פרשנותאחרי אתמול, דירוג האשראי כבר לא רלוונטי
פרשנות
אחרי אתמול, דירוג האשראי כבר לא רלוונטי
התמונות הקשות מיום השיבוש אט אט עושות את דרכן מסביב לעולם ותהיה להן יותר משמעות מהדירוג של כל הסוכנויות יחד. ישראל הפכה ל־"Blow Up Nation", שמפוצצת כל חלקה טובה, לא מגינה על המשקיעים המקומיים ומבריחה את הזרים
מאז הכריזה הממשלה על ההפיכה המשטרית, הכלכלנים העניקו חשיבות רבה לפרמטרים כגון דירוג האשראי של ישראל או סקירות רוחביות של מוסדות פיננסיים גלובליים (כמו בנקים זרים) ושל ארגונים כלכליים בינלאומיים (כמו ה־IMF או ה־OECD).
זו תגובה טבעית. ראשית, כי במקרה של ישראל יש חשיבות עליונה לתגובתם של השחקנים הזרים השונים משום שההייטק הישראלי, הקטר המרכזי של הכלכלה המהווה כ־20% מהתמ"ג, מעל מחצית מהיצוא, כ־40% מהצמיחה וכשליש ממס הכנסה ליחידים, מבוסס ב־70%-80% על השקעות זרות.
יתרה מזו, ברגע שמתוכנן שינוי דרמטי ומהיר שמזעזע את אמות הסיפים של חברה או כלכלה, השחקנים באותה מערכת מחפשים מדדים כמותיים שמאפשרים להבין איך הגופים החיצוניים שמכירים את המערכת מפרשנים את אותו שינוי טקטוני.
בספרות הכלכלית הדבר מוכר כתורת ה"איתות" (Signaling): שולח האות רוצה לשכנע את המקבל כי הוא בעל תכונות או כוונות מסוימות (המיועדות למקסם תועלת), בעוד שמקבל האות רוצה לפרש את האות במדויק כדי לקבל החלטות מושכלות. אלמנט נוסף בתיאורה הוא שלמקבל אין שום יכולת לבצע בדיקת נאותות ארוכה ומעמיקה ולכן הוא חייב להתבסס על "איתותים" ואף חמור מכך - אין לו גם את הכלים להבין את המורכבויות. תורת האיתות חזקה במיוחד בכלכלת עבודה, שכן למעסיקים אין שום יכולת או רצון לבדוק אם הרופא יודע לנתח. אם המועמד למשרה הוא בעל תואר רפואה ממוסד מוכר, זה האיתות שהמעסיק יודע לנתח.
במקרה של המשקיעים הזרים, ה"איתותים" הפכו לקריטיים שכן הם מביטים בתדהמה על המתרחש בישראל ולא מבינים את האירוע. מדינת ישראל בכלל ובחברה הישראלית בפרט הן בעלות מורכבויות עמוקות וכאשר מדובר בשינויים משפטיים, מעטים מאוד הם השחקנים החיצוניים שמסגולים לפענח את אירוע ההפיכה המשטרית, קל וחומר לאמוד את ההשלכות הכלכליות־חברתיות שלה. זו גם הסיבה בגללה מקדמי ההפיכה ניצלו כל מיני פרצות כדי לפרשן את האיתותים החיצוניים, שהיו די ברורים, די חדים ודי נגד הממשלה הנוכחית, בצורה מעוותת כדי להצדיק את המהלך או לפחות כדי להרגיע את הרוחות.
אחרי המראות הקשים שראינו אתמול, המשחק נגמר וה"איתותים" הסבירו את משמעות ההפיכה. תמונות המעצרים של צלמי העיתונות הרבה יותר חזקות מהדירוג של שלוש סוכנויות האשראי יחד: עם כל כבוד ל־AA או AA-, ממשלה שמונעת את חופש העיתונות איננה דמוקרטית. ממשלה שמכה בברוטליות את עובדי ההייטק שלה ליד משרדיהם אינה מסוגלת להבין את מקור עוצמתה, הן הטכנולוגית ולפיכך הכלכלית והצבאית. ממשלה שמכה את תושביה הוותיקים, שלחמו למענה והיו מוכנים להשקיע בה גם את החיים עצמם, היא ממשלה שלא ראויה להשקעה כלכלית. אם היא לא מגינה על המשקיעים המקומיים - היא לא תדע לעשות זאת עם הזרים. ממשלה שלא מאפשרת חופש ביטוי ומחאה למי שמשלם לה מסים, לא תאפשר למשקיעים זרים חופש ביטוי ומחאה ברגע שיתעוררו מחלוקות.
כאשר משקיע, דיפלומט או אזרח זר יצפה בכל התמונות והמראות הקשים, האיתות שנעביר לעולם ברור: חדלנו מלהיות "Start Up Nation" - אומה מתקדמת ונאורה מבוססת יצירתיות ופיתוח. הפכנו להיות "Blow Up Nation", כאשר החלטנו לפוצץ כל חלקה טובה עליה עמלנו 75 שנה ולהידמות לרפובליקת בננות. גם אנחנו נפלנו בפופוליזם בו מחצית מהעם סבורה כי המחצית השניה היא אויב שימיט אסון על המדינה. במדינות כאלו אף אחד לא מעוניין להשקיע או לבקר.
מי שטוען כי "לנו זה לא יקרה" באמת לא יודע על מה הוא מדבר: גם ונצואלה, טורקיה, ארגנטינה, הונגריה ופולין נהנו עד לפני כמה שנים בודדות מהשקעות עתק, עד שהגיעה "הממשלה הלא נכונה" שהותירה מאחוריה אדמה חרוכה. התמונות והמראות הקשים שכבר עושים דרכם בכל רחבי הגלובוס יהפכו לאיתותים האמיתיים והם ויחליפו את המספרים היבשים ואת צירוף האותיות של פיץ' ומודי'ס.
