הנגיד: "הצעדים המרסנים בתקציב לא מספיקים, צריך להעלות את המע"מ כבר עכשיו"
הנגיד: "הצעדים המרסנים בתקציב לא מספיקים, צריך להעלות את המע"מ כבר עכשיו"
פרופ' אמיר ירון אמר בישיבת הממשלה הדנה בתקציב לשנת 2024 כי הצעדים המוצעים "הם בכיוון הנכון", אך היקפם אינו מספק. הוא מתח ביקורת על ההצעה להפחית כ-15% מתקציב תכנית החומש לחברה הערבית והודה כי הצעדים להטלת מס נסועה ומס פחמן "היו נדרשים גם ללא המלחמה"
"הצעדים המוצעים בהצעת המחליטים (תקציב 2024 המעודכן, ש"ט) הם בכיוון הנכון וטוב שכך. חשוב מאוד שצעדים אלו ייושמו. לאחר ניתוח הצעדים המוצעים עולה כי סך היקף ההתאמות עדיין קטן מהגידול הפרמננטי של 20 המיליארדים בתקציב המדינה", כך אמר נגיד בנק ישראל הפרופ' אמיר ירון בישיבת הממשלה הדנה בתקציב המדינה המעודכן לשנת 2024 היום (א').
הנגיד הוסיף כי ניתן לראות כי הצעדים בצד ההוצאות (קיצוצים) מוגבלים, ולדעתו "מחדדים את קוצר היריעה להתכנסות באמצעות ריסון ההוצאות בתקציב". הנגיד רומז שאפילו התקציב הנוכחי שמוגש לממשלה כולל 'תוספות תקציביות' שאינן קשורות למלחמה, ולכן אומר כי אין מנוס מהעלאות מסים: "קשה לראות כיצד ניתן לבצע את ההתאמות האמורות לעיל ללא נקיטת צעדים להגדלה פרמננטית של ההכנסות כגון העלאת מע"מ וצעדים אחרים שצפויים להניב הכנסות בהיקף מספק". עם זאת, בנוגע להעלאות מסים וקיצוץ בהוצאות, הדגיש הנגיד כי "רצוי למקד את ההתאמות בסעיפים בעלי השפעה מועטה על הצמיחה במשק".
בהקשר זה מתח הנגיד ביקורת על ההצעה להפחית כ-15% מתקציב תכנית החומש לחברה הערבית ואמר: "זו הצעה בעייתית, זו תכנית חשובה לקידום שילובם של ערביי ישראל בחברה ובכלכלה, היא נועדה לצמצם תת השקעה בחברה זו, לתכנית זו תרומה פוטנציאלית חשובה לצמיחה העתידית של המשק, ראוי לשקול חלופות אחרות". כמו כן, מתח ביקורת על ביטול "התכנית להטמעת טכנולוגיות ייצור מתקדמות בתעשייה" שמפעיל משרד הכלכלה.
בנוגע למס נסועה ומס פחמן אמר הנגיד כי מדובר ב"צעדים שהיו נדרשים גם ללא המלחמה", אך הודה כי מס נסועה הוא "במהותו מהלך שנועד לשמר את הכנסות הממשלה ממיסוי כלי רכב במקום הבלו". בנוגע למס פחמן אמר הנגיד כי "המיסוי נמוך במיוחד בגז הטבעי שצפוי להחליף את הפחם". הנגיד אמר שאין להירתע מכך שמיסוי פחמן מייקר מחירים מסוימים לצרכן, כמו חשמל, שכן "ישנם צעדים משלימים שניתן לעשות לצורך תמיכה באוכלוסיות חלשות".
הנגיד אמר כי לדעתו היה נכון להתחיל עם העלאת המע"מ כבר בשנת 2024, וזאת בשל העובדה כי מדובר בגרעון ובהוצאות ב"סדרי גודל משמעותיים". הנגיד חזר על ההסבר כי יש חשיבות רבה במסרים שמעבירים לציבור באמצעות הצעדים הללו, הנגיד הזהיר שוב ואמר כי "כדי שהשווקים יגלו סובלנות כלפי הגירעון הגדול בשנת 2024 חשוב שהחלטות הממשלה בתחום התקציב יוליכו לכך שישראל לא תצעד לעבר תוואי חוב עולה באופן מתמשך. תפיסה של השווקים שישראל צועדת לעבר תוואי שכזה עלולה לגרור עליית תשואות, פיחות ואינפלציה ופגיעה בצמיחה העתידית".
הנגיד גם הוסיף כי למרות שיש תרחישים חיוביים יותר מהתרחיש שהוא מתאר, הרי ש"מדובר בניהול סיכונים. בהקשר זה אזכיר שבשווקים אפקט התגובה השלילי הוא לא תמיד ליניארי. קשה לנבא מתי תתרחש נקודת הפיתול שבה השווקים יתמחרו מחדש את הסיכון הזה, אך ככל שההתאמות הללו לא קורות, ההסתברות לכך גדלה".
בנוגע לתקציב הביטחון, חזר הנגיד על המלצתו להקים "ועדה עם גורמים אזרחיים וביטחוניים שתמפה את צרכי הביטחון של ישראל ותגבש תכנית תקציבית רב-שנתית הולמת". למעשה, המלצתו של הנגיד אומצה וראש הממשלה הזכיר אותה גם במסיבת העיתונאים אמש ואמר כי הוועדה תארך כ-8 שבועות.
הממשלה צפויה להצביע על התקציב מחר ב-6:00 בבוקר
הממשלה הדנה בתקציב המדינה המעודכן לשנת 2024 יצאה להפסקה סביב השעה 19:30. הממשלה צפויה להצביע על הצעת התקציב מחר ב-06:00 בבוקר. בנתיים ינסו שר האוצר בצלאל סמוטריץ' וראשי משרדו להגיע להסכמה עם שרים שהביעו התנגדות לתקציב.
שר התיירות חיים כץ כבר הודיע שיתמוך בתקציב לאחר שהגיע להבנות עם האוצר. ההערכה היא שהתקציב יאושר בסופו של דבר על ידי הממשלה מאחר שאי אישורו בקריאה השנייה והשלישית עד ה-19 בפברואר יגרום לקיצוץ רוחבי אוטומטי של 67.3 מיליארד שקל. זאת, בהתאם לנוסחת העדכון הקבועה בחוק. בשנתו השנייה של התקציב הדו שנתי ל-2023-4 יש חריגה גדולה בין תחזית ההוצאות להכנסות והגרעון מזנק.
