דעההאם הפד צריך לחשוב פעמיים לפני העלאת הריבית הבאה?
דעה
האם הפד צריך לחשוב פעמיים לפני העלאת הריבית הבאה?
נתונים כלכליים שפורסמו בסופ"ש האחרון מחזקים את החשש שארה"ב עלולה להיקלע למיתון. לעת עתה, קשה להעריך אם החולשה העולה מהנתונים הללו תימשך ואולי אף תחריף בחודשים הבאים. אולם, כלכלת ארה"ב כבר הוכיחה בעבר את גמישותה, איתנותה ויכולתה לספוג זעזועים כלכליים וכן להתמודד עם העלאות ריבית
אחת השאלות המרכזיות בפתחה של שנת 2023 היא האם ועד כמה תיקלע ארצות הברית, הכלכלה הגדולה והחשובה בעולם, למיתון.
הגדרתו של מיתון היא ירידה של התוצר במשך שני רבעונים ברציפות. בארצות הברית יושבת ועדה רשמית האמורה להכריז על כך. עם זאת, מדובר בהגדרה מורכבת, שכן התוצר עשוי לקטון בשיעורים זעירים בשני הרבעונים הללו, אך להתאושש בחוזקה ברבעונים הבאים. לכן, יש חשיבות לא רק למשך התכווצות התוצר, אלא גם לעוצמתה.
בשוקי היום התרוצצו לאחרונה שני נרטיבים: האחד, כלכלת ארצות הברית אמנם תיחלש, אך במתכונת של "נחיתה רכה", שתאפשר לבנק הפדרלי לבלום את האינפלציה ולהוריד אותה לכיוון רמת היעד ללא גרימת נזק של ממש לפעילות העסקית והתעסוקתית. תרחיש כזה, הנתמך בינתיים על ידי שוק עבודה חזק, מחסור באיוש משרות וההזרמות מתקופת הקורונה, יתקבל בברכה על ידי השוק ועשוי לאושש את שוקי המניות, לאחר הירידות הניכרות שרשמו בשנה שעברה.
לפי הנרטיב השני, הפעילות הכלכלית בארצות הברית תיחלש במידה ניכרת יותר, עד כדי מיתון של ממש, מה שיאלץ את הפד להפסיק מוקדם יותר את העלאות הריבית ואולי אף להורידן, מבלי להבטיח ולהשתכנע כי האינפלציה אכן יורדת בעקביות לעבר רמת היעד. מדובר בתרחיש מורכב יותר. מחד, המגזר העסקי יצא נשכר מכך שהריבית תהיה נמוכה יותר, שכן עלות מימון הפעילות שלו תרד. מאידך, האטה כלכלית של ממש תקטין את היקפי הפעילות, ההכנסות והרווח – בשורה התחתונה.
עד לא מזמן היה הנרטיב הראשון, האופטימי יותר, מקובל יותר. גם הפד תמך בו. לאחרונה, גופי מחקר נכבדים כמו קרן המטבע הבינלאומית, הבנק העולמי והארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי, כמו גם בתי השקעות מובילים, עדכנו כלפי מטה את תחזיותיהם וכיום הם סבורים כי ארצות הברית אכן עלולה להיקלע למיתון. כלכלני הקרן צופים כי כלכלת ארה"ב תצמח באחוז אחד בלבד השנה, ואילו לפי ה-OECD וגם לפי כלכלני הפד היא תסתפק בעלייה של 0.5% בלבד. במונחים של צמיחה לנפש, מדובר למעשה בקיפאון.
גם האינדיקטורים המובילים משרטטים תמונה דומה. לדוגמה, המדד המוביל של מכון המחקר האמריקאי הנחשב Conference Board ירד ב-4.2% בששת החודשים האחרונים – ירידה חדה בהרבה מזו שנרשמה בששת החודשים שקדמו להם (1.9%-). המדד הזה, שנותן אינדיקציה על הכיוונים הכלכליים במבט לששת החודשים הקרובים, הגיע לשיאו לפני שנה בערך, אך בחודש ירדו רוב רכיביו, כולל שוקי העבודה, הייצור, הדיור ושוקי ההון. התמונה המסתמנת היא של נסיגה בפעילות הכלכלית במהלך שלושת הרבעונים הראשונים של השנה.
אולם, מדד משולב אחר של Conference Board, הבוחן את התנאים הכלכליים הנוכחיים, עדיין עולה, ובמחצית השנייה אשתקד אף האיץ ל-1.4%, מ-0.4% במחצית הראשונה. בינתיים, לפחות, רק רכיב הייצור התעשייתי יורד בפועל וגורע מהמדד.
בסופו של יום, השאלה הגדולה היא האם התחזיות והאינדיקטורים המובילים מראים את התמונה הנכונה יותר וארה"ב אכן בדרך להיחלשות ניכרת, או אולי מדד התנאים הנוכחיים מלמד שהחששות מוגזמים מדי.
נתונים כלכליים שפורסמו בסוף השבוע שעבר החלו לחזק את הנרטיב החלש יותר. כך, מדד המכירות הקמעונאיות, המשקף את הפעילות הצרכנית, ירד ב-1.1% בחודש דצמבר, פי 3 ממה שצפו, מדד התפוקה החרושתית ירד ב-1.3% בדצמבר וסיים את שנת 2022 כולה עם ירידה של 0.5%, ומדד המחירים ליצרן ירד ב-0.5%, לעומת ציפיות שיעלה. אלו הם נתונים שאמורים לגרום לפד לחשוב פעמיים לפני העלאת הריבית הבאה, המתוכננת לתחילת פברואר.
לעת עתה, קשה להעריך אם החולשה העולה מהנתונים הללו תימשך ואולי אף תחריף בחודשים הבאים. לדעתי, כלכלת ארצות הברית הוכיחה בעבר את גמישותה, איתנותה ויכולתה לספוג זעזועים כלכליים וכן להתמודד עם העלאות ריבית. לא אתפלא אם בסופו של יום ביצועיה הכלכליים יפתיעו לטובה. אם כך יהיה – שוקי ההון יצאו נשכרים.
רונן מנחם הוא כלכלן שווקים ראשי בבנק מזרחי טפחות
