האם הרע עוד לפנינו?
האם הרע עוד לפנינו?
הרבה מהעסקים אשר חוו בתקופה האחרונה כישלון כלכלי, הגיעו לתקופת המלחמה במצב כלכלי מאתגר והמלחמה מצידה הייתה זרז שהכריע אותם. במקביל, המצב הנוכחי הכניס לקשיים גם הרבה עסקים 'בריאים' שמוצאים עצמם במלחמת קיום יום יומית, כאשר לא בטוח שהם יצליחו לשרוד לאורך זמן במציאות הכלכלית הנוכחית. לקראת פורום Duns 100 לבכירי תחום ענף חדלות הפירעון, מפרטים עורכי דין מובילים בתחום חדלות הפירעון את התמונה האמיתית הנשקפת מהמגזר הכלכלי, יותר משמונה חודשים לאחר פתיחת מלחמת חרבות ברזל
כאשר מביטים על מה שהמשק הישראלי עובר בשנתיים האחרונות, קשה שלא להתפעל מהאיתנות שהוא מגלה. נכון, המגמה היא שלילית, ישראל לקחה הלוואות שהחזרתן יפגעו באיכות החיים של אזרחי המדינה, הרבה אנשים נאנקים תחת הלוואות ויוקר המחיה, אבל איך שהוא, העסק עדיין עובד. אולם, האתגרים הרבים שניצבים בפתחנו מעלים לא מעט שאלות לגבי מצב המאקרו של המשק הישראלי. האם הרע עוד לפנינו? מה יקרה אם תיפתח מלחמה בצפון? האם המשך הדשדוש יכריע עוד עסקים קטנים ובינוניים, יעמיק את הפגיעה בענף הנדל"ן, ויפגע עוד יותר בענף ההייטק שהינו קטר הצמיחה של המשק? התקווה היא שהתרחישים הללו לא יקרו והמשק יחזור לשגרת פעילות בהקדם עם הכלה של הנזקים, אולם סביבת חוסר הוודאות מייצרת דילמות לא פשוטות בפני קברניטי המשק שמבינים שכדי לייצר כלכלה חזקה צריך שיהיה ביטחון, וכדי שיהיה ביטחון, מדינת ישראל צריכה כלכלה חזקה.
בענף חדלות הפירעון רואים מגמה מדאיגה בשנתיים האחרונות כאשר יש עליה הדרגתית במספר העסקים המגיעים לכישלון עסקי. זה התחיל מהאטה גלובלית ונמשך עם אתגרים מקומיים, ולצד העובדה שאין מפולת עסקית ובאופן כללי המשק ממשיך לעבוד, החשש מאירוע דרמטי נוסף שיערער עוד יותר את המשק, כמו גם הגעה לנקודת שבירה ואפקט דומינו שיגרום לקריסת עסקים רבים אשר נמצאים כבר עתה בקשיים, מקננת בקרב לא מעט אנשי מקצוע.
לקראת פורום Duns 100 לבכירי תחום ענף חדלות הפרעון התראיינו כמה עורכי דין מובילים בתחום ותיארו את המציאות במגזר העסקי כפי שהיא משתקפת בשטח, תוך שהם מסבירים כיצד בעלי עסקים יכולים להימנע מהגעה לכישלון כלכלי.
עורכי הדין שהתראיינו לכתבה מספרים על כך שרבים מהעסקים שהגיעו לכישלון כלכלי בתקופה האחרונה כבר סבלו מחוסר יציבות עוד לפני המלחמה, וכתוצאה מהמלחמה, עסקים שעמדו על פי תהום, או במצב מדורדר, "קיבלו דחיפה" שהכריעה אותם באופן סופי. הם ממליצים לבעלי עסקים שלא לחכות לרגע האחרון שבו הם כבר 'חנוקים' מבחינה תזרימית וחורגים ממסגרת האשראי, אלא "להסתכל לאתגרים בעיניים" ולהתחיל להתמודד עם בעיות אפשריות כמה חודשים מראש, וזאת באמצעות פניה לנושים, לנותני האשראי ולייעוץ משפטי וכלכלי, כדי להגדיל את הסיכויים לשרוד את התקופה הכלכלית המאתגרת שהם חווים כעת. עורכי הדין גם ממליצים לבצע ניהול פיננסי שמרני ומחושב יותר בתקופה הנוכחית, גם בהשקעות, וגם במתן אשראי לשותפים עסקיים ולקוחות, כדי שניתן יהיה לצלוח מבחינה כלכלית את התקופה הנוכחית בצורה הטובה ביותר.
לכתבה התראיינו עו"ד גיל אורן, שותף מנהל בארנון, תדמור לוי, עו"ד שי בר-ניר, שותף, מחלקת ליטיגציה, חדלות פרעון והבראת חברות, פירון, ועו"ד ליהי בלומנפלד, שותפה, מחלקת חדלות פירעון, פישר (FBC & Co.).
האם אנחנו לקראת או בעיצומו של גל פשיטות רגל כתוצאה מהמשבר המתמשך במשק הישראלי, ובדגש על השפעות מלחמת חרבות ברזל?
עו"ד גיל אורן: "אין ספק שהמשק חווה גידול משמעותי באירועי חדלות פרעון שהם תולדה של ההאטה הכלכלית שהחלה בתחילת שנת 2023 והחמירה כפועל יוצא של אירועי 7 באוקטובר והמלחמה המתמשכת. חלק ממקרים אלו מגיע לבית המשפט במסגרת של פתיחת הליכים ובקשות להסדרים וחלקם מתנהל בהסדרים וולונטריים בין החברות לנושים שלהן. יש מגמה גוברת, במקרים שהחברות והנושים המרכזיים שלהן מעריכים שיש סיכויי הבראה, לפנות לבית משפט בדרך של בקשה להסדר עם עיכוב הליכים (צ'פטר 11 הישראלי)".
עו"ד שי בר-ניר: "אני לא סבור שאנחנו בעיצומו של גל חדלות פרעון. כמו בתקופת הקורונה גם בתקופת המלחמה, לא הורגשה קפיצה חדה במספר הליכי חדלות הפרעון המשמעותיים, והחברות שכן נקטו בהליכי חדלות פרעון, מציינות את המלחמה (כמו גם את תקופת הקורונה) כאחת הסיבות למשבר הכלכלי שעבר עליהן אך לא כסיבה הבלעדית (או העיקרית). מניסיוני, מדובר בחברות שנקלעו לקשיים כלכליים בגלל סיבות רבות ומגוונות, ולעיתים המלחמה רק סייעה להחלטה שלהן או של נושיהן לפנות לבית המשפט".
עו"ד ליהי בלומנפלד: ""ראשית, צריכים להיות ערים למספרים. גם לפני ה-7.10 והמלחמה שנכפתה על מדינת ישראל, נתוני הממונה על חדלות הפירעון הראו עליה לינארית בפתיחת הליכי חדלות פירעון, ברובם - חברות מיד (בינוניות) ועסקים קטנים. המלחמה פגשה את המגזר העסקי לאחר לא מעט משברים בשנים האחרונות, ביניהם משבר הקורונה, האינפלציה והעלאות הריבית החדות שייקרו משמעותית את המימון והקטינו את הביקושים.
ניתן לשער כי הגורמים העיקריים לתהליכים אלו, הם העלאת האינפלציה והריבית הגבוהה על האשראי (ובכלל המיתון העולמי) שהובילו לטלטלה בשווקים לפני המלחמה, בשילוב מסלול הסדרי החוב המתאפשר הודות לחוק חדלות הפירעון החדש.
מלחמת חרבות ברזל מטלטלת עוד יותר את המצב הפיננסי בשוק, וזאת בפרט בסקטורים ספציפיים שנפגעו (ונפגעים) מהשלכותיה - כגון תיירות, חקלאות, ועסקים שממוקמים בצפון ובדרום ופונו - אך גם לא מעט ענפים שהתנהלו במינוף גבוה והיו מסוכנים יותר מלכתחילה. אפשר בהחלט לומר שכשהשטח בוער וישנו חשש אמיתי לעלייה בפניות להליכי חדלות פירעון.
עם זאת, מניסיון העבר, בדגש על תקופת הקורונה שטמנה בחובה חששות אמיתיים מקריסה כלכלית דוגמת 2008, נדמה כי גם אם תהיה עליה מסוימת בהיקפי פשיטות הרגל, היא תהיה מוגבלת בהיקפה".
אילו ענפים ותחומים עסקיים נפגעו באופן הקשה ביותר כתוצאה מהמלחמה?
עו"ד שי בר-ניר: "הענפים הבולטים שניתן לציין כאלה שנפגעו יותר הינם ענפי הבנייה, בדגש על קבלני ביצוע, וההסעדה. עובדה זו מחזקת את המסקנה כי רוב העסקים שנקלעים לחדלות פרעון, הם עסקים שנקלעו לקשיים עוד טרם תקופת המלחמה, והמלחמה רק נתנה את "הדחיפה" לפנות להליכי חדלות פרעון".
עו"ד ליהי בלומנפלד: "באופן טבעי חווה כל המשק על כלל ענפיו פגיעה משמעותית. ניתן להצביע על פגיעה, בענף התיירות, הפנאי, החקלאות (בעיקר בשל המיקום הגאוגרפי בצפון והדרום), כאשר לכל אחד מהם הקשיים העיקריים שלו. לאלו יש להוסיף את העסקים הקטנים שממילא מתקשים להתמודד, וגם תעשיות נוספות שנדרשות לגייס הון לפעילותן. בתחילת שנת 2024 הצביעו המדדים על הפגיעה הקשה בתיירות ובפנאי הנובעת באופן טבעי מחשש של תיירים מביקור בישראל נוכח המצב הביטחוני, ואפשר אף לתאר כי בחודשי המלחמה נפגעה גם תיירות הפנים. ענף החקלאות נפגע אף הוא פעמיים - הן נוכח מיקומו הגיאוגרפי המצוי באזורי מלחמה ישירים, והן בגין מחסור בעובדים. כמו כן, ניכרת פגיעה והאטה בקרב חברות בצמיחה אשר מגייסות הון, וזאת בהעדר משקיעים ועל רקע קושי אמיתי בגיוס כספים לחברות ישראליות".
עו"ד גיל אורן: "מהתבוננות על המקרים שמגיעים לחדלות פרעון ניכר שהענפים המרכזיים שחווים את עיקר הקשיים הינם בתחום התיירות הפנאי והנופש, ענפי הנדל"ן וקבלני הביצוע שסובלים מהאטה מתמשכת בביצוע עסקאות, קשיים בקידום פרויקטי נדל"ן נוכח המחסור החמור בכוח אדם, וחברות היי טק שמתקשות לגייס הון למימון פעילותן".
על רקע אתגרי התקופה, באיזו נקודת זמן תמליצו ללקוחות שנכנסים למצוקה פיננסית, לפנות אליכם ולקדם הסדרים עם בנקים/נותני אשראי חוץ בנקאי/ספקים וכו'?
עו"ד ליהי בלומנפלד: "כרגע, באופן מובהק, על בעלי העסקים להיות עם היד על הדופק 24/7 בסביבה הכאוטית. השינוי שביצע חוק חדלות פירעון והסיכון בהטלת האחריות על דירקטורים במצבים מסוימים של חדלות פירעון, מוביל דירקטורים רבים לייעוץ משפטי (או פיננסי) ביחס "לתקופת הביניים" גם אם העסקים אותם הם מובילים לא יקלעו בסופו של יום לחדלות פירעון. זה נכון בעיקר לתאגידים גדולים ולמודי ניסיון, ואני תקווה כי גם עסקים קטנים יותר ישכילו לעשות זאת. ככלל, ישנה עדיפות לפנות לקבלת ייעוץ מקצועי בשלב מוקדם על מנת שיהיה מספיק זמן להיערך ולהתייעל ככל הניתן. פניה מוקדמת, תגדיל את מספר החלופות שיעמדו לרשות העסק בהתמודדות עם האתגר הכלכלי".
עו"ד גיל אורן: "שילוב מוקדם של יועץ מתחום חדלות הפרעון וייעוץ לעסקים במצוקה פיננסית הוא חשוב וחיוני. גם אם לא נוקטים בפעולות מיידיות לביצוע הסדר, ניתן להיערך נכון למקרה שהמצב ימשיך להתדרדר. כל מנהל עסק מכיר את האינדיקציות המצביעות על קשיי תזרים וקשיים פיננסיים. חשוב להתחיל בפעולות אקטיביות לייצוב המצב הפיננסי כולל פניה לנושים במקרים מתאימים, כבר 6-8 חודשים לפני המועד שמעריכים- על פי תרחיש פסימי - שהחברה כבר לא תוכל לעמוד בהתחייבויותיה. יש חשיבות רבה (והייעוץ יכול לסייע בכך) לתיקשור ושקיפות מול הנושים העיקריים. ככל שהנושים יאמינו שהם רואים תמונה אמינה והקשיים הפיננסיים אינם תולדה של ניהול כושל, הם ייתנו הזדמנות להבראת העסק מתוך תקווה שזה ישפר את סיכויי הפרעון שלהם. יש גם משמעות משפטית לפעולות אלו בהיבט החובה של נושאי משרה בתאגיד לצמצם את היקף חדלות הפרעון. נקודת הזמן לביצוע הסדר וולונטרי או בפיקוח בית משפט הוא תלוי נסיבות, אך כאמור, דיאלוג מוקדם עם הגורמים הרלבנטיים יאפשר לנהל את האירוע בצורה מבוקרת ונשלטת".
עו"ד שי בר-ניר: "אנחנו מייעצים להגיע מוקדם ככל הניתן. לא להמתין לתקופה בה הנושים כבר נוקטים בהליכי תביעה או הוצאה לפועל, אלא להגיע קודם לכן ולנסות לבחון את האופציות המסחריות והמשפטיות העומדות בפני העסק. לאחר שהנושים מתחילים בהליכים, כדור השלג כבר מתגלגל ובדרך כלל קשה לעצור אותו. אלו המקרים בהם פניייה לבית המשפט תהיה כבר בלתי נמנעת".
כיצד תמליצו לעסקים ישראלים לנהל את סיכוני האשראי שלהם בעת הנוכחית, על מנת להימנע מאובדן הכנסות או חלילה מהגעה לכשל פיננסי?
עו"ד שי בר-ניר: "תקופות משבר הן תקופות שניתן לנצל לטובת בדק בית. אני מציע ללקוחות שלנו לבחון מי מהלקוחות שלהם הינם "שוורים מועדים" אשר נוהגים לאחר בתשלומים, ובתקופה כזו אין לגלות מולם גמישות ואולי אף להקשיח את תנאי האשראי כדי לצמצם סיכונים. ככל הניתן אני ממליץ ללקוחות לבקש בטוחות כתנאי למתן אשראי, ולכל הפחות ערבויות אישיות של הלקוחות (כאשר מדובר בחברות), צעד שמגדיל את הסיכוי לגביית החובות".
עו"ד ליהי בלומנפלד: "המתח בין ניהול שמרני לבין הרצון למינוף שישיא ערך הוא אדיר גם בימים כתיקונם. ואולם, בימים אלו, ראוי שבעלי עסקים יהדקו את החגורה ויפעלו בשמרנות. ישנה חשיבות רבה בניהול נכון של הסיכונים המוגברים לתזרים המזומנים ולהכנסות העסק. כך למשל, על בעלי העסק לבצע ניטור וניתוח רציף של מצבים משתנים באופן שיסייע לזהות גורמי סיכון; לעקוב אחר מגמות; לנהל קשר שוטף עם ספקים (בוודאי ספקי חו"ל); לעדכן, לצמצם ולהדק את מדיניות הרכש; ולשמור על אמון העובדים. כלים נוספים וחיצוניים לעסק אשר יכולים לעזור ולהפחית חשש הינם ביטוח אשראי, בדיקת מקורות גיוס מימון חלופיים ובניית קשר עם שותפים אסטרטגיים".
d&b – לדעת להחליט
