"כ-30% מהסטודנטים לומדים מקצועות שיוחלפו בעוד כ-15 שנה ע"י אוטומציה ובינה מלאכותית"
"כ-30% מהסטודנטים לומדים מקצועות שיוחלפו בעוד כ-15 שנה ע"י אוטומציה ובינה מלאכותית"
את הדברים אמר אלן פלד, מייסד קרן וינטג' בכנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה. הוא הוסיף גם כי "ההייטק הגלובלי מתייעל, והביקוש לחברות סייבר ותוכנה ישראליות יצטמצם"
"25%-35% מהסטודנטים בישראל לומדים מקצועות שיוחלפו בעוד כ-15 שנה על ידי אוטומציה ובינה מלאכותית, כמובן שבקרב מקצועות שאינם דורשים כישורים אקדמיים מדובר בשיעור גבוה בהרבה", כך אמר אלן פלד מייסד קרן וינטג' בכנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה שמתקיים בירושלים. דבריו של פלד היו חלק מתמונה מדאיגה שהציג בנוגע לעתיד ההייטק בישראל.
פלד הציג כי קצב הקמת סטארט-אפים, שהגיע ל-1,300 לשנה, צנח וב-2022 נפתחו ככל הנראה בין 400-500 סטארט-אפים חדשים. פלד הזכיר גם את הירידה החדה בגיוסי ההון של ההייטק הישראלי ואמר "יש שטוענים שהירידה היא חלק ממגמה גלובלית, אבל אצלנו זו ירידה תלולה יותר. בישראל הירידה היא 60%, לעומת 40% ו-50% בארה"ב ובאירופה".
פלד התמקד בדבריו גם באתגרי ההייטק שאינם תלויים באיום הישיר הנובע מההפיכה המשטרית, ואמר כי סיבה עיקרית בירידת גיוסים לישראל נובעת מכך שהמשקיעים בעולם מחפשים השקעות שעומדות בתבחיני ESG, ובישראל יש כמות סטארט-אפים נמוכה בתחומים הללו. פלד הזכיר כי הרפורמה המשפטית פוגעת גם במדדי הממשל (המהווים את האות G ב-ESG, ש"ט) וכך פוגעים בכניסה להשקעות לישראל.
הביקורת העיקרית של פלד נגעה בהרכב ההייטק הישראלי: "ההייטק הולך לכיוון של השקעות באקלים, פודטק, רפואה מרחוק, וחינוך, אך ישראל לא נמצאת שם - היא נמצאת בעיקר בסייבר ובתוכנה. בתחומים הללו צפוי צמצום בביקושים, החברות העולמיות מתייעלות ומצמצמות את התוכנות שנרכשות. בישראל משקיעים בסייבר יותר מאשר בחינוך, בריאות, ואקלים יחד, אך בארה"ב משקיעים בתחומים הללו פי עשר מאשר בסייבר".
פלד העריך כי הסיבה שבישראל יש השקעות יתר בסייבר נובעת מכך ש"הסטארט-אפים בסייבר צומחים בצבא שם יש תקציבי עתק, אבל חברות בתחום אקלים, בריאות וחינוך צומחות במגזר האזרחי ובאקדמיה. בישראל האקדמיה נמצאת באיכות נמוכה וזה נובע מכך שיש לנו תקציבי מחקר עלובים. ניתן לראות שההשקעות במחקר בישראל נמוכות מלכתחילה וגם לא צומחות, לכן זה לא מפתיע שאנחנו מאבדים את האנשים המשכילים ביותר לחו"ל".
באופן דומה גם מנחה הטקס, פרופ' יוג'ין קנדל אמר כי ההייטק הישראלי ניצב כעת בפני תחרות רב-לאומית: "הרבה מדינות ראו את הדוגמא הישראלית ורוצות להיות כמוה. צריך לבנות אסטרטגיה תחרותית רחבת היקף". קנדל הזכיר גם את האקדמיה, ודיבר על כך ש"האקדמיה בישראל לא תחרותית, ואנחנו מגיעים למצב שאין לנו את החוקרים המובילים". הוא העריך כי "הדרג הפוליטי לא מבין את הסוגייה, לא מבין שאנחנו יכולים להישאר ללא הייטק בפרקי זמן יחסית קצרים, לקח 40 שנה לבנות את זה, אך יכול לקחת מעט שנים בשביל להרוס את זה".
יזם ההייטק יוסי ורדי אמר "אנחנו נמצאים במצב של סכנה. זה לא פוליטי, אני לא מדבר על הרפורמה המשפטית, אלא על החברה הישראלית. כל שבוע מגיעים אלי שרים וראשי מדינות ממדינות אחרות, הם רוצים להוציא את הכסף מישראל. רק אם נדע לצאת מהויכוח הזה בצורה הגיונית יש לנו עתיד".
טל ברנח מקרן דיספרטיב אמר: "אנחנו חוששים מאוד שיהיה פה חורבן, אנחנו הולכים 20 שנה אחורה, וברגע שדברים ישתנו, זו טעות לחשוב שבלחיצת כפתור יחזרו המשקיעים הזרים, הם לא רואים יציבות ומדירים את רגליהם". ברנח סיפר כי הוא וחבריו המשקיעים נמנעים מלהשקיע בחברות חדשות "אנחנו יושבים על הידיים, סוגרים את התריסים והאור, ואומרים תדברו איתנו בהמשך, אנחנו חוששים שבקרן הבאה לא נוכל לגייס כסף נוסף, ולכן את הכסף שיש לנו אנחנו מפנים להשקעה בחברות הפורטפוליו שלנו".
