איך להתמודד עם מדד הפחד בזירה הבינלאומית
איך להתמודד עם מדד הפחד בזירה הבינלאומית
אין ספק. מלחמה, כל מלחמה, היא דבר לא טוב. קל וחומר מלחמת רוסיה-אוקראינה שהתגלגלה מסכסוך מקומי למלחמת חורמה מלווה באלפים רבים של הרוגים ופצועים, מיליוני פליטים וערים חרבות עד היסוד.
למלחמה ספציפית זו יהיה גם מחיר כלכלי לא מבוטל לעולם כולו ולמדינת ישראל, שחלק נכבד ממשק הדלק שלה, כמו גם מוצרי צריכה דוגמת חיטה ושעורה וכן חומרי בנייה דוגמת ברזל ועץ מיובאים ברובם ממדינות אלה.
תהיה לכך, לצערי, השפעה כזו או אחרת על המשך תדלוק רמות המחירים בשוק הדיור בשיעור ממוצע של 2-3 אחוזים, כלומר תוספת של עוד כ-30-40 אלף שקלים לתקורות הבנייה ולמחירי הדיור.
אולם, וזה אולם גדול, למרות חסרונות אלה, ייתכן מאוד שמעז ייצא מתוק ולמדינת ישראל ייצא גם רווח מפתיע מהמלחמה המרה הזו. מדובר, כמובן, בתרחיש הרוקם בימים אלה עור וגידים של רבבות, אולי אף מאות אלפי עולים חדשים שיגיעו אלינו מרוסיה ואוקראינה ומדינות נוספות.
באוקראינה חיים כיום כ-43 אלף תושבים הרשומים כיהודים וברוסיה כ-150 אלף. בפועל מספר זכאי חוק השבות, כלומר מקרים שבהם אחד מבני הזוג הינו יהודי, או אחד מהוריו, סביו או אפילו שלושה דורות אחורנית, גדול בהרבה.
על פי ההערכה מדובר בכ-200 אלף זכאים באוקראינה ובכ-400 אלף ברוסיה, ואם נוסיף עליהם גם את יתר המדינות הסמוכות אליהן, בלארוס, הבלטיות והרפובליקות הדרומיות של בחר העמים, נגיע יחדיו לכ-700-800 אלף, מספר מרשים לכל הדעות.
כבר היום נרשמו אלפי יהודים מארצות אלה לעלייה ומספרם הולך וגדל בקצב מסחרר מיום ליום. להערכתנו, בלשכת הקבלנים, יגיעו במהלך השנים הקרובות לפחות 50-60 אלף עולים חדשים, ייתכן שאף הרבה יותר.
מדובר ב"בעיה" שהינה "הזדמנות" - תוספת זו של רבבות עולים חדשים תצריך מחד גיסא את מקבלי ההחלטות בשוק הדיור לדאוג באופן מידי להגדיל את היצע הדירות, ובמיוחד דירות קטנות וקומפקטיות, הן בשל מחירן הנמוך יחסית והן בשל העובדה שמדובר בדרך כלל במשפחות קטנות בנות 2-4 נפשות.
אתגר זה יממוש אך ורק אם יאמצו את המודל שאותו הצענו זה מכבר, להגדיל אוטומטית ב-30 אחוזים (שבס כחלון) את אחוזי הבנייה בכל פרויקט, ומוך זה להקצות 20 אחוזים לטובת דיור מוזל ועוד 10 אחוזים לטובת שכירות מסובסדת לטווח הארוך.
בד בבד אין לי ספק שאותם רבבות עולים, חלקם הגדול אקדמאים ובעלי מקצועות חופשיים והרבה מתוכם עובדי הייטק כבר כיום יהוו תוספת משמעותית למשק הישראלי ויגדילו את הצמיחה, בדיוק כפי שהעלייה ההמונית שהייתה בשנות ה-90 של המאה שעברה ממדינות חבר העמים, הזניקה את המשק הישראלי.
בד בבד לקליטת העולים החדשים, משבר מלחמת רוסיה-אוקראינה הינו גם הזדמנות לקלוט אצלנו עוד כ-50 אלף עובדים זרים ממדינות אלה שיקלטו בענף כמהנדסים, מתכננים וכעובדי בניין.
ההיסטוריה הנדל"נית מלמדת אותנו כי בשנות ה-90 הועסקו בענף כ-90 אלף עובדים זרים, מה שתרם רבות לאפשרות לקדם בממוצע 80-90 אלף התחלות בנייה מידי שנה. כך גם כיום, אם ברצונם של מקבלי ההחלטות להעלות את התחלות הבנייה מכ-50-55 אלף בלבד כיום ל-100 אלף ויותר, לשם כך יצטרכו להכפיל את כוח האדם הזר בענף שלנו.
ולסיכום, תקוותי הינה שמלחמת רוסיה-אוקרינה תסתיים עד מהרה, אולי אף בזמן פרסום שורות אלה, ושכל הישראלים והיהודים החיים במדינות הללו ייצאו בשלום. והכי חשוב – אלה שייבחרו לבוא אלינו, שלא יצטערו על ההחלטה ויתאקלמו כאן כהלכה ולשם כך עלינו לדאוג לכולם, אבל לכולם, הן לדירה והן לפרנסה בכבוד!
*כותב המאמר רוני מזרחי הוא נשיא לשכת הקבלנים, בעלי קבוצת "מזרחי ובניו"
