האופטימיסטים
האופטימיסטים
הנדל"ן כקטר המוביל את הכלכלה
אקדים ואומר כי איני חולק על נתונים שפורסמו לאחרונה, בין היתר גם על ידי קולגות שלנו, כי הנזקים הישירים לענף הבנייה מאז פרוץ אירועי ה-7 באוקטובר, נאמדים בכ-55 מיליארד שקלים, כולל ירידה משמעותית בתפוקה כתוצאה מהעדר 80 אלף עובדים באתרי הבנייה, ואיחורים במסירת דירות בשיעור ממוצע של 6-9 חודשים, לעיתים אף יותר.
אין ספק שמדובר בנתונים מטרידים ואנחנו, הקבלנים, אכן ראויים גם ראויים לפיצוי מהמדינה. אולם, וזה אולם גדול, לטעמי נתונים אלה מסמלים רק את קצה הקרחון של בעיות העומק של ענף הבנייה בעת הזאת, קל וחומר לאור העובדה שהוא היה מאז ומתמיד הקטר המוביל של המשק הישראלי.
הבור העמוק ללא תחתית שאליו נקלענו, טומן בתוכו אינספור סכנות שעלולות לדרדר את המשק במדרון חלקלק שספק רב אם יוכל לצאת ממנו.
נתחיל בכך, וזה לא צוין במובהק על ידי הקולגות שלנו, שאלפי קבלנים מצויים בפשיטת רגל או בקשיים שעלולים לדרדר אותם למצב הזה. לפרוטוקול, אין מדובר כאן רק בפרנסתם של אותם קבלנים, אלא בסיכון ממשי של פרנסת מאות אלפי בתי אב בישראל התלויים, במישרין א בעקיפין על מצב הענף.
ובמילים אחרות, מצב של פשיטות רגל גורפות עלול להביא את המשק הישראלי לאחוזי אבטלה של כול שרשרת הבנייה של ענפים משלימים שאותם לא ידענו זה מכבר ועל כן שגו הקולגות שלנו שהתבססו על נתון יבש שאותו בהם דורשים מהמדינה, ובצדק, אבל לא הבליטו את המשמעות מרחיקת הלכת של מצב הענף והתוצאות העגומות שיבואו בעקבותיו.
יתרה מכך: המצרף של פרויקטים שהמסירה שלהם מתאחרת עקב המחסור בעובדים ובד בבד התייקרות מוצרי הבנייה, גרמה במהלך מחצית השנה האחרונה להתייקרות בלתי נסבלת בשיעור של 6 אחוזים, מה שיביא אותו כפי שצפיתי בתחילת השנה לסביב ה-12 אחוזים עד סוף 2024. זהו, כמובן, תרחיש בלתי נסבל עבור רוכשי הדירות שנאלצים על פי נתוני האוצר ובנק ישראל לקחת בממוצע משכנתאות בשיעור של יותר ממיליון שקלים.
כמו כן העובדה שכל מבצעי הדיור מוזל נכשלו כישלון חרוץ, הן בשל הסיכוי הזעיר לזכות בהם והן בשל ההמתנה רבת השנים, המאלצת את הזוכים לשלם שכר דירה ותשומות בנייה נוספות, מה שמעקר את ההנחה. כל אלה גרמו במהלך חודשים אלה לרבבות זכאים מתוסכלים לרכוש בלית ברירה דירות בשוק החופשי, ובכל מחיר ולקחת משכנתאות ענק ! הרבה מעבר ליכולתם הכלכלית.
נושא נוסף שרק החמיר במהלך השנה האחרונה הינו שיטת מכרזי רשות מקרקעי ישראל, כולל מחירי המינימום הבלתי נסבלים וכן שיטת התמחור המזכירה בתי מכירות פומביים. כל אלה גם תדלקו עוד יותר את מחירי הדיור וגם אילצו את הקבלנים ליטול מימון בריביות נשך בלתי אפשריות.
עד כאן ממש על קצה המזלג, מקצת מהבעיות הגורמות לענף שלנו נזק ללא תקדים ועל כן מי שמבקש מהמדינה פיצוי בגובה של 55 מיליארדי שקלים, הייתי מכנה אותו "אופטימיסט ללא תקנה".
מה שהייתי מבקש, כאן ועכשיו, זו מטריית הגנה כוללת לענף (!) בדיוק כפי שעשה שר הבינוי והשיכון המיתולוגי אריאל שרון בשנות ה-90, כולל ערבויות להשלמת פרויקטים וכולל מעורבות אמיתית בכל מה שקשור להבאה מיידית של 80 אלף עובדים זרים מסין, ביטול מיסים מיותרים כי זה הענף הממוסה ביותר בישראל ובכלל, הכנסת הענף לתלם, כי זהו, לפרוטוקול, האינטרס הכלכלי של מדינת ישראל, ובמיוחד בעת הזאת!
*כותב המאמר רוני מזרחי הוא יו"ר ובעלי קבוצת "מזרחי ובניו"
