פרשנותשוק העבודה מחפש איזון, אבל ההפיכה המשטרית עלולה להוריד אותו למטה
פרשנות
שוק העבודה מחפש איזון, אבל ההפיכה המשטרית עלולה להוריד אותו למטה
כמו סין ואירופה שוק העבודה בישראל חווה כיום תנועת נגד לצמיחה הגדולה שהייתה פה אחרי הקורונה, והדבר בא לידי ביטוי בעלייה במספר המובטלים בהייטק. השאלה היא איזה מחיר נוסף נשלם על ההפיכה המשטרית
אם היה משהו שאפיין את משבר הקורונה זה שהחלשים נחלשו והחזקים התחזקו. זה בא לידי ביטוי בכך שבעלי משכורות נמוכות פוטרו או הוצאו לחל"ת, בין היתר כי את העבודות שלהם אי אפשר לעשות מרחוק. החזקים לעומת זאת, ובייחוד עובדי הייטק, המשיכו לעבוד כרגיל והתחרות עליהם רק גברה. התוצאה הייתה שוק של עובדים בעולם המיומנויות הגבוהות שבו כל דרישת שכר אפשרית, וקולטים כל אדם שיודע פחות או יותר לכתוב קוד.
היום פרסם "כלכליסט" את נתוני דו"ח "דופק שוק העבודה" של שירות התעסוקה. מספר המובטלים במקצועות עתירי הכנסה הלך ועלה למרות שיעור האבטלה הנמוך. מספר מהנדסי התוכנה דורשי העבודה עלה בתוך שנה ביותר מפי שניים מ-2,351 ביולי 2022 ל-4,966 ביולי השנה. מספר עורכי הדין דורשי העבודה עלה באותה תקופה ביותר מ-50% מ-825 ל-1,264. המגמה דומה גם כשמרחיבים את היריעה. מספרם של כלל דורשי העבודה במשלחי יד של מנהלים ואקדמאים עלה בשנה האחרונה ב-33%. במשלחי יד עם שכר נמוך יותר (פקידים, מכירות, לא מקצועיים) הוא עלה ב-5%.
סמנכ"ל מחקר ואסטרטגיה של שירות התעסוקה ד"ר אופיר פינטו רואה בתהליך הזה תיקון של תנועת המטוטלת בקורונה. לדבריו, בתקופת הקורונה המעסיקים נערכו לעבודה מקוונת ועבודה מרחוק לטווח ארוך, ואחריה התברר שחלק גדול מהמשק חזר לעבודה פנים מול פנים. ההיחלשות הזו, מסביר פינטו, מתרחשת היום בכל העולם. "גם סין נחלשת, גם אירופה". ישראל, שהכלכלה שלה לגמרי תלויה ביצוא ההייטק, מושפעת כמובן מאוד. זה מתייחס לא רק למקצועות הייטק אלא למנהלים שנוספו בגלל תחושת הצמיחה, ולפי הנתונים גם לעורכי דין. במצב רגיל השאלה הייתה איפה יושג האיזון המחודש. זה אמור לכאורה לקרות בין נתוני הגאות של הקורונה לנתוני השפל הנוכחי, ובעצם אמור להחזיר פחות או יותר את ישראל לגרף הצמיחה הרגיל שלה.
הניתוח הזה ללא ספק מסביר חלק גדול מהתהליך. מה שהוא לא מכיל זה את השפעת ההפיכה המשטרית, הירידה בהשקעות בהייטק והפסימיות של מעסיקים בעקבותיה. לכן ברור שהאיזון מחדש של ישראל יהיה פחות טוב מזה שהיה נוצר בלי ההפיכה. צריך לזכור שמשברים קודמים, כמו המשבר ב-2008 ומשבר הקורונה, ישראל עברה יותר טוב מהעולם בזכות עוצמת אומת ההייטק. בשנה האחרונה הממשלה עשתה כל שביכולתה לרסק את העוצמה הזו. השאלה מה יהיה הנזק תלויה ללא ספק בשאלה כמה נזק הממשלה הזו עוד תעשה ובמשך כמה זמן.
ומעל הכל אין לחלשים כל סיבה להתנחם בנפילת החזקים. החזקים יכולים להצליח יותר בלי החלשים, אבל להפך זה לא עובד. אם ההייטק באמת ייכנס למשבר כולם ישלמו, ממלצרים דרך עובדי ניקיון ומאבטחים ועד עובדי מכירות. כלומר החלשים בכל מקרה נפגעים. מעבר לכך כאשר במקצועות חזקים מצטמצמים, התחום הראשון שמשלם הוא הגיוון, כלומר הגברים היהודים בוגרי יחידות המחשב הצבאיות יישארו. מי שייקלטו פחות הן אוכלוסיות היעד: ערבים, חרדים, אתיופים ונשים.
