ההצעה שתאפשר את שליטת הפוליטיקאים בתעריף המים אושרה לקריאה ראשונה
ההצעה שתאפשר את שליטת הפוליטיקאים בתעריף המים אושרה לקריאה ראשונה
ממינוי נציגים נוספים לרשות המים ע"י פוליטיקאים ועד אישור התעריף על ידי הממשלה: בוועדת הכלכלה מקדמים 3 הצעות לתיקון חוק המים שיאפשרו שליטה של הפוליטיקאים בקביעת תעריף המים. הסכנה: הורדה פופוליסטית של התעריף בצורה שלא תאפשר השקעה בתשתיות ותייקר את המים בטווח הארוך
ועדת הכלכלה אישרה לקריאה ראשונה את הצעות החוק שיאפשרו שליטה של הפוליטיקאים בתעריף המים. בוועדת הכלכלה מקדמים שלוש הצעות חוק שונות לתיקון חוק המים, כשכל אחת תאפשר שליטה של הפוליטיקאים בקביעת תעריף המים. הסכנה במתן האפשרות לפוליטיקאים לקבוע את תעריף המים הוא שאלו ייבחרו להוריד את התעריף בצורה שלא תאפשר השקעה בתשתיות ותייקר את המים בטווח הארוך לכלל הציבור. דיון המשך בהצעות החוק נקבע ליום רביעי.
כיום משק המים נחשב לסגור. כלומר, כל ההכנסות (כמעט) במשק חוזרות להשקעה בתשתיות בו ולצרכי ההפעלה השוטפים שלו. תעריף המים נקבע על ידי מועצת רשות המים, כאשר יו"ר הוועדה האחראית על הנושא הוא ראש רשות המים חזי ליפשיץ. במועצה חברים גם נציגי ציבור, נציג משרד האנרגיה ונציג האוצר. לפי ההצעה הנוכחית, יוכלו השרים למנות עוד נציגים מטעמם למועצה ובכך להגדיל את כוחם בה. מעבר לכך, עלתה הצעה שהממשלה תאשר בעצמה את תעריף המים בחלק מהמקרים.
בדיון בכנסת שנערך היום נכחו באופן חריג יחסית שני שרים ושני המנכ"לים של משרדיהם: שר האנרגיה אלי כהן ומנכ"ל משרדו יוסי דיין, ושר החקלאות אבי דיכטר ומנכ"ל משרדו אורן לביא. במהלך הדיון הדגיש כהן כי לא נכון שפוליטיקאים ישלטו בקביעת תעריף המים. עוד הוסיף כי הוא מקדם ועדת בדיקה לקביעת תעריף המים.
במהלך הדיון עלו הצעות למימון השקעה בתשתיות שיובילו לאובדן נמוך יותר של מים ויאפשרו את הוזלת מחיר המים לחקלאים. בין היתר, הציע יו"ר הועדה דוד ביטן שקק"ל והאוצר יממנו את ההשקעה בתשתיות. הצעה נוספת הייתה לעשות שימוש בחלק מהכסף שיתקבל מפינוי מתחם מכון וולקני בראשון לציון.
במשרד החקלאות סבורים שההצעה מהווה פתרון הולם למחירי המים היקרים לחקלאות, שעה שרשות המים לא מתחשבת ב׳מדיניות הממשלתית׳ או במצב החקלאים בעת חישוב התעריף. זאת, שעה שלפי המשרד, מחיר המים לחקלאות בישראל בדגש על תעריפי מי הקולחין, הם מהגבוהים בעולם. בדיוני הוועדה בנושא, דרש משרד האנרגיה לא לפגוע בעצמאות רשות המים אלא למצוא מקור תקציבי חיצוני למימון המים לחקלאים. סגן הממונה על התקציבים באוצר, איליה כץ, העריך באחת הישיבות כי העלות הנדרשת לכיסוי צעדי הממשלה היא כ-250 מיליון שקלים.
בארגון החקלאי ״משקי נגב״ טוענים למשל שמחיר המים לחקלאות עלה מאז 2019 ב-50%, וכי הפחתה של מחירי מי השפד״ן יכולים להגדיל משמעותית את כמות היבול בישראל. בעוד שמחירי המים הגבוהים לחקלאות יוצרים נטל על החקלאים בעיקר בגלל מקטע ההובלה, במשרד החקלאות פועלים לכך שחישוב עלות המים המושבים תתבסס על העלויות שנחסכות מהזרמת מי ביוב מטוהרים לים או לנחלים, באופן שיוריד לטמיון את התהליך שעברו, ועלול אף לפגוע במערכות אקולוגיות רגישות. במקומות בהם אין גישה למים מושבים, מבקשים במשרד החקלאות לקבוע תעריף מוזל למים שפירים עבור החקלאים.
בין היתר, טוענים במשרד כי למרות שעל הצרכן הביתי יוטל כובד המימון, המצב הנוכחי מחייב פתרון: כושר התחרותיות של חקלאי הצפון, הסובלים מזה זמן רב מתעריפי מים גבוהים ללא חלופות קולחין, נפגע. בנוסף, נזקי הלחימה בתקופת מלחמת חרבות ברזל, לצד ההתייקרות הנוספת במחירי המים, מחייבים פתרון מערכתי. לפי ניתוח של מרכז המידע והמחקר של הכנסת, בין השנים 2010 עד 2021 עלה מדד מחירי התשומה בחקלאות ב-19.4%, ומדד מחירי המים לחקלאות עלה ב-28.3%. עוד לפי הניתוח, העלאת מחירי המים צפויה להקטין את הכדאיות הכלכלית בחקלאות ולעודד מעבר לענפים בעלי עתירות מים נמוכה.
