סגור
שר השיכון ויו"ר יהדות התורה יצחק גולדקנופף
שר השיכון יצחק גולדקנופף. רשת גני בית יעקב שניהל שילמו 7.5 מיליון שקל לתובעות (צילום: יואב דודקביץ)

עובדות ברשת חינוך חרדית שהתלוננו על הלנת שכר: איימו עלינו כדי שנבטל את התביעה

 לטענת שדולת הנשים, גורמים ברשת החינוך החרדית עץ הדעת הפעילו על המתלוננות לחצים פסולים כדי שיסירו תביעות, תוך הבטחה לפצותן מחוץ לכותלי בית הדין. כל אחת מהתביעות היא על כ־20 מיליון שקל. הרשת מכחישה את הדברים

שדולת הנשים טוענת שגורמים מטעם רשת החינוך החרדית עץ הדעת איימו על תובעות ייצוגיות נגדה, והפעילו עליהן לחצים פסולים להסרת התביעות. השדולה מבקשת להצטרף במקומן כתובעת בבקשות לתביעות ייצוגיות על הלנת שכר, כל אחת מהן על כ־20 מיליון שקלים. הרשת מכחישה את הדברים.
החודש הוגשו 4 בקשות לתביעות ייצוגיות חדשות נגד רשתות חינוך חרדיות, בכך הגיע גל התביעות הייצוגיות של עובדי הוראה חרדים נגד הרשתות המלינות את שכרם ל־23, מתוכן 8 נגד רשת החינוך העצמאי של אגודת ישראל. 8 התביעות נגד החינוך העצמאי מסתכמות ב־674 מיליון שקל והן אחת הסיבת העיקריות לדרישת היזם והפעיל החברתי ישראל קרויזר למנות לרשת מנהל ממונה. רשת גני בית יעקב שניהל שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופף מיהדות התורה הסכימה באפריל לשלם 7.5 מיליון שקל בתביעה של עובדותיה. עם החלטת האדמו"ר מגור למנות את גולדקנופף לנציגו בכנסת פרץ גל מחאה חסר תקדים בשל הטענה שהרשת שלו עשקה עובדות בקביעות.
הפעם מדובר בשתי בקשות לתביעות ייצוגיות שהגישו גננת וסייעת מרשת גני הילדים והמעונות החרדית עץ הדעת לבית הדין האזורי לעבודה תל אביב, שכל אחת מהן מוערכת ב־20 מיליון שקל. מדובר בעמותה שמפעילה 175 מוסדות חינוך לגיל הרך וביניהם מעונות, גני ילדים וצהרונים. בבקשה אחת טוענת התובעת שהיא גננת שלא שולמו לה כ־70 אלף שקל שמגיעים לה עבור הפרשי שכר, פנסיה, קרן השתלמות, תוספות המגיעות לאמהות ועוד; וכי יש מאות עובדות במצבה. עו"ד צוק לוי המייצג אותה מאשים את העמותה ב"התעשרות על חשבון חברות הקבוצה, ולא במשפט".
בבקשת התביעה בעניין הסייעות, שגם היא הוגשה באמצעות עו"ד לוי, מעריכה התובעת את הסכום שלא שולם ב־9,000 שקל. כל זאת למרות המחויבות של הרשת על פי החוק וההסכמים שלה עם המדינה לשלם לעובדות על פי הכללים הנהוגים במוסדות חינוך רשמיים.
אחד הדברים שמאפשרים את גל התביעות הייצוגיות הוא ההתרופפות החברתית של האיסור בציבור החרדי על פנייה לערכאות אזרחיות וכן התפוררות הציבור הזה לפלגי־פלגים מה שמקל על התובעים לתבוע מוסד המזוהה עם פלג יריב. אלא שבמקרה הזה שתי התובעות הגישו לאחר זמן קצר בקשות למחוק את תביעתן. בתגובה פנתה שדולת הנשים באמצעות עו"ד לוי לבית המשפט וביקשה לצרף אותה במקומן.
בתצהיר שצורפה לבקשת ההצטרפות בנושא הסייעות כותבת מנכ"לית שדולת הנשים טל הוכמן כי "עוד קודם לפניית התובעת הייצוגית בבקשה למחוק את התביעה היא שיתפה את באי כוחה כי מופעלים עליה לחצים לחזור בה מתביעתה וכי מובטחים לה תשלומים חלף תביעתה, בתנאי שהדבר ייעשה מחוץ לכותלי בית הדין".
הוכמן מציינת שבהתאם למידע שנמסר לה עץ הדעת "פעלה אל מול התובעת הייצוגית באמצעים פסולים לרבות באמצעות הפעלת לחצים ואיומים על התובעת הייצוגית. התובעת הייצוגית עמדה איתנה כנגד האמצעים הפסולים שהפעילה המשיבה (עץ הדעת) נגדה, אולם בסופו של דבר הלחצים הרבים שהפעילה המשיבה הובילו אותה להודיע שהיא מעוניינת לחזור בה מתביעתה". בעניין הבקשה בנושא הגננות טוענת הוכמן כי העמותה "הפעילה לחצים פסולים למחוק את הבקשה, כולל השמעת איומים כלפי התובעת הייצוגית ובן זוגה".
לדבריה, "יוצא מהנאמר כי המשיבה מבקשת להביא לסיכול ההליכים הייצוגיים נגדה מתוך ידיעה כי הפרה את חובותיה על פי התביעה הייצוגית והקבוצה תוך ניצול מרותה ופערי היכולות. בנסיבות המתוארות כאשר המשיבה או מי מטעמה פועלים בדרכים פסולות כדי לסכל את המשך ניהול בקשת התביעה — קיים אינטרס מובהק כי שדולת הנשים תצורף כתובעת ייצוגית".
מנכ"ל רשת עץ הדעת הרב יעקב סגל אמר: "לא יעלה על הדעת שנאיים על עובד שתבע או אפילו שנפנה אליו. אדם יכול לכתוב בתביעות מה שהוא רוצה אבל תביעות מוכרעות בבית משפט ולא בכתבות או על ידי עורכי הדין. עדיין לא היה דיון מקדמי. עוד לא העמקתי בתביעה. כשהיא תגיע לפתחי, אתעמק".