חברות הסלולר למשרד האוצר: "מנעו את העלייה הצפויה באגרות התדרים"
חברות הסלולר למשרד האוצר: "מנעו את העלייה הצפויה באגרות התדרים"
חמש חברות התקשורת המפעילות את 3 רשתות הסלולר הקיימות בישראל פנו לאוצר בבקשה למנוע את העלייה הצפויה באגרות התדרים אותן הן משלמות אחת לשנה - כדי להשתמש בתדרי רשתות הסלולר. אם לא יהיה שינוי באגרות, החברות ישלמו כ-440 מיליון שקל עבור השימוש בתדרים
חמש חברות התקשורת המפעילות את 3 רשתות הסלולר הקיימות בישראל פנו למשרד האוצר בבקשה למנוע את העלייה הצפויה באגרות התדרים אותן הן משלמות אחת לשנה - בשביל שימוש בתדרי רשתות הסלולר. אגרות התדרים הן תשלום שנתי שחברות הסלולר משלמות עבור השימוש בתדרים – המוגדרים כמשאב ציבורי. במידה ולא יהיה שינוי באגרות התדרים, החברות ישלמו כ-440 מיליון שקל עבור השימוש בהם.
מצד חברות הסלולר, אגרות התדרים בישראל גבוהות מאוד ביחס לעולם, ובעיקר בהשוואה להכנסות חברות התקשורת משירותי הסלולר, שכן מחירי החבילות בישראל נחשבים לנמוכים מאוד. מנגד, מבחינת משרד האוצר מדובר במאות מיליוני שקלים שלא ייכנסו לקופת המדינה, דווקא בעת של הקיצוצים הרבים בתקציב המדינה והזינוק בגירעון. החברות שפנו הן פלאפון (קבוצת בזק), פרטנר והוט מובייל המפעילות את רשת PHI וסלקום ו-WEcom המפעילות את רשת CMG. מדובר בכל החברות המפעילות רשת סלולר בישראל, כאשר החברות הנוספות המוכרות שירותי סלולר (למשל רמי לוי) משכירות מהחברות את השימוש ברשתות אלו.
מכיוון שהתדרים בהן משתמשות חברות הסלולר הן של הציבור, המדינה גובה מהחברות תשלום על השימוש בתדרים. ראשית, החברות משלמות דמי רישיון לאחר הליך של מכרז תחרותי. לאחר מכן, הן משלמות מדי שנה אגרה על השימוש בתדרים. מכרז התדרים האחרון בוצע בשנת 2020 וכלל הנחה בגובה של 28% באגרות, בתמורה להשקעה של החברות בתשתיות תקשורת. גם לאחר ההנחה, המדינה קיבלה יותר מ-300 מיליון שקל בשנה עבור השימוש של החברות בתדרים.
מצב תשתיות הסלולר בישראל אינו טוב. על פי דירוג חברת Ookla רשת הסלולר בישראל נמצאת במקום ה-64 בעולם, מקום אחד מתחת לתאילנד. בין הסיבות לכך, מצבן הכלכלי של חברות התקשורת לאחר רפורמת הסלולר ב-2012 של שר התקשורת אז משה כחלון, שהובילה לירידת מחירים חדה בחבילות הסלולר בישראל - שטרם לכן היו הגבוהות בעולם. על אף הבשורה הצרכנית, התחרות הקשה בשוק הסלולר הובילה גם לירידה בתוצאות הכספיות של חברות התקשורת, שרק בשנתיים האחרונות החלו להתאושש מהמשבר עם כניסת הסיבים האופטיים והתקדמות איטית של פריסת תשתיות דור 5 בסלולר.
את טענת החברות ליוותה חוות דעת של חברת הייעוץ הכלכלי TASC שהציגה את הפערים בתשלומי אגרות התדרים של החברות. על פי הנתונים שהציגה חברת הייעוץ, גובה תשלום אגרות התדרים בישראל ביחס לנפש עומד על 31,977 אירו למגה-הרץ למיליון נפש. באנגליה, הנמצאת במקום השני מבין מדינות שבחרה חברת הייעוץ להשוות עומדת על 19,480 אירו - כך גם שיעורי תשלומי אגרות התדרים מתוך סך הכנסות חברות הסלולר. על פי החברה, שיעור אגרות התדרים מהכנסות חברות הסלולר בשנים 2021-2022 עומד על 4.3%, כאשר בצ'כיה הנתון עומד על 1.5%. בשוודיה ובאוסטריה הנתון עומד על 0.1% בלבד.
גם משרד התקשורת השתמש בנתון דומה להערכת עלויות אגרות התדרים ב-2024. על פי הערכת המשרד, במידה ולא יהיה שינוי בתשלומי אגרות התדרים בשנה הקרובה, החברות ישלמו 4.81% מההכנסות באגרות תדרים, על אף שהממוצע בעולם עומד על 1.8%. שר התקשורת שלמה קרעי השתמש בנתון זה על מנת להציג את תוכניתו לחיזוק תשתיות התקשורת בישראל, בעלות של כ-1.7 מיליארד שקל.
קרעי התבסס על ההרס הנרחב של תשתיות התקשורת בישראל ב-7 באוקטובר. כאשר מעל 40% ממתקני הסלולר המרוחקים עד 10 ק"מ מהגבול עם עזה נהרסו. קרעי הציע לעבות את רשת הסלולר. כמו כן, הגיבוי האנרגטי של מתקני הסלולר בישראל עומד על כשעתיים (פרק הזמן שבו האנטנות צריכות לעבוד במקרה של הפקת חשמל). קרעי דורש לשנות זאת ל-12-48 שעות.
מנגד, על התוכנית של קרעי נשמעו כמה ביקורות מרכזיות: הראשונה היא שטרם גובשו ההמלצות של משרד הביטחון על הצורך בגיבוי רשתות הסלולר – כך שלא ברור מאיפה הסכומים וכמות האנטנות שדרש. כמו כן, באופן מסורתי נהוג בשוק התקשורת בישראל שלא להשקיע כספי ציבור בתשתיות שכן מדובר בתשתיות בעלות כדאיות כלכלית. החשש שעולה הוא שההשקעה של כסף ציבורי בתשתיות התקשורת תוביל לדחיקה החוצה של השקעות פרטיות ובכך לבזבוז כספי ציבור. למרות זאת, עם סגירת התקציב הודיע קרעי שנמצא מקור תקציבי ל-40 מיליון שקל לקידום תשתיות התקשורת בישראל.
יתכן והדבר יאפשר לקרעי לגזור קופון על חיזוק תשתיות הסלולר בישראל, שיתקדמו בצורה מהירה יותר, אך במחיר של בזבוז מאות מיליוני שקלים לציבור.
