דו"ח המבקרהרפורמה בתקינה לא השיגה את ייעודה
דו"ח המבקר
הרפורמה בתקינה לא השיגה את ייעודה
לפי דוח המבקר, למרות שחלפו שלוש שנים מאז שנפתח לתחרות שוק בדיקות המוצרים המיובאים, שיעור הבדיקות שביצעו המעבדות הפרטיות זניח ועומד על כ-1.1% מכלל הבדיקות ו-2% מהתקנים שנכנסו לתחרות
הרפורמה בתקינה, שהייתה אמורה לחולל שינוי משמעותי בענף, לא השיגה את ייעודה. כך קבע מבקר המדינה מתניהו אנגלמן. גם בשלב זה, בו הרפורמה נידונה במסגרת חוק ההסדרים, התחרות מצד המעבדות הפרטיות מועטה, ומיולי 2020 משרדי האוצר והכלכלה מקדמים רפורמה נוספת בתקינה, המרוקנת מתוכן את הרפורמה הקיימת.
על-פי דוח מבקר המדינה, הרפורמה לא עסקה בהליך בדיקת המוצרים, וגם לא בהליך קבלת האישור הרגולטורי שהיבואן נדרש אליו לפני שהוא משווק את המוצר בארץ, בהתאם לרגולציה הנהוגה במדינות המפותחות. לכן, הנטל הרגולטורי על היבואנים, שמתבקשים לבצע בדיקות דגם ומשלוחים של הסחורה המיובאת, הוקל מעט ולא כפי שהיה מצופה.
על פי המבקר, בתקנים שיש בהם תחרות, השירות והמחיר שניתנו ליבואנים היו טובים ותחרותיים יותר. ביקורת שביצע נמצא כי רמת התחרות בבדיקות מוצרים מיובאים עדיין נמוכה.
ב-2016-2017 התקבלו תיקוני חקיקה ו"הרפורמה בתקינה" יצאה לדרך. התיקונים נועדו לייעל את עבודת מכון התקנים, ומעניקים לממונה על התקינה סמכות להכיר במעבדות נוספות, בין השאר כדי להוזיל עלויות, לקצר את לוחות הזמנים ולשפר את איכות השירות. עוד קבעה הרפורמה מנגנון לבחינה מזורזת של שינויים לאומיים בלתי מתחייבים בתקנים רשמיים בישראל.
על פי דוח מבקר המדינה, מספר חסמים מנעו את הצלחת הרפורמה, ובין היתר, העובדה שמכון התקנים בודק עמידה של הסחורה המיובאת בכל התקנים הרשמיים, בעוד המעבדות המוכרות הפרטיות בודקות עמידה רק בחלק מהתקנים; עמידה של המעבדות הפרטיות בכל הדרישות של הממונה על התקינה דורשת השקעת משאבים רבים ויקרים כמו זמן, ציוד והכשרת כוח אדם מקצועי, ויחד עם זאת, אין ודאות שתהיה דרישה לביצוע בדיקות בתחום שבו המעבדה הוכרה ובנוסף מושתות עליהן עלויות אחרות שהמכון פטור מהן.
על פי הדוח, נכון לשנת 2020 שלוש מעבדות פרטיות בלבד מוכרות לבדיקת סחורה מיובאת. ארגוני התקינה הבינלאומיים פרסמו 30 אלף תקנים וולונטריים, לעומת ישראל שבה פורסמו 3,500 תקנים וולונטרים בלבד. המבקר חושף כי ב-2020, העלות הממוצעת של התאמת מסמכי יבוא בישראל עמדה על 307 דולר וההליך ארך 64 שעות, לעומת 98 דולר ו-8.5 שעות במדינות ה-OECD. כדי להמחיש את האבסורד, מציין המבקר כי עלות בדיקות עמידה בתקן של אריחי קרמיקה, הנחשב לתחום מונופוליסטי, הגיעה ב-2019 ל-19 מיליון שקל, עבור מיליארד פריטים.
משרד האוצר ומשרד הכלכלה לא בדקו אם התממשו ההערכות לגבי החיסכון הצפוי למשק בעקבות תיקוני החקיקה ועל פי המבקר בדיקה זו חשובה לאור ההסכם שעליו חתם משרד האוצר ב-2017 עם מכון התקנים, ובו התחייב לממן 80%-90% מעלות הפרישה המוקדמת של 300 עובדי המכון. בעקבות ההסכם פרשו 140 מעובדי המכון בפרישה מוקדמת עד נובמבר 2020 בעלות של כ-264 מיליון שקל, מהם משרד האוצר מימן כ-219 מיליון שקל.
למרות שחלפו שלוש שנים מאז שנפתח לתחרות שוק בדיקות המוצרים המיובאים, שיעור הבדיקות שביצעו המעבדות הפרטיות זניח ועומד על כ-1.1% מכלל הבדיקות ו-2% מהתקנים שנכנסו לתחרות - ולעומת זאת מכון התקנים עדיין מבצע כמעט את כל הבדיקות. כלומר, נכון לספטמבר 2020, הרפורמה בתקינה לא הצליחה להשיג את המטרות שלשמן נועדה.
המבקר גם מתח ביקורת על כך שמשרד הכלכלה לא מימש את סמכותו להטיל עיצומים כספיים.
ביצוע השינויים בתקינה צפוי לחסוך ליבואנים כ-210 מיליון שקל ולהוזיל את המחירים לצרכנים בכ-420 מיליון שקל, ושימור המצב הקיים מוערך בעלות עודפת של כ-900 מיליון שקל במונחי צרכן.
משרד מבקר המדינה ממליץ למשרד האוצר ולמשרד הכלכלה להמשיך לפעול להגברת התחרות בתחום בדיקות תקינה והגדלת נתח שוק הבדיקות של מעבדות מוכרות, על מנת לעודד כניסה של מעבדות חדשות לתחום זה. כמו כן ממליץ המבקר להפחית את הנטל הרגולטורי על היבואנים, להפחית את יוקר המחיה ולהרחיב את מגוון המוצרים הנמכרים - כל זאת במקביל לשמירה והקפדה על כך שכל המוצרים שייכנסו לישראל יעמדו בתקנים רשמיים ולא יסכנו את בריאות הציבור.
