איחור לא אופנתי: יופחתו עלויות הליווי של טכנאי בזק והוט לחברות שפורסות סיבים
איחור לא אופנתי: יופחתו עלויות הליווי של טכנאי בזק והוט לחברות שפורסות סיבים
הצעת משרד התקשורת להגביל את עלות הליווי המקסימלית של טכנאי ליום ל-840 שקל כפופה לשימוע, אולם מרבית פריסת הסיבים כבר נעשתה - בזק נהנתה שנים מהתעריף הגבוה יותר. כך, ההחלטה המאוחרת הופכת תרחיש של הוזלת המחיר לצרכן ללא סביר
במשרד התקשורת מפחיתים את התשלום עבור ליווי של טכנאי בזק ו-HOT לחברות הפורסות סיבים אופטיים בתשתית הפאסיבית (תעלות הבטון) של החברות. החברה המרכזית הנוספת שפורסת סיבים אופטיים היא IBC - שמוחזקת בין היתר על ידי סלקום והוט והן רוכשות ממנה שימוש בתשתיות. בעבר גם פרטנר פרשה סיבים אך כיום החברה נשענת בעיקר על בסיס הסיבים של בזק. יש גם חברות פרטיות קטנות שפורסות.
על פי ההצעה שכפופה לשימוע העלות המקסימאלית של יום ליווי תרד מ-1,520 שקל ליום ל-840 שקל, כשהעלות עבור חצי יום תעמוד על עד 550 שקל. על אף שמדובר במהלך מתבקש – מרבית פריסת הסיבים האופטיים בישראל כבר נעשתה, כך שבמשך שנים נהנתה בזק מהתעריף הגבוה יותר, כך שהיה הרבה יותר רלוונטי בשנים קודמות.
אם בעבר להחלטה הייתה יכולה להיות השפעה על עלות פריסת התשתיות ברמה שתתגלגל גם לצרכן הסופי, ההחלטה המאוחרת הופכת תרחיש שכזה ללא סביר.
על אף שהדבר היה מתבקש – מעל 80% ממשקי הבית בישראל יכולים להתחבר לרשת סיבים אופטיים ומרבית עבודות הפיקוח שנדרשה בזק לעשות לחברות כבר נעשתה, לכן מדובר בהחלטה נכונה – אך באיחור של שנתיים לפחות. עד לפני מספר שנים הייתה מקבלת בזק כמה מיליוני שקלים בשנה מהחברות בתמורה לימי הליווי של הטכנאים, אך כעת מדובר במספר נמוך משמעותית.
כיום, חברות הרוצות לעשות שימוש בתשתיות הפאסיביות (כלומר גובי התקשורת ותעלות הבטון) של בזק הפרושות בכל רחבי הארץ, ובמידה מסוימת גם של חברת HOT בעלת תשתית דומה אך בפריסה נמוכה יותר. עם זאת, עולה חשש של בזק מכך שטכנאי של חברה אחרת יפעל בתשתית של החברה, ולכן החברה שולחת טכנאי שילווה את העבודות בתשתית בזק, כאשר החברות שרוצות לעשות שימוש בתשתית מחויבות לשלם עבור טכנאי בזק או HOT שילווה אותם. לפי משרד התקשורת: "על פי בחינה שערך משרד התקשורת, התעריף שגובה חברת בזק הינו בלתי סביר ומגלם רווח משמעותי מאוד ביחס לעלות של בזק, זאת בזמן שתכלית השימוש בתשתיות פאסיביות הינה העצמת התחרות בשוק הסיבים".
השימוש בתשתית הקיימת של בזק או HOT הכרחית לחברות, מכיוון שאין שום כדאיות כלכלית או היתכנות להקים את תשתיות הבטון של בזק לכל פריסת סיב אופטי חדש. בזק, שמרבית התשתית הקווית שלה הוקמה בהיותה חברה ממשלתית נהנית מפריסה רחבה בכל הארץ שמהווה חסם כניסה משמעותי לחברות הרוצות להתחרות בה. הדבר מייקר את פרויקט הפריסה בצורה ניכרת והופך אותו ללא כדאי. בכך החברות הופכות למעין לקוח שבוי של בזק ו-HOT החייבים לשלם עבור הליווי של טכנאי, ועל מנת שלא ליצור מצב שהחברות ידרשו תשלום לא סביר, הרף המקסימאלי נקבע על ידי משרד התקשורת.
השימוש בתשתיות פאסיביות הוא שלב אחד במה שמכונה סולם ההשקעות של השוק הסיטונאי. רפורמת השוק הסיטונאי נועדה לייצר תחרות בשוק התקשורת – כולל בפריסת תשתיות. מנגנונים דומים של שוק סיטונאי קיימים במדינות רבות בעולם, ביניהן בריטניה. חברות תקשורת או תשתיות אחרות יכולות להשכיר מהחברה הדומיננטית (לרוב חברה ממשלתית לשעבר שהופרטה) שימוש בתשתיות, כאשר כל מדרגה נקבעת על פי השירות שהחברה משכירה ועלות שונה. כך למשל, חברות יכולות לשכור מבזק שימוש בכל התשתית, ממש עד לבית הלקוח ולהתקין שם ציוד שלהן (BSA), בתמורה לתשלום מסוים. אפשרות אחרת היא שימוש רק בתשתית הבטון ולהעביר דרכה סיב אופטי עצמאי של החברה – בתמורה לתשלום מופחת יותר.
