ניתוחתקציב בצל הפיכה משטרית: מינימום טיפול ביוקר המחיה, מקסימום כספים לחרדים
ניתוח
תקציב בצל הפיכה משטרית: מינימום טיפול ביוקר המחיה, מקסימום כספים לחרדים
אישור תקציב המדינה בממשלה והעברתו לכנסת בוצעו באווירה זחוחה ובלי שהשרים קיבלו את מלוא הנתונים הכספיים; המשרד לביטחון לאומי ייהנה מתוספת של 9 מיליארד שקל, והחרדים יקבלו עוד 8 מיליארד שקל; המלחמה ביבואנים הגדולים לא טופלה
זה היה כאוטי. ברגע האחרון. בלי שיהיה ברור על מה מצביעים. כמיטב המסורת של ראש הממשלה בנימין נתניהו, אתמול (ו') בצהריים אישרה הממשלה את תקציב המדינה, וזאת בלי שחוברת ה"מחליפים" - הכוללת את הסעיפים החדשים שהוכנסו לתקציב ושאותה היו מחלקים בכל דיון על התקציב - נמסרה לשרים. מיד לאחר מכן החל בליץ תקשורתי שמטרתו להבליט את ההישגים הפוליטיים של השותפות הקואליציוניות.
בתפקיד הווילון שנועד להסתיר את הכספים הסקטוריאליים - חוק חינוך חינם לגילאי 2־3, שלא ברור כמה ממנו ייושם. לעומת זאת, הכספים שיועברו לחרדים הובטחו, השר איתמר בן גביר יקבל תוספת משמעותית למשרד לביטחון לאומי, וגם יתר השרים קיבלו את מרבית דרישותיהם. מכיוון שאין מתנות חינם - כדי לעמוד בכל הדרישות הללו יידרש קיצוץ רוחבי של 3% בכל המשרדים: חינוך, רווחה, פנים, בריאות ועוד. המשמעות היא שקיצוץ כזה חותך בבשר החי, שכן הוא לא יכול להתקיים על התחייבויות שכבר יצאו או על שכר. במילים אחרות, פחות שירותים לאזרח בכסות של הישגים לסקטורים מועדפים.
שלושה מוקשים מרכזיים ועוד כמה מוקשי צד הצליח נתניהו לפרק בדרך לאישור התקציב. המכשלה העיקרית - בן גביר שדרש ליישם את ההסכם הקואליציוני שכלל תוספת של 14 מיליארד שקל למשרדו לשנתיים הקרובות ולהגדיל ב־20%-40% את שכר השוטרים. בן גביר ידע שאין לו עדיין תוכניות מעשיות למימוש כל התוספת ב־2024-2023, אבל המשיך להילחם והתעקש על העלאת שכר השוטרים. בסביבות נתניהו העריכו שבן גביר עשוי לפוצץ הכל, והבינו כי ללא חברי סיעתו אין רוב לתקציב במליאת הכנסת. לכן החליטו לשמור אותו לסוף ולסגור את התקציבים עם יתר השרים קודם לכן. בסופו של דבר דומה שבן גביר הצליח יותר מכל השרים. הוא קיבל תוספת של 9 מיליארד שקל להקמת המשמר הלאומי, לגייס אלפי שוטרים, יותר מ־1,200 סוהרים ומאות לוחמי אש ולהעלות את משכורות השוטרים בשנה הקרובה ב־400 מיליון שקל, ובנוסף מענקים בהיקף של כ־250 מיליון שקל.
המוקש השני היה המפלגות החרדיות, יהדות התורה וש"ס, שדרשו ליישם את ההסכמים הקואליציוניים בעלות מוערכת של כ־20 מיליארד שקל, כפי שנחשף באתר "כלכליסט", ובהם הגדלת התמיכות לישיבות, למוסדות החינוך והדת, לתלושי מזון לנזקקים, להעלאת שכר המורים במוסדות החרדיים ועוד. נתניהו כבר דרש מהם באחרונה לפרוס חלק מיישום הדרישות. במפלגות החרדיות העריכו את עלות ההסכמים ב־10 מיליארד שקל. באוצר העריכו את העלות ב־8 מיליארד שקל. אולי כשהפקידים יצללו לסיכומים הם יגלו עד כמה העלות גדלה.
המוקש השלישי היה התנגדויות של שרים, שלאט-לאט התיישרו עד שבסופו של דבר הצביעו בעד התקציב. תקציבי משרד הפנים והבריאות, בראשות ש"ס, השתנו במהלך הלילה בין חמישי לשישי. אריה דרעי אמנם לא בממשלה, אבל דרש ליישם את ההסכמים הקואליציוניים, ותקציב משרדו גדל לפי הודעת המשרד בלמעלה מ־10 מיליארד שקל.
אבל זוהי רק ההתחלה: כשיגיע התקציב לוועדת הכספים, אי־שם בסוף מרץ 2023, יצטרכו נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לרצות גם את היו"ר משה גפני ויתר חברי הקואליציה. גפני תמיד מכריז ש"חוק שנכנס לוועדה לא יוצא באותו הנוסח". לא מן הנמנע שיידרש קיצוץ רוחבי נוסף - כדי שכ-ו-ל-ם יהיו מרוצים.
