ניתוחממשל צבאי או שלום עם סעודיה? חיסול סינוואר מקרב את היום שאחרי
ניתוח
ממשל צבאי או שלום עם סעודיה? חיסול סינוואר מקרב את היום שאחרי
נתניהו צפוי למשוך זמן עד לבחירות בארה"ב מתוך תקווה שטראמפ ינצח וייתן לו יד חופשית. אלא שאימוץ הפנטזיות המשיחיות בעזה עלול לעלות מיליארדים
חיסולו של רב המרצחים יחיא סינוואר על ידי חיילי צה"ל פותח אפשרות נדירה לעצב מציאות חדשה ברצועת עזה, ומחזיר לקדמת שולחן הדיונים את הסוגיה המודחקת של "היום שאחרי" כמו גם את הדחיפות בקידום מהלך שיוביל להחזרת 101 החטופים שעוד מוחזקים בתנאים לא אנושיים במקומות מסתור בתוך הרצועה.
עוד מוקדם לומר מה יילד יום, אבל נכון לעכשיו נדמה כי לראש הממשלה בנימין נתניהו אין כוונה לסיים את המערכה בעזה. למרות ההשלכות הדרמטיות של חיסול סינוואר על עתיד חמאס וגורלם של תושבי הרצועה, נדמה כי המהלך המשמעותי ביותר שישפיע על עתיד המערכה האזורית ועל המזרח התיכון כולו צפוי להתרחש דווקא בצד השני של האוקיינוס האטלנטי בעוד שבועיים וחצי בבחירות לנשיאות ארה"ב.
זה לא סוד שנתניהו מייחל לניצחון של טראמפ, שלתפיסתו יאפשר לו יד חופשית יותר בכל הקשור לניהול המלחמה בין אם על ידי קידום מדיניות ימין קיצונית בעזה שיכולה להתבטא ב"תוכנית האלופים" (פינוי האוכלוסיה האזרחית מצפון הרצועה ולאחר מכן הטלת מצור על האזור) או אפילו בסיפוח חלקים מהרצועה והקמה של התנחלויות, ובין אם מדובר במתן אור ירוק לתקיפת מתקני הגרעין האיראניים.
לא בטוח שטראמפ עצמו שותף לפנטזיות של ראש הממשלה, והתבטאויות שונות שלו במהלך הקמפיין מצביעות כי הוא אינו מעוניין בהרפתקה צבאית מזרח־תיכונית אלא בקידום הסכמים מהירים שירגיעו את האיזור. ניצחון של האריס יאלץ ככל הנראה את נתניהו "לחשב מסלול מחדש", כאשר הממשל הדמוקרטי צפוי להתנגד להמשך שליטה ישראלית בעזה או למדיניות שתיתפס כלא־הומניטרית.
רמז מטרים לתוכנית דמוקרטית אפשרית ניתן בסוף השבוע על ידי פרשן "הניו יורק טיימס" תומאס פרידמן, כאשר זו כוללת "העלמת עין" של ישראל בנוגע להכנסת פרוקסי של הרשות הפלסטינית לעזה יחד עם קידום פתרון שתי המדינות, וזאת בתמורה לברית אסטרטגית אזורית שתכלול גם הסכם שלום עם סעודיה. יש להניח כי עד לבחירות בארה"ב הנוכחות הצבאית בצה"ל תישאר ללא שינוי משמעותי, וימשיכו להתבצע מבצעים נקודתיים בעצימות משתנה.
"היום שאחרי" ברצועת עזה הוא לא רק סוגיה ביטחונית־מדינית אלא גם סוגיה כלכלית כבדת משקל. לפני שבועיים קיים נתניהו דיון בנוגע לאפשרות שצה"ל ייקח על עצמו את האחריות על חלוקת הסיוע ההומניטרי ברצועה, כאשר הדיון התקיים לדרישת השרים בן גביר וסמוטריץ'.
במערכת הביטחון מתנגדים להצעה בין היתר מפני שהצעד צפוי להוביל להפסקת שיתוף הפעולה עם האו"ם וארגוני הסיוע שלא ישתפו פעולה. כמו כן, לצעד צפויה להיות עלות של מיליארדים רבים בשנה, כאשר לפי דיווחים רכישת המזון לבדה צפויה לעמוד על 5.4 מיליארד שקל בשנה וזאת ללא סחורות נוספות כמו ציוד רפואי, דלק, אוהלים וסיוע הומניטרי נוסף.
שליטה מוחלטת ברצועה כפי שהימין הקיצוני בממשלה שואף אליה תוביל לעלויות כבדות יותר. לפני חמישה חודשים הזהיר שר הביטחון יואב גלנט כי משטר צבאי הוא חלופה מסוכנת למדינת ישראל ואמר כי לא יסכים לכך: "אנחנו ניצבים בפני איום ביטחוני רב־זירתי במשאבים נתונים. לצה"ל יש אתגרים אסטרטגיים גדולים בזירות קרובות ורחוקות, ועלינו לשמר מוכנות בהתאם. ממשל צבאי בעזה יהפוך למאמץ הביטחוני הצבאי והראשי של מדינת ישראל בשנים הבאות על חשבון הזירות האחרות. הוא יעלה בדם וקורבנות רבים ללא תכלית ויביא גם למחיר כלכלי כבד".
דבריו של גלנט התבססו, בין השאר, על ניתוח שנעשה במערכת הביטחון שקבע כי העלות של הישארות צה"ל בעזה תעמוד על כ־20 מיליארד שקל בשנה, יהיה צורך בהקמה של חמש אוגדות נוספות שיתווספו ל־12 האוגדות הקיימות בצה"ל והצורך בכוח האדם יגרור מציאות שתדרוש הארכה דרמטית של השירות הסדיר לעד ארבע שנים ולגידול משמעותי בימי המילואים.
כמו כן, במידה וישראל תמצא את עצמה בתור הריבון הבלעדי ברצועה היא תיאלץ לקחת על עצמה את שיקום כלכלת ותשתיות הרצועה שניזוקו באופן קטסטרופלי במהלך המלחמה, כאשר המחיר של פרויקט כזה יעמוד על מאות מיליארדי שקלים.
איך מגבשים תקציב ביטחון
מסקנות הביניים של ועדת נגל שאמורה לדון במבנה תקציב הביטחון העתידי לא עסקו בשאלות תקציביות קשות הנוגעות להיקף תקציב הביטחון על רקע האיומים המשתנים, וזאת למרות שההחלטות לגבי עתידה של הרצועה צפויות להשפיע באופן דרמטי על תקציב הביטחון העתידי והרכבו.
גם למשרד האוצר אין תוכנית כלכלית סדורה שכוללת בתוכה התייחסות רצינית למציאות של הישארות של כוחות צה"ל בעזה לטווח ארוך. עם זאת, כיאה לצורת החשיבה החסכנית של אגף התקציבים, יש מי שרואה בניטרול הזרוע הצבאית של חמאס (ובהמשך גם חיזבאללה) כהזדמנות לחיסכון תקציבי וזאת בתואנה כי כעת יש להשקיע פחות משאבים מכיוון שתרחיש הייחוס השתנה.
