עוטף עזה – לגיהנום הזה איני חוזר
עוטף עזה – לגיהנום הזה איני חוזר
האתגר החדש של בתי המשפט לענייני משפחה הנלווה למלחמת חרבות ברזל
השלכות מלחמת חרבות ברזל, יובאו בקרוב מאד גם לפתחם של שופטי בתי משפט לענייני משפחה, אשר יעמדו בפני דילמה בלתי אפשרית: האם להורות על השבת ילדים להורים פרודים שעזבו את ביתם בעטיה של המלחמה - למרכז חייהם, למסגרות החינוך המקוריות שלהם, לחברים ולמשפחה המורחבת של אחד מהוריהם בישובים שפונו בשל המלחמה - או לאפשר הגירתם למרכז הארץ?
בשבת הארורה, ב-7.10.2023 פרצה מלחמת חרבות ברזל. אזרחים רבים שהתגוררו בישובי עוטף עזה ובישובים הסמוכים לעוטף עזה בדרום הארץ, אשר נפגעו בקרבות - כדוגמת אופקים ושדרות - פונו מבתיהם וחלק מישובים אלה אף הוכרזו כשטח צבאי סגור. בהמשך, עזבו את בתיהם גם תושבים מישוביי הצפון.
חלק מהמפונים פונו לבתי מלון כקהילה אורגנית אחת, אך תושבי הישובים הגדולים אשר לא פונו כיחידות אורגניות וחלק מהתושבים שבחרו להתנתק מהקהילה שלהם, או ישובים שכפסע הפריד בינם לבין זכאותם המשפטית להתפנות - עברו להתגורר עם בני משפחה או חברים, או שכרו לעצמם דירות במימון המדינה בערים הפחות מטווחות.
בסמוך למעבר, ומתוך הבנה שיש ליצור לילדים המפונים יציבות ושגרה יומיומית, ילדי המשפחות המפונות השתלבו במערכות החינוך הפורמלי והלא פורמלי, בישובים אליהם עברו והם לומדים שם כבר למעלה מחודשיים וחצי.
חלק גדול מהתושבים שפונו, הם הורים גרושים או פרודים, החולקים אחריות הורית על ילדיהם, ושוהים עמם בסופי שבוע לסירוגין. בחלק מהמשפחות שני ההורים התגוררו בישוב שפונה - בשני בתים נפרדים לפני שפרצה המלחמה, וילדיהם חלקו את זמני השהייה שלהם בין שני בתי ההורים. בחלק מהמשפחות הורה אחד התגורר בישוב שפונה וההורה השני בישוב שלא פונה. הילדים ברי המזל, לא שהו באיזורי הקרבות בשבת שמחת תורה, אך אלה ששהו אצל ההורה שגר בישוב המפונה בחג שמחת תורה - נקלעו ללב הלחימה. הכל תלוי באיזו שבת לסירוגין היתה שבת זו...
לאחרונה, ישובים כמו אופקים ושדרות, שם נרצחו עשרות אזרחים, ונפלו שוטרים וחיילים רבים בקרבות של ה-7.10.2023, שבים לפעילות שגרתית, לרבות למסגרות החינוך. פיקוד העורף מגדיר את הישובים "ישובים ירוקים". אלא, שההורים לא ממש רואים ושומעים ירוק, יותר אדום, צבע אדום!
ובימים האחרונים, ההורים עומדים בפני דילמה - האם לשוב לאיזורים האדומים – ירוקים האלה? הדילמה הופכת לסיוט של הילדים ושל חלק מן ההורים. בעוד הורה אחד יכול לחוש את השליחות, הציונות, הגעגוע לבית והרצון העז לשוב לשגרה, ההורה השני עסוק בחרדה הקיומית, בדאגה המכרסמת לשלום הילדים, בתחושת חוסר הביטחון האישי, אין האונות, אזלת היד שלו ושל מוסדות המדינה, ומסרב לשוב לישוב בשום אופן.
המחלוקת מובאת לפתחו של בית המשפט לענייני משפחה. המדובר באחד הנושאים הקשים, המורכבים, הרגישים והכאובים המובאים להכרעתו של בית משפט לענייני משפחה – בקשה לאישור הגירה של קטינים, כאשר להכרעה, תהייה השלכות ישירות ומרחיקות לכת על הילדים אשר יורחקו מאחד ההורים, ממשפחתו, ממרכז חייו.
זה שביקש להשאר בישוב החדש אליו התפנה - עותר לקבוע שהילדים יישארו במקום החם והבטוח, במסגרות החינוך בהם השתלבו זה מכבר, שההורה השני לא יזעזע בשנית את עולמם שחרב עליהם – באמצעת השבתם לישוב האם, שביהמ"ש לענייני משפחה שאמון על טובת הילדים ישמור על נפשם הרכה, ימנע מהם את החרדות הנוראיות הצפויות להם, ואת הטראומה הכרוכה בשיבה לישובם המקורי.
מאידך, זה שרוצה לשוב לישוב מגוריו המקורי, עותר להשיב את הילדים לשיגרה, למסגרות החינוך הקודמות - ויפה שעה אחת קודם, לפני שייפערו תהומות אינסופיים של חרדה, של ייאוש, של אפיסת תקווה - כמעט כמו להחזיר טייס לטוס מייד לאחר תאונה. מאמין בלב שלם שחזרה לחיק החברים והקהילה תיטיב עם הילדים.
לכל אדם הזכות הבסיסית להחליט היכן הוא יגור. אפשר להבין ללב כל אדם שיטען שאין הוא רוצה לחיות כל כך קרוב לגבול, אשר יזכיר את המשפט האלמותי על עוטף עזה – שהיא 95% גן עדן ו-5% גיהנום. ולגיהנום הזה הוא לא חוזר, על אף שפעם ראה בה גן עדן.
במי ובמה יבחר השופט? האם יבחר לעקור ילדים והורים מהישוב בו גדלו, התחנכו, למדו, לעקור אותם מהבית שלהם? להתעלם מהסכמות העבר כי מקום המגורים המשותף האחרון יהיה מרכז חייהם של הילדים? או שמא יבחר להכריח הורים וילדים לשוב אל התופת, או לכל הפחות לשוב לחיי שגרה בעלי סיכון, סבל, ומצוקה תמידית?
ולאחר שיחליט בית המשפט, יהיה עליו ליתן הכרעה במשמעות הנגררת של פסיקתו.
אם אחד מההורים יעבור מישוב המוצא לישוב אחר, היכן יהיה מרכז חיי הילדים? היכן יתחנכו? עד לאן ירחיקו מישוב המוצא? ואם ירחיקו מישוב המוצא - מי יסיע את הילדים אליו וממנו?
וההכרעה הקשה ביותר לה יידרש ביהמ"ש – תהיה בעתירת ההורה שעזב את הישוב המפונה לקבוע שהילדים בכלל לא יקיימו הסדרי שהייה עם ההורה השני בישוב המפונה. ואפשר להבין ללב ההורה שלא מעוניין שכף רגלם של הילדים תדרך באיזור זה לעד. או אז - האם יהיה זה סביר להורות כי הסדרי שהיית הילדים לעולם לא יתקיימו בישוב המפונה?
בבואו של בית המשפט לפסוק בעניין של הגירה פנים ארצית, עיקרון טובת הילד הוא עיקרון העל המנחה. אלא, שהמונח טובת הילד הינו מושג רחב ועמום, ובתי המשפט נדרשים לצקת לתוכו תוכן בהתאם למקרה הפרטני העומד להכרעתם.
הבחירה במקום מרכז חייו של הילד תלויה גם במערכת היחסים של הקטין עם כל אחד מההורים, כשעיקר הראיות נלמדות מחוות דעת מומחים. ככל שבית משפט מתרשם, לאחר שקיבל חוו"ד מומחה, כי לילד ייטב עם ההורה המעתיק את מקום מגוריו - הוא יעדיף להעתיק את מרכז חייו של הילד.
על השלכות מאורעות 7.10.2023 אין מאמרים, אין תיזות, אין ניסיון עבר. כיצד יוכלו המומחים ליתן חוו"ד לבתי המשפט? האם בנסיבות החדשות יהיה על בית המשפט לקבוע מבחנים חדשים להגירת פנים ?
האתגר גדול. ימים יגידו.
עו"ד קטי טל - מייסדת ובעלים, קטי טל, משרד עורכי דין וגישור
d&b – לדעת להחליט
