המועצה הארצית לתכנון ובנייה החליטה: 35 אלף דונם נוספים יוקצו להקמת מתקני קרקע סולאריים
המועצה הארצית לתכנון ובנייה החליטה: 35 אלף דונם נוספים יוקצו להקמת מתקני קרקע סולאריים
עם זאת, במשרד האנרגיה דרשו להקצות 69 אלף דונמים נוספים כדי לאפשר את קידום יעדי האנרגיה המתחדשת שישראל הציבה – 30% עד סוף העשור. לפי המשרד, לא ניתן להשיג את היעדים ללא תוספת קרקע משמעותית שתאפשר הקמה של שדות סולאריים גדולים
המועצה הארצית לתכנון ולבנייה אישרה היום (שלישי) חלקית את בקשת משרד האנרגיה לשנות את המגבלה שהוטלה לפני כשנתיים, ולעדכן את מדיניות הקצאת הקרקע לשטחים הסולריים. המועצה קבעה כי יוקצו עוד 35 אלף דונם להקמת מתקנים סולאריים (לעומת כ-69 אלף דונמים נוספים בבקשת משרד האנרגיה). ההצעה התקבלה בתום דיון סוער, שבו הטיחו ראשי מועצות במשרדי הממשלה ובמנהל התכנון כי ישראל אינה מקדמת אנרגיה מתחדשת בהתאם להתחייבויות, ומשרדי ממשלה התווכחו על הצורך להוסיף כמות גדולה של שטחים פתוחים למלאי התכנוני במקום לקדם פתרונות סולאריים תוך דו שימוש בקרקע.
במשרד האנרגיה דרשו כאמור להקצות 69 אלף דונמים נוספים כדי לאפשר את קידום יעדי האנרגיה המתחדשת שישראל הציבה – 30% עד סוף העשור. לפי המשרד, לא ניתן להשיג את היעדים ללא תוספת קרקע משמעותית שתאפשר הקמה של שדות סולאריים גדולים. בשנת 2020 החליטה המועצה הארצית להטיל מגבלה על הקצאת קרקע לשדות סולאריים קרקעיים עד כדי 20 אלף דונם בלבד, כדי לצמצם פגיעה בשטחים הפתוחים ולהוביל לתעדוף של הקמת מתקנים בשטחים מבונים.
עוד באותו דיון טען משרד האנרגיה כי המגבלה לא תאפשר לעמוד ביעדי האנרגיה המתחדשת ולפתח את התחום הסולארי בישראל. הוחלט לבחון מחדש את התחום לאחר כשנתיים, והיום כאמור עדכנה המועצה הארצית את החלטתה והוסיפה כ-35 אלף דונם נוספים. מתוך מכסה זו, 15 אלף דונם ייועדו להקמה של מתקנים גדולים ועוד 10 אלף דונם להקמה של מתקנים בינוניים במחוזות. בנוסף, דיון על 5,000 דונם נוספים יתקיים בעוד כחצי שנה לאחר מעקב אחר הסרת חסמים בנושא של תיקון תקנות, עידוד הקמה בדוד שימוש, הסרת חסמים סביבתיים וכדומה.
נציגי משרד האנרגיה טענו כי לאור העובדה שתחזית הביקוש הנדרשת בשנת 2030 עומדת על כ-17 אלף מגה וואט של אנרגית שמש, לאור הפער הקיים בין הפוטנציאל להקמה בפועל, יש צורך בעשרות אלפי דונם נוספים לעמידה ביעדי המתחדשות ולתכנון שהוא מעבר לשנת 2030. במשרד להגנת הסביבה, אגב כך, טוענים בשונה ממשרד האנרגיה כי ההספק אותו נדרשת להקים ישראל כדי לעמוד ביעדים הינו 15,516 מגוואט.
המשרד להגנת הסביבה התנגד לכך ודרש שלא להגדיל את השימוש בשטחים הפתוחים והחקלאיים, אלא לתעדף שימוש בשטחים המבונים הרבים בישראל. לפי עבודה שביצע המשרד, ניתן להגיע ליעד של 30% ואף 40% ייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות עד לשנת 2030, ללא הרחבת הפגיעה בשטחים החקלאיים והפתוחים וללא חריגה ממגבלת ה-20 אלף דונם לפרוירקטים קרקעיים.
למרות שהקמת מתקנים בשטחים המבונים היא האפשרות הסביבתית והרצויה יותר, במהלך הדיון הוצג כי קיים חוסר ודאות למימוש ההקמה במסלולי הדו שימוש בהיקפים הרצויים, בשל הצורך בהסרת חסמים שונים וביצירת תמריצים מתאימים.
נציגי משרד האוצר דרשו להסיר לחלוטין את המכסה המוטלת על הענף. איליה כץ, סגן הממונה על התקציבים בדיון, אמר כי ״הסרת המכסות זה מה שקורה בכל משק אחר בעולם. בעתיד ידרשו עוד הרבה יותר שטחים - לשימוש קרקעי ודו שימוש. אנחנו שמים את כל יהבנו על אנרגיה סולארית אבל מגבילים את היכולת שלנו להשתמש בשטח. בשביל לעמוד ביעדי 50% מתחדשות נצטרך עוד 20 אלף דונם מידי שנה החל מ-2030. ברור שחלקם יהיו קרקעיים, לכן פתיחת המכסה היא לכל היותר הקדמת השקעה. ככל שלא נעמוד ביעדי 2030, כפי שמתסמן כרגע, נצטרך עוד מחז"מ (תחנת כוח מזהמם) או שנתיים עד שנת 2030. עניין המכסה דומה לכך שהיינו שמים את כל יהבנו על התחדשות עירונית ולא בונים בכלל בשטחים פתוחים. אף אחד לא מעלה את זה על הדעת, כי לוקחים דיור ברצינות. אם לוקחים גם יעדי מתחדשות ברצינות אז צריך להסיר גם פה את המכסה״.
ראש מועצת אשכול, גדי ירקוני, התרעם בדיון על הקושי בקידום פרויקטים סולאריים. לדבריו, ״בתחום הסולארי, חוץ מדיבורים, לא עושים בישראל כלום. חייבים להמשיך בדו שימוש, אבל אנחנו רואים שזה לא זז. אם זה לא זז אז יש שם כשל. מצד שני, יש שטחים שמשרד החקלאות סתם מתעקש עליהם. כל קרקע שהיא לא מיטבית, ואפשר לזהות את זה, אני מבקש שיאשרו בלי הרבה קשיים. אנחנו רוצים לעשות פרויקטים גדולים, ואז גם אנחנו נתקלים בחסם ההולכה: אומרים לנו ׳אולי נחבר אתכם לרשת ב-2031׳. איפה זה קורה במדינה מתוקנת? יש אלפי דונמים מאושרים שלא זזים ולא מקימים אותם בגלל ההולכה״.
