פרשנותהתקציב הפך לבן ערובה של ההפיכה המשטרית
פרשנות
התקציב הפך לבן ערובה של ההפיכה המשטרית
נתניהו טען בנאומו כי ימנע חקיקה של פסקת התגברות גורפת, אך אין לכך כיסוי מכיוון שמשה גפני דורש את החקיקה כתנאי לתמיכתו בתקציב, לצד העברת חוק הגיוס; גם הדרישות של בן גביר והצורך לפצות את אמסלם הן משוכות לתקציב; התפטרות של גלנט כבר תטרוף את הקלפים
תקציב המדינה לשנת 2023-4 וחוק ההסדרים שיאושרו בתוך שבוע בקריאה ראשונה בכנסת, הפכו לבני ערובה פוליטיים לאישור ההפיכה המשטרית שאותה מוביל ראש הממשלה בנימין נתניהו. מי שקיווה ביום חמישי בערב שראש הממשלה בנימין נתניהו יקפיא את המשך החקיקה התבדה. ההיפך הוא הנכון, נתניהו הודיע שהוא מקדם במרץ את חוקי ההפיכה המשטרית בדיוק כפי שתיכנן: בימים הקרובים יאושר במליאה בקריאה שנייה ושלישית החוק שיאפשר לקואליציה לשלוט בבית המשפט באמצעות מינוי שני שופטים חדשים לעליון ובחירת הנשיא והמשנה לנשיא. בכך תידלק נתניהו את כל השותפים בקואליציה, וגרם להם להתאחד.
ההפיכה המשטרית קשורה קשר הדוק בתקציב ובחוק ההסדרים מכיוון שהשותפים הקואליציוניים מתנים את תמיכתם בתקציב באישור חלק ממרכיביה.
יו"ר ועדת הכספים ח"כ משה גפני (דגל התורה) התנה בהסכם הקואליציוני עם הליכוד את חקיקת חוק הגיוס בתמיכתו בתקציב. עוד קודם לכך דרש גפני לחוקק את חוק פסקת ההתגברות שיאפשר לכנסת לחוקק מחדש חוק רגיל שנפסל על ידי בג"ץ.
לאחר אישורם בקריאה ראשונה השבוע יקבל גפני לידיו את תקציב המדינה וחוק ההסדרים לצורך הכנתם להצבעה בקריאה שנייה ושלישית. הוא יוכל להחזיק את נתניהו בגרון
המטרה של גפני היא מניעה מבג"ץ לפסול שוב את חוק הגיוס או את החוק שמעניק קצבה של כ־1,000 שקל בחודש לאברכים. נתניהו אמנם הכריז בנאומו ביום חמישי כי "אני יודע שיש חשש מפסקת התגברות גורפת – זה לא יקרה". אבל מדובר בהבטחת שווא כי גם הוא יודע שבלעדי פסקת התגברות עם רוב של 61 ח"כים, עוד לפני אישור התקציב בקריאה שנייה ושלישית ב־29 במאי 2023 – לא תהיה לו תמיכה של גפני והחרדים בתקציב. כלומר התקציב לא יעבור.
בליכוד ניסו באחרונה בלא הצלחה לשכנע את גפני שלא לחוקק את חוק פסקת ההתגברות, אלא לשריין את חוק הגיוס כך שיקשה על בג"ץ לבטלו.
לאחר אישורם בקריאה הראשונה השבוע יקבל גפני לידיו בוועדת הכספים את תקציב המדינה וחוק ההסדרים לצורך הכנתם להצבעה בקריאה שנייה ושלישית. הוא יוכל להחזיק את נתניהו בגרון, לא רק לישום ההסכמים הקואליציוניים להגדלת התקציבים לחרדים אלא גם בסוגיית פסקת ההתגברות. אם התקציב לא יעבור בקריאה שנייה ושלישית עד לסוף מאי הכנסת תתפזר ותלך לבחירות.
ומה עם השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר? הכנסת אמנם האריכה באחרונה עד לאמצע יוני 2023 את בחירת נציגיה לוועדה לבחירת שופטים. מכיוון שבהסכם הקואליציוני הובטח נציג בוועדה לסיעת עוצמה יהודית – לא מן הנמנע שיו"ר המפלגה בן גביר ידרוש לפרוע את השטר עוד לפני אישור התקציב.
בהסכם הקואליציוני עיגן השר לביטחון לאומי את דרישתו לחקיקתו של חוק עונש מוות למחבלים לפני אישור התקציב. גורמי הביטחון מתנגדים להצעת החוק שכבר התקבלה בקריאה הטרומית והשאלה היא כיצד ינהג בן גביר בנושא זה. בנוסף, בעוצמה יהודית מתלוננים שמשרד האוצר לא מוכן לשחרר את כל 9 מיליארד השקלים למשרד לביטחון לאומי ו־2 מיליארד שקל למשרד הנגב והגליל כפי שסוכם ערב אישור התקציב בממשלה.
ניסיון להרוויח שקט בגזרת אמסלם
בינתיים, במהלך מאי, ועוד לפני אישור התקציב, תפעל הקואליציה לקידום סעיפים נוספים בהפיכה המשטרית: איסור על בג"ץ לפסול חוקי יסוד שכבר התקבל בקריאה הראשונה, ביטול הסניורטי בבחירת נשיא העליון, והפיכת היועצים המשפטיים של משרדי הממשלה למשרות אמון. אישור סעיפים נוספים ברפורמה ירככו ח"כים בליכוד כמו טלי גוטליב שמתחו ביקורת חריפה על מתווה לוין ורוטמן.
נתניהו פועל לחזק את הקואליציה לקראת ההצבעות השבוע בתקציב. לאחר שח"כ דודי אמסלם וחברו לסיעה ח"כ דוד ביטן נעדרו ביום רביעי מההצבעה אל אישור חוק הנבצרות זומן אמסלם ביום חמישי לנתניהו. רה"מ ניסה שוב לרצותו ולמנותו לתפקיד בממשלה כדי לקנות את תמיכתו.
נתניהו הבטיח לפני חודש לאמסלם למנותו כשר במשרד המשפטים, שר לשיתוף פעולה איזורי ושר המקשר בין הממשלה לכנסת. אלא שלא הוסדרו כל סמכויותיו ומעמדו והמינוי תקוע.
אמסלם צפוי לקבל את האחריות לרשות החברות הממשלתיות כדי להרוויח שקט בגזרתו. כך אמסלם, ולא שר האוצר בצלאל סמוטריץ', הוא שיחתום על מינויי הדירקטורים בחברות וניתן יהיה להצניח אנשי ליכוד לחברות הממשלתיות.
נתניהו ביטל את ישיבת הממשלה שנועדה להיערך היום ב־14:00. בלשכת רה"מ הסבירו כי תשומת הלב תהיה בכנסת שתמשיך ב־16:00 את דיוניה. אבל נראה שנתניהו לא רצה לתת במה בממשלה לשרים לדבר על המצב וההפיכה המשטרית. כך, שר הביטחון יואב גלנט שנאלץ ביום חמישי לבטל את ההכרזה שתכנן ובה קריאה לעצור את החקיקה. פעילים בליכוד כבר סימנו לו את הדרך החוצה. מכיוון שהוא מודע לנזק של ההפיכה על שירות המילואים הסדיר והסרבנות בצבא – נשאלת השאלה אם יאזור אומץ להתפטר מתפקידו.
אם יגבש סביבו את חברי הכנסת מהליכוד יולי אדלשטיין, דני דנון, ואלי דלל אזי לנתניהו לא יהיה רוב של 61 ח"כים בעד ההפיכה המשטרית וגם בעד התקציב. גלנט שוקל להצביע נגד החוק, ובהנחה שיושג רוב בלעדיו – יהיה אחראי כמו נתניהו לכאוס בצבא ובעם שמפניו הוא מתריע.
לח"כים אדלשטיין, דנון ודלל אין מה להפסיד בשלב זה: השניים הראשונים "הוענשו" על ידי נתניהו ולא הוצעו להם תיקים בכירים בממשלה. אדלשטיין מן הסתם כי העז להתמודד מול נתניהו על ראשות הליכוד ובסוף חזר בו, ודנון דרש את משרת יו"ר הכנסת וסורב. הם קראו לקיים הידברות אמיתית ביחס לרפורמה אך לא נענו. הם חוששים שהצבעתם נגד החוק והכשלתו עלולה לפגוע בהם בפריימריז הבאים.
ברקת ודיכטר חוששים מפיטורים
ואילו שר הכלכלה ניר ברקת שהודיע שכן יישם את פסיקת בג"ץ בעניין החקיקה (בניגוד לדבריו של שר המשפטים יריב לוין), ושר החקלאות וראש השב"כ לשעבר אבי דיכטר, חוששים כנראה מלעורר את כעסו של נתניהו, שעלול להוביל לפיטוריהם מהממשלה. שר החינוך יואב קיש שעשה את הונו הפוליטי על גבי המאבק לשיויון בנטל התפטר במפתיע בסוף השבוע מחברותו בכנסת במסגרת החוק הנורבגי. כתוצאה מכך לא ישתתף בהצבעות בכנסת על ההפיכה המשטרית. כל אלה, וח"כים נוספים בליכוד צריכים לעשות חשבון נפש: עליהם למנוע חקיקה דרקונית ומסוכנת שמרסקת את בית המשפט ומאפשרת לקואליציה לבדה למנות שני שופטי עליון, נשיא ומשנה לנשיא, שקורעת את העם, מזיקה לישראל בעולם, ועלולה לפגוע במצבה הכלכלי של המדינה בלא מורא וחשש מנתניהו ואוהדיו.
