מתחילת השנה ועד יוני.
במשרד האוצר וברשות החדשנות מכירים היטב את הנתונים ובעיקר את הלך הרוח בתעשייה עצמה ולא קנו את הספין של שיפור בענף אותו ניסה למכור שר האוצר. מזה מספר חודשים צוות ממשרד האוצר שכולל את רשות המסים, הכלכלן הראשי ואגף תקציבים ומרשות החדשנות, ביחד עם בכירים בתעשיית ההייטק, עובדים על גיבוש מהלכים לעידוד ההשקעות בהייטק, שנחשבת כבר למעלה מעשור למנוע הצמיחה הבלתי מעורער של המשק הישראלי ומסומן כמנוף שיחולל את הצמיחה המחודשת "אחרי המלחמה". לכלכליסט נודע כי הצוות מיקד את המאמצים באחד ההיבטים הקריטיים לתעשיית ההייטק: סוגיית המיסוי. חברי הצוות סבורים כי כדי לעודד את ההשקעות בענף, המפתח העיקרי יהיה ביכולת להגדיל את הוודאות וגם את האטרקטיביות המיסויית לענף המקרטע.
השינוי המשמעותי הראשון קשור למיסוי רווחי הון של משקיעים זרים. ככלל, כיום יש פטור ממס רווחי הון למשקיעים זרים במרבית מדינות העולם, בעוד בישראל הפטור ממיסוי מותנה באי קיומו של "מפעל קבע" של המשקיעים הזרים בארץ. חוסר הבהירות סביב הגדרתו ותנאי קיומו של "מפעל קבע" גורם לאי־ודאות למשקיעים וחושף אותם לשומת מס אפשרית. ניתן לפנות בתהליך מקדמי (פרה־רולינג) לרשות המסים, אך הוא לא לא מבטיח שהבקשה לפטור תתקבל. בתעשיית ההייטק, משקיעים שונים כגון קרנות פנסיה, פמילי אופיס, אנשים פרטיים בעלי הון גבוה וגם תאגידים בינלאומיים (המכונים גם שותפים מוגבלים - LP) נרתעים מחוסר הוודאות הזה ומהחשיפה לשומה ונמנעים מהשקעה כתוצאה מכך.
המהלך שנבחן כעת הוא תיקון חקיקה שיאפשר את הוודאות, מה שיעודד את אותם משקיעים להשקיע בישראל. כאמור הנתונים מראים על ירידה בהשקעות זרים בשנתיים האחרונות בישראל והעובדה שמשקיעים חוששים מהשלכות המיסוי, מהווה תמריץ שלילי להשקעה.
המהלך השני קשור לאופן גביית המס של חברות רב־לאומיות שפועלות בארץ, תחת סוגיית בסיס המס. מדובר בנושא רגיש ומורכב לחברות רבות, בהן גם מיקרוסופט, גוגל ומטא (פייסבוק). לפי דו"ח של הכלכלן הראשי, למרות שרק 7.6% מחברות ההייטק הן רב לאומיות, הן מספקות כרבע מהיקף המשרות בתעשייה, משלמות לעובדיהן 35% יותר מחברות ההייטק הישראליות, ותשלום מס ההכנסה החודשי הממוצע של העובדים בהן גבוה ב־67% לעומת עובדים בחברה הישראלית.
סוגיית תשלום מס החברות של אותם תאגידים גלובליים עולה תכופות לכותרות בטענה שהן אינן משלמות "מס אמת", כלומר את המס שהן צריכות לשלם בהתאם לפעילותן בישראל. מודל המיסוי הנוכחי של החברות מכונה "קוסט פלוס" (לעומת שיטת "הפרופיט ספליט"). במודל זה ממסים את ההוצאות (COST) ועוד קצת (PLUS) מהרווח.
ענקיות הטכנולוגיה מקיימות פעילות ענפה בישראל דרך חברות בנות והשאלה האם הן קבלניות משנה של אותן ענקיות ומוכרות שירותים ומוצרים לחברות האם (מרכז מו"פ לדוגמא) או שמא, הן יחידות מייצרות "עצמאיות" ולכן חייבות במס מלא.
אלא שגם במקרה הזה, המצב היום הוא שאין וודאות לחברות לגבי שיטת התמחור בהן ימוסו והן נדרשות לבצע "פרה־רולינג" מול רשות המסים. התהליך הוא בירוקרטי, מסובך ולוקח הרבה זמן עד שהחברות מקבלות תשובה לגבי שומת המס שלה יידרשו. כלומר, המיסוי מהווה מעין חסם, שכן אין מספיק מבחנים אוביקטיביים ואחידים, לפיהם החברות בעצמן יגידו אם הן עומדות באותם קריטריונים או לא. המסקנה אליה הגיעו בצוות היא כי אם ישראל רוצה להיות תחרותית, עליה לייצר ודאות לגבי שאלה זו. הרעיון הוא ליצור מעין "מסלול ירוק" שיהיה על בסיס דיווח עצמי.
השיקול של הצוות מבוסס על כך שכאשר חברות רב לאומיות בוחנות היכן למקם את הפרויקט הבא שלהן, מתקיימת מעין "תחרות" בין הסניפים השונים של החברות בעולם. להחלטה כזו ישנם שיקולים רבים, ביניהם ודאות מיסויית ורגולטורית. בימים אלו, בהם הסניפים הישראליים מתמודדים עם סוגיות מורכבות הקשורות למלחמה אל מול ההנהלה העולמית, ודאות כזו קריטית לבחירת ישראל כמקום להשקעה.
המהלך השלישי נוגע במיסוי על עסקאות מיזוג בהחלפת מניות. במצב הנוכחי הטבות מס בעסקאות אלו חלות אם שוויה של החברה הרוכשת גדול עד פי 9 משוויה של הנרכשת. במקרים כאלו, הרוכשת לא משלמת מס על העסקה (אלא רק בשלב המימוש של מכירת המניות). ההמלצה היא להגדיל את היחס לפי 20, ובכך להקל בעסקאות מיזוג על רקע ירידות השווי של חברות, בעיקר הקטנות, שרוצות להימכר ונמצאות על המדף.
השינוי המוצע ירחיב את כמות החברות הזכאיות לפטור ממס בעת המיזוג. השפעה ניכרת של צעד זה תהיה בקונסולידציה של חברות גדולות וקטנות בהייטק הישראלי על מנת ליצור חברות גדולות יותר ותחרותיות יותר ולמנוע סגירה של סטארט־אפים קטנים יותר.
בינתיים, צעדים שקידמו משרד האוצר ורשות החדשנות במסגרת תקציב 2024 יצאו לדרך אך טרם הושלמו. רק לפני מספר שבועות פורסם "קול קורא" לתוכנית "השבת מוחות", שילוב של שתי תוכניות "אור" ו"בראשית" להשבת 131 מדענים שנחשבים "כוכבים" - 56 בכירים עם רקורד מוכח ועוד 75 סגל צעיר - השוהים או מתגוררים בחו"ל בעלות כוללת של 734 מיליון שקל (בהבשלה מלאה של התוכנית על פני 5 ו־7 שנים).
החידוש המעניין בכך שחלק מהכסף יועד ישירות לכיסם של החוקרים המצטיינים, כשהחלק הארי עדיין הולך למענקים ולהקמת מעבדות. הגוף המבצע הוא הקרן הלאומית למדע בראשות פרופ' דניאל זייפמן, נשיא מכון ויצמן לשעבר. לכלכליסט נודע כי מאז פרסום הקול קורא, גופים פרטיים פנו לקרן וביקשו לתרום לתוכניות השונות.
סוגיית בריחת המוחות מישראל — תחילה בשל ניסיון ההפיכה המשטרית ובהמשך כתוצאה מהמלחמה - הופכת קריטית למשק, לרבות לתעשיית ההייטק ולמרות ההכחשות, הפקידות באוצר ערה לתופעה.
גם קרן יוזמה 2.0 יצאה לדרך: מדובר בקרן חדשה של רשות החדשנות שעובדת מול הגופים המוסדיים ומיועדת להגדיל את זמינות ההון לתעשיית הון סיכון להייטק. גם כאן יש חידוש, הקרן הזו עוזבת את המודל של קרנות עבר — המכונה "DOWNWARD PROTECTION" ומיועד להגן על ההפסדים והולכת על "UPSIDE": המדינה עושה "מאצ'ינג" למוסדיים הישראלים שמשקיעים (והם עושים זאת בשיעורים נמוכים ביותר לעומת שאר העולם) - על כל דולר שהמוסדי משקיע, המדינה שמה בין 30-15 סנט אך לא מדללת בכך את החזקות המוסדיים.
היתרון הברור הוא בכך שהמשקיע המוסדי מרוויח תשואה על כסף שלא שלו. לכלכליסט נודע כי המוסדיים הגישו הצעות של פי שלושה ממה שציפו בתחילה באוצר. ההערכות המעודכנות באוצר הן כי התוכנית תכניס כמיליארד דולר לתעשיית הון סיכון, ומשם לחברות הטכנולוגיה בשלבים המוקדמים, שסובלים כיום מהשקעות דלות. המוסדיים עתידים להשקיע את הכסף ב־18 החודשים הקרובים.
הפרויקט השלישי שמתקדם הוא "קרן ההזנק" המיועד להשקיע בסטרטאפים מתחומי ה־DEEP TECH, אותם תחומים שדורשים מעבדה, או חומרה, שכרוכים בהרבה רגולציה, מתמודדים עם הרבה כשלי שוק ושבניגוד לשוק התוכנה הזמן לפיתוח מוצר מסחרי שלהן (TIME TO MARKET) פחות ברור.
כאן הרעיון הוא שהמדינה, באמצעות רשות החדשנות, תשקיע בסטארט־אפים כחלק מסבב הגיוס בשלבים המוקדמים, כנגד מאצ'ינג ממשקיעים פרטיים, כאשר המענקים נותרים לא מדוללים ומורידים למעשה את הסיכון למשקיעים המשתתפים בסבב. "אין יותר דבר כזה 'מענקים כנגד הוצאות' והתנאי הוא אמון של השוק הפרטי", הסביר לכלכליסט גורם המעורה בתוכנית.
