הפרלמנט הגרמני אישר העברת 600 מיליון יורו ל"חץ 3"; שיא של כל הזמנים בייצוא הביטחוני מישראל
הפרלמנט הגרמני אישר העברת 600 מיליון יורו ל"חץ 3"; שיא של כל הזמנים בייצוא הביטחוני מישראל
שווי העסקה עם גרמניה מוערך ב-4 מיליארד יורו. בתוך כך, היצוא הביטחוני שבר בשנת 2022 את השיא של כל הזמנים והסתכם בכ- 12.5 מיליארד דולר. זינוק משמעותי היה באירופה, שבה היקפי המכירות הסתכמו בכ- 3.67 מיליארד דולר. קפיצה חלה גם ביצוא הביטחוני למדינות "הסכם אברהם" והוא הסתכם בכ- 3 מיליארד דולר
הבונדסטאג בגרמניה אישר היום תשלום מקדמה בסך כ- 600 מיליון יורו לתע"א כדי לאפשר להיערך לייצור טילי החץ 3. העסקה עצמה, ששווייה מוערך ב-4 מיליארד יורו, צפויה להיות עסקת הנשק הגדולה בתולדות המדינה - ותיחתם על פי הערכות רק לקראת סוף השנה. כשהיא שתחתם, היא תהיה העסקה הביטחונית הגדולה בתולדות ישראל וזאת גם תהיה הפעם הראשונה שבה ישראל מייצאת את מערכת הטיל נגד טילים חץ. העניין של גרמניה במערכת זו עלה דרמטית בעקבות פלישת רוסיה לאוקראינה.
בתום הדיון שבו העברת המקדמה אושרה, אמר הקנצלר אולף שולץ לכתבים כי הוא מאמין שארה"ב תיתן בקרוב את אישורה הסופי לעסקה. הצורך באישור אמריקאי לעסקה נובע מכך שמדובר במערכת נשק שפותחה על בסיס סיוע כספי שהעבירה ארה"ב לישראל.
בתוך כך, היצוא הביטחוני של ישראל שבר בשנת 2022 את השיא של כל הזמנים והסתכם בכ- 12.5 מיליארד דולר, כ-1.1 מיליארד דולר יותר השיא הקודם משנת 2021 שהסתכם בכ- 11.4מיליארד דולר, כך עולה מנתוני האגף ליצוא ביטחוני (סיב"ט) של משרד הביטחון.
אשתקד היצוא הביטחוני הושפע מהמלחמה בין רוסיה לאוקראינה, שמהווה מאיץ להרחבת תקציבי רכש ולתוכניות הצטיידות באירופה ובאזורים נוספים בעולם וזאת בנוסף להימשכות הגידול בתקציבי הביטחון בכל העולם והחיכוכים הבין - מעצמתיים.
בשנה שעברה כרבע מכלל היצוא של התעשיות הביטחוניות היה מקטגוריית המל"טים (מטוסים ללא טייס) והרחפנים בגדלים שונים. כ-20% מכלל היצוא היה של טילים, רקטות ומערכות להגנה אווירית; 13% של מערכות מכ"ם ולוחמה אלקטרונית; 10% של אמצעי תצפית ואופטרוניקה;6% של מערכות מודיעין, מידע וסייבר.
בחלוקה על-פי אזורים גיאוגרפיים ניכרת יציבות בהיקפי היצוא הביטחוני הישראלי לצפון אמריקה והוא נשאר בטווח שלו מהשנים האחרונות, בין 1.4 ל-1.6 מיליארד דולר. מדובר בנתון חלקי, שמתבסס על המספרים של התעשיות הביטחוניות הישראליות אך לא כלולים בהם היקפי העסקאות שעשו אשתקד החברות הבנות שלהן שרשומות בארה"ב, כך שבפועל היקפי היצוא לצפון אמריקה גדולים יותר.
זינוק משמעותי היה באירופה, שבה היקפי המכירות של התעשיות הביטחוניות הסתכמו בכ- 3.67 מיליארד דולר לעומת מכירות בהיקף של 2.95 ב- 2021 לאחר ניכוי עסקה "אקסוגנית" חריגה שהטתה באותה השנה את היקף יצוא המערכות ליבשת בעוד כ-1.6 מיליארד דולר בשל פרויקט להקמת בית ספר לטיסה ביוון.
קפיצה משמעותית חלה ביצוא הביטחוני למדינות "הסכם אברהם" והוא הסתכם בכ- 3 מיליארד דולר, לעומת יצוא ביטחוני בהיקף של כ-850 מיליון דולר ב-2021. משרד הביטחון לא מפרט את שמות המדינות שלהן נמכרו מערכות נשק, על פי הערכות רוב העסקאות נעשו באיחוד האמירויות ובמרוקו שבהן על פי פרסומים זרים התעשייה האווירית מכרה מערכות של טילי הגנה מתקדמים מסוג ברק MX.
כשליש מכלל העסקאות הביטחוניות ב- 2022 היו עסקאות בין מממשלות (G2G) שמתאפיינות בערבויות של מדינות להתקיימותן, מקצרות לוחות זמנים ותהליכים ביורוקרטיים להצטיידות במערכות לחימה. עוד עולה מהנתונים כי מחצית מהחוזים שנחתמו אשתקד היו "מגה עסקאות", שהיקפה של כל עסקה מעל 100 מיליון דולר.
"מדובר בזינוק של כ-65% בתוך 5 שנים והביקוש למוצרי התעשיות הישראליות התעצם בשנה החולפת, כשאחד הביטויים לכך הוא הזינוק החד העסקאות בין ממשלות", אמר ראש האגף ליצוא ביטחוני תא"ל (במיל') יאיר קולס עם הצגת נתוני היצוא העדכניים לשר הביטחון יואב גלנט ולמנכ"ל המשרד אייל זמיר. הוא הוסיף כי "ניתוח התמהיל של היצוא הביטחוני מלמד שמדובר בענף ייצוא בריא ואיתן וזאת בשל החלוקה הנרחבת שלו על פני מספר רב של קטגוריות מוצרים".
אשתקד החברות הישראליות נהנו ממה שמכונה "אפקט אוקראינה" וזאת כשהן מנועות מיצוא של מערכות נשק לאוקראינה בשל שיקולים מדיניים. עם זאת, הגאות בביקושים מוסברת באספקות תכופות של נשק ממדינות שחברות בברית נאט"ו אל החזית באוקראינה, ובבואן לחדש מלאים ולעדכן מערכות הן מקיימות רכש ביטחוני נרחב בישראל תוך שימת דגש על מערכות הגנה אוויריות וסוגי חימושים שיעילותם המבצעית הוכחה במסגרת אירועי הלחימה התכופים שבהם ישראל מעורבת בזירות שונות.
במערכת הביטחון נמנעים מהערכות על היקפי היצוא הביטחוני במהלך השנה הנוכחית, אותם ניתן יהיה לסכם רק לקראת אמצע 2024. עם זאת, ניכר שהמלחמה בין רוסיה לאוקראינה עוד רחוקה מנקודת הסיום, שטרם נאמרה המילה האחרונה במתיחויות באזור ים סין ובמזרח התיכון ואלה ימשיכו להשפיע על ההוצאה הביטחונית של מדינות רבות באופן שישמר ביקוש גבוה וקשיח לנשק ואף יתכן שב-2023 יישבר שיא ישראלי נוסף בתחום זה.
זאת, כשעל הפרק עומדת עסקת טילי החץ 3 של התע"א בגרמניה והיקפה המתוכנן כ-4 מיליארד דולר.
