תקציב 2024משה בר-סימן טוב: "הצעת האוצר לתקציב פירושה שיתוק משרד הבריאות"
תקציב 2024
משה בר-סימן טוב: "הצעת האוצר לתקציב פירושה שיתוק משרד הבריאות"
מנכ"ל משרד הבריאות יוצא בחריפות נגד החלטת האוצר לקיצוץ של 300 מיליון שקל. לדבריו: "אנו מופתעים מאוד ורואים את הצעת התקציב של האוצר בצורה קשה. אנו מאוכזבים מקובץ ההחלטות שהגיעו מנוסחות בצורה גרועה, הגזירות האלו פוגעות באנשים החלשים ביותר בחברה. להגיד כעת לאדם שנפגע נפשית שהוא צריך לשלם יותר, זה לא נכון"
"אנו מופתעים מאוד מאוד ורואים את הצעת התקציב של משרד האוצר למערכת הבריאות בצורה מאוד קשה. יש פה אופק של רעיונות הזויים. השיח עם האוצר היה מאוד שונה בשבועות האחרונים. אנו מבינים את הצורך להתייעל, ושאנו בשנה מורכבת אבל המשמעות של הצעת האוצר היא שיתוק המשרד. אנו מאוד מאוכזבים מקובץ ההחלטות, שהגיעו גם מנוסחים בצורה גרועה שלא ברור האם באמת מתכוונים לבצע אותם. ברור שלא יכולים להוציא לפועל את הגזירות האלו שפוגעת דווקא באנשים החלשים ביותר בחברה. להגיד כעת לאדם שנפגע נפשית שהוא צריך לשלם יותר - זה לא נכון. אנו נדאג שנמצא את המענה הבריאותי שהציבור נזקק אליו", כך אמר מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב.
לדבריו: "אני בונה על ההגיון הבריא של פקידי האוצר ויש לי הערכה כלפיהם. אני מניח שיש פה פשוט התנהגות מוכרת של הכנסת דברים כדי להוציא אותם אחר כך. אנו לא ניתן שיפגעו במערכת. כשמדברים על התייעלות, מה אני אמור לעשות? לסגור את חטיבת הרפואה? לסגור את חטיבת הטכנולוגיות שמארגנת את ועדת סל התרופות?" הסביר בר סימן טוב, שמתכוון לדרישת האוצר לקיצוץ של 300 מיליון שקל: קיצוץ כללי של 150 מיליון שקל (לשיקול דעת של המשרד) ועוד 150 מיליון שקל קיצוצים יעודיים (האוצר קבע).
כמו כן, האוצר מבקש לבטל את התוספת של 2 מיליארד שקל לבסיס התקציב בגין בריאות הנפש: "לא נסתפק בפחות מ-2 מיליארד שקל. המחולל שיצר את משבר הנפש - לא הסתיים", הוסיף בר סימן טוב שהדגיש כי אף אחד לא באמת יודע מה המימדים של התופעה. לפי הצעת התקציב, האוצר מבקש להטיל 70 שקל השתתפות עצמית על כל טיפול של בריאות נפש במרפאות. האוצר מבקש להתנות את תוספת לבריאות הנפש והטלת השתתפות עצמית לכל מטופל (היום אין השתתפות עצמית). "מטופלים לא ישלמו 70 שקל לקבלת סיוע נפשי. זה פשוט לא יקרה" הכריז בר סימן טוב.
בר סימן טוב מצביע על כמה צרכים מיידים שעלולים להיפגע ובראשם מערכת השיקום ומערכות מיגון וסייבר של תשתיות קריטיות. עוד הוסיף כי "אנו רואים כולנו את העלייה בעליית הסיכון ואת ההימשכות של המצב של החירום. תנאי העבודה של זיו וברזילי שנוצרו כעת אינם ברי קיימא ואי אפשר להתקיים עימם לאורך זמן. ההצעה כוללת גם ניסיונות לבצע השתלטות על משרד הבריאות, לרבות באמצעות צירוף מוחלט של תאגידי הבריאות שבתוך בתי החולים. אותם יחידות סמך עצמאיות שפועלות לצד בתי החולים הממשלתים (ומרכיבים את מה שמכונה "מרכז רפואי") והם אלו שמספקות את השירותים אחרי הצהריים, מבצעים פעילות מחקר וגיוס כספים וגדלו למימדים אסטרונומיים. למשל בשיבא, כשליש מהעובדים - גויסו דרך התאגיד. ברור לכולם שהם צריכים לפעול באופן עצמאי. גם הניסיונות להעלאת ההשתתפויות העצמיות בבריאות הנפש. ראינו עוד רעיונות מופרכים, כמו מתן סמכויות בכל הקשור לתמרוקים לשרים אחרים".
בר סימן טוב מדגיש כי מערכת הביטחון לא רק שלא קוצצה אלא גם קיבלה תוספת והוא מתכוון -בדומה לביטחון- לקבל תוספת."אין מערכת ציבורית חשובה כמו מערכת הבריאות. זו המערכת שמחברת אותנו כחברה. מפת האיומים של ישראל השתנתה וכחלק מהמפה החדשה בתי חולים מאויימים. זה מצריך תוספת - לא קיצוץ".
בר סימן טוב טוען כי הקיצוצים מהווים שיתוק מוחלט של המשרד וביטול תוכניות. "דברים שמשתקים את המשרד באופן מוחלט – כמובן לא נסכים לזה. בסוף, המערכת הזו הוכיחה את החיוניות שלה לא פחות מביטחון. אנו לא נקבל את הפגיעה הזו. נעשה הכל כדי לשמור עליה. אלא גם להבטיח את המשך התעצמותה. גם בגלל החירום אבל גם בגלל השגרה".
חיים הופרט, סמנכ"ל הכספים של המשרד מסביר כי: "יש כאן קיצוץ מאסיבי של תקצוב התאגידים, שהם האחראים על כל הפעילות אחרי הצהריים. יש גם קיצוץ של 50 מל"ש של בתי החולים הממשלתיים ויש 150 מל"ש "ייעול מטה משרד הבריאות" (לא כולל שכר). המטה של משרד הבריאות הוא פחות מ-2 מיליארד שקל. מדובר על קיצוץ של כ-10%. המטה שלנו לא גדול. אנו נאלץ לקצץ במקומות קשים, איפה שאנו מתפקדים כרגולטור. הדבר הזה יפגע בשירות הציבור ויהפוך את המשרד לנכה".
לדברי הופרט, האוצר עושה תרגיל: "מבקש להוסיף פה אבל דורש לקצץ שם כמו הקיצוצים במטה. אז אין כאן שום תוספת ויש כן פגיעה קשה בפעילות המשרד". לדבריו, "כאשר סוגרים את תאגידי הבריאות, אנשים עם כסף יקבלו שירות בבריאות הפרטית. זה יפגע רק במי שאין לו כסף. זה מנוגד למטרת העל של כל הממשלות".
הופרט מסביר כי בכוונת האוצר לדרוש העלאת התקורה מ-20% ל-30%. נזכיר כי תאגידים פועלים בתוך בתי חולים ממשלתיים והם חייבים לשלם על שימוש בתשתית של בית החולים, שהוא ממשלתי (בבעלות הממשלה, מעין דמי חכירה). היות והתאגיד אינו יכול להיות בגירעון. לכן החשש הוא כי ברגע שהתקורה למדינה תעלה, התאגיד יאלץ לקצץ בשכר הרופא המנתח ולכן הוא יעדיף לעזוב את התאגיד (רפואה הציבורית) ולפנות לרפואה הפרטית שם הוא יוכל לקבל יותר כסף.
