דעהבקיעים בחומה הכלכלית של סין
דעה
בקיעים בחומה הכלכלית של סין
יעד הצמיחה שהציבה ההנהגה הסינית של 5.5% ב-2022 נראה היום בלתי סביר לאור נתוני החציון שפורסמו ביום שישי, שהותירו סימני שאלה לגבי חוסנה של הכלכלה הסינית לטווח ארוך
המספרים שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה של סין ביום שישי האחרון מוכיחים כי חצייה הראשון של 2022 שיבש את תחזיות הצמיחה הכלכלית של סין והותיר סימני שאלה לגבי חוסנה של הכלכלה הסינית לטווח ארוך לאור המשך מגפת הקורונה, המיתון העולמי ועליית מחירי תשומות ומוצרים. הם גם מותירים את ההנהגה הסינית בפני הדילמה באיזו אסטרטגיה לבחור כדי לזרז את הצמיחה הכלכלית ולהביא אותה קרוב ככל האפשר ליעד שההנהגה הפוליטית קבעה של צמיחה כלכלית ריאלית בשיעור של 5.5% ב-2022.
הצמיחה בתוצר המקומי הגולמי ברבעון השני של 2022 גדלה ב-0.4% בלבד, הרבעון הגרוע זה 30 שנה, ובחצי הראשון של השנה ב-2.5%. במדד המכירות הקמעונאיות היתה צניחה של 4.6% ברבעון השני. מול אלו מציג הממשל הסיני את הגידול בסחר במחצית השנה הראשונה ב-9.4%, אחוז אינפלציה נמוך יחסית, 2.5%, ואבטלה במגזר העירוני של 5.5%, אף כי מקורות זרים אומדים את האבטלה בדור הצעיר בקרוב ל-20%.
הבעיות המרכזיות שעמן צריך המשטר הסיני להתמודד היא גלי קורונה חדשים והשלכותיהם על הכלכלה הסינית והעולמית. השווקים הגדולים של ארצות הברית ואירופה, שהם היעדים הראשים של היצוא הסיני, נמצאים כבר בגל אינפלציה המושפע גם מהקורונה וגם מהמלחמה באוקראינה.
הדילמה הראשונה בפני קברניטי הכלכלה הסינית קשורה להמשך המדיניות של "אפס הנחות" לקורונה. מדיניות זו הביאה לשיתוקן של שנגחאי, מנוע צמיחה כלכלי גלובלי, וערים מרכזיות אחרות בסין. ההתלבטות נעשית קשה יותר לאור החשש של הופעת זנים חדשים. הסגרים גרמו בין השאר לפגיעה משמעותית בביקושים בתוך סין עצמה, ובמיוחד להאטה משמעותית בענף הנדל"ן. גם היום מצויות עשרות ערים בסין בסגר, חלקי לפחות, שגורם להתכווצות ביקושים.
הדילמה השנייה של המשטר קשורה לבחירה של האסטרטגיה הכלכלית לחזור לקצב הצמיחה של השנים שלפני התפרצות המגפה. לאור החשש מהתכווצות כלכלית מסיבית וממושכת נזעקה הממשלה הסינית לאמץ שורה של צעדים פיסקליים ומוניטריים. אך כפי שכלכלני הבנק העולמי מנתחים בדו"ח מאמצע יוני, המשטר הסיני ממשיך להשליך את יהבו כפי שעשה בשני העשורים האחרונים על ענף זה, וגם עכשיו האסטרטגיה הכלכלית בנויה במידה רבה עליו. הסיכונים באסטרטגיה הזו ידועים, ובמיוחד המינופים וההתחייבויות הפיננסיות הנלוות שהביאו את הממשלה הסינית ב-2021 להציל חברות בנייה ממצב של חדלות פירעון.
שורת החלטות שקיבלה הנציבות הלאומית לפיתוח ורפורמה בחודש שעבר מצביעה על הכיוון של שמירת מחיר האשראי על רמה נמוכה (בניגוד למגמה של הכלכלות המערביות הגדולות, המייקרות את האשראי על ידי העלאת שיעורי הריבית). עידוד הכלכלה המקומית בצעדים פיסקליים ומוניטריים, כגון הגדלת ההוצאה הציבורית, הנחות והחזרי מס, ייעשה תוך הגדלת החוב הן של השלטון המרכזי והן של השלטון המקומי. כך למשל הורשה השלטון המקומי לגייס השנה 225 מיליארד דולר על ידי הנפקת אג"ח. כלכלני הבנק העולמי הביעו ב"דיפלומטיות" ביקורת על האסטרטגיה הנבחרת בטיעון שעידוד הצריכה המקומית עדיף על הגדלת החוב הציבורי.
אף שהממשל האמריקאי ממשיך לבחון הקלות מכס על חלק מהיבוא מסין, צעד שיכול להנמיך במקצת את האינפלציה, הצהרות ראשי המדינות החברות באיחוד האירופי, נאט"ו וה-7 G מלמדות על החרפת העימות בינן לבין סין (ורוסיה), ובמציאות זו יקשה סין להגדיל אליהן את היצוא.
על רקע זה תחזית כלכלני הבנק העולמי שכלכלת סין תצמח ב-2022 בשיעור של 4.3% נראית יותר ריאלית מהיעד שהציבה ההנהגה הסינית של 5.5%. הסברים לאי העמידה ביעד יינתנו, נושאי תפקידים בכירים בבירה ובמחוזות יודחו, וההאשמות יוטחו בארצות הברית, אבל צפוי כי בנובמבר הקרוב יעניק הקונגרס העשרים של המפלגה הקומוניסטית הסינית את הכהונה השלישית לנשיא סין שי ג'ינפינג.
עודד ערן הוא חוקר בכיר בתוכנית סין במכון למחקרי בטחון לאומי ולשעבר סמנכ"ל כלכלה במשרד החוץ ושגריר בירדן ובאיחוד האירופי
