המלחמה הוכיחה: קידום אנרגיה סולארית חיוני לכלכלה, ביטחון וסביבה
המלחמה הוכיחה: קידום אנרגיה סולארית חיוני לכלכלה, ביטחון וסביבה
גידול האוכלוסייה בישראל הוא מהגבוהים במערב ונע בסביבות 2%. כשמוסיפים לנתון הזה את שטחה הקטן והחשש מהשפעות משבר האקלים, שעלול להפוך חלקים משטחה למדבר בעתיד, אנחנו מבינים שהקרקעות הפנויות במדינה ילכו ויאזלו במהירות, ככל שיעבור הזמן, הרי מדובר במשאב מוגבל.
זאת בדיוק הסיבה שבשנים האחרונות, אנחנו שומעים על מושג שהולך וצובר תאוצה בתחום האנרגיה המתחדשת, שנקרא "דו-שימוש". בפשטות מדובר בניצול שטחים קיימים על גבי גגות מבנים מסחריים, מאגרי מים, רפתות, חניונים ומגרשים שונים, להתקנת מתקנים פוטו-וולטאיים עבור הפקת חשמל.
למשל, הקמת מתקנים אגרו-וולטאים, בהם הסולארי, יכולים לצאת לפועל בין שורות של עצים, תוך שילובם בחלקות חקלאיות במושבים וקיבוצים, ואלה מאפשרים הקמה והזרמה של הספק משמעותי לרשת החשמל, מבלי לפגוע בייעוד הקרקע המקורי - קרקע לחקלאות.
הפוטנציאל של פתרון הדו-שימוש הוא עצום. אם ניקח לדוגמא את שטחי מגרשי החניה בישראל, שטרם נוצלו, נגיע לכ-21,364 דונם, שניתן להקים עליהם קירוי ועליו מתקנים פוטו וולטאים, שיוכלו לייצר כ-2,136 מגה וואט, לפי דו"ח שפירסם המשרד להגנת הסביבה ב-2023.
זה לא נגמר כאן, כי גם על משטחי התעשייה למשל, שלפי הדו"ח נאמדים בכ-13,959 דונם, ניתן יהיה לייצר כ-1,396 מגה וואט. במקביל, גם על גגות מאגרי המים ובריכות דגים בישראל הנמצאים על פני שטח כ-68,836 דונם, ניתן לייצר לא פחות מ-6,883 מגה וואט, או מהחממות שמתפרסות על פני כ-11,836 דונם, שם היצור נאמד בכ-1,186 מגה וואט.
הקמה של מתקנים סולאריים על גגות קיימים היא הכדאית ביותר מבחינה כלכלית, מפני שאין צורך בהקמה של מבנה נוסף או הקמה של קונסטרוקציה לצד המתקן הסולארי.
למה היום יותר מתמיד קריטי לנצל את כל מתקני הדו שימוש בישראל לטובת ייצור חשמל?
חיזוק הביטחון האנרגטי של ישראל - בעיצומה של אחת המלחמות המורכבות ביותר שידענו, פיזור וגיוון מקורות ייצור החשמל הכרחית מאי פעם. תחנות קטנות ומפוזרות הופכות את המערכת לפחות פגיעה וחסינה הרבה יותר מפני איום הטילים והכטב"מים, וכן, מפני רעידות אדמה ואסונות טבע אחרים. פיזור על פני אזורים נרחבים יכול להבטיח אספקת חשמל רציפה, גם בתרחיש של הפסקות חשמל ארוכות.
אמנם, בימים האחרונים, החלה הפסקת האש בצפון, אך זה יהיה הימור גדול מדי להמשיך להיות תלוים במספר תחנות כוח מרכזיות בודדות, אשר מחזיקות את כל משק החשמל בישראל. שכן תחנות גדולות, כמו תחנות כוח פחמיות או תחנות סולאריות מרכזיות, מהוות מטרה קלה יחסית לפגיעה.
הכנסה נוספת - הקמת מתקני אנרגיה סולארית על גגות בתים, מבנים תעשייתיים וחממות , יכולה לייצר הכנסה נוספת חשובה לחקלאים, בעלי מפעלים ולמוסדות ציבוריים, שחלקם מתמודדים עם מציאות כלכלית מורכבת. מקור הכנסה שכזה, יכול להיות עבורם כמו אוויר לנשימה.
מקור אנרגיה נקי ושמירה על איכות הסביבה - מתקנים אלו מנצלים את אנרגיית השמש, שהיא מקור אנרגיה מתחדש ונקי. ייצור של אנרגיה מתחדשת שנמכר לרשת החשמל עוזר למדינה להפחית את התלות בדלקים פוסיליים (כגון פחם ונפט), שהשימוש בהם מזהם את הסביבה ותורם לשינויי אקלים.
מערכות ייצור חשמל עצמאיות מפחיתות את עלויות החשמל - בטווח הרחוק, ריבוי של מערכות סולאריות המחוברות לרשת החשמל בשילוב עם מודל השוק שהתחיל בשנת 2024 ופועל בימים אלה, יהפוך את האנרגיות המתחדשות למקור המספק לאזרחי המדינה חשמל זול וירוק. אם נוסיף לכך גם את מתקני אגירת החשמל, נקבל רשת הרבה יותר יציבה ואמינה.
עצמאות אנרגטית - שילוב של מתקני אגירה למערכות הסולאריות יאפשר להשתמש בחשמל המיוצר גם בשעות הערב או בימים מעוננים. פתרון זה מגביר את העצמאות האנרגטית, מצמצם את התלות במקורות אחרים אשר מחוברים לרשת החשמל ומבטיח אספקה רציפה ויציבה.
דניאל ביטון היא מייסדת ומנכ"לית חברת E.D.I אנרגיה
