בלעדיחברת החשמל שוקלת לבקש להעלות את התעריף כדי לממן חשמל כשר
בלעדי
חברת החשמל שוקלת לבקש להעלות את התעריף כדי לממן חשמל כשר
החברה שוקלת הגשת בקשה למימון מעל 100 מיליון שקל, באמצעות העלאת תעריף החשמל, להקמת מתקן אגירה כשר בבני ברק. בחברה סבורים כי המתקן יועיל לרשת החשמל ולציבור
אף שבחברת החשמל טענו כמה פעמים שהקמת מתקן החשמל הכשר בבני ברק לא תוביל לעלייה בתעריף החשמל לכלל הציבור, ל"כלכליסט" נודע כי בחברת החשמל בחנו את האפשרות שרשות החשמל תכיר בעלויות הפרויקט, והדבר אף הועלה מול גורמים בממשלה.
לאחרונה העבירה החברה בקשה לרשות החשמל להכרה של מעל 100 מיליון שקל למען הקמת המתקן בבני ברק. הכרה בעלות הקמת מתקן על ידי רשות החשמל - אשר קובעת את תעריף החשמל שגובה החברה - תאפשר להכניס עלות של פרויקט לחישוב התעריף. המשמעות היא שהציבור יממן את המתקן.
בחברת החשמל מדגישים שלא מדובר בבקשה רשמית, ושבימים אלה נבחנת האפשרות להגשת בקשה. כמו כן, בחברה סבורים כי הקמת מתקן האגירה בבני ברק תועיל לרשת החשמל ולציבור.
בחברת החשמל מציינים שרשות החשמל תעריך, בין היתר, את התועלת הכלכלית של הפרויקט לרשת החשמל ועלויותיו, ובמידה ועלות הפרויקט תהיה גבוהה יותר מהתועלת לציבור, התשלום העודף לא יושת על תעריף החשמל.
פרויקט החשמל הכשר יצר סערה בשנה שעברה, לאחר שנודע כי חברת החשמל שואפת להקים מתקן אגירה בשכונה חדשה בבני ברק, שיאפשר לתושבים לצרוך "חשמל כשר" - כזה שנעשה ללא עבודה כלל בשבת.
כיום עשרות אלפי משפחות חרדיות הרוצות לצרוך חשמל כשר מתנתקות מרשת החשמל של חברת החשמל, ומתחברות בצורה פיראטית, יקרה ולא בטיחותית לגנרטורים הפועלים על סולר המספקים חשמל במהלך השבת.
להקמת מתקן אגירה (סוללת ליתיום בהיקף גדול) שיוכל להחליף את הגנרטורים המזהמים והיקרים יתרון גדול גם למשפחות החרדיות.
עם זאת, מדובר במוצר "פרימיום" — כזה שהוא מעבר לאספקת החשמל הרגילה במשק החשמל ולכן לא ברור מדוע חברת החשמל היא הגוף שאמור להקים את הפרויקט, בשימוש בכסף ציבורי, במקום חברות פרטיות כפי שתוכנן הפרויקט בשלבים הראשונים.
על אף החשש והביקורת הציבורית כנגד הכניסה של חברת החשמל לפרויקט, במאי האחרון אישרו בממשלה, תחת שר האנרגיה אז ישראל כ”ץ, את הפרויקט במתווה של פיילוט, בתנאי שחברת החשמל תמכור את הפרויקט בתוך שלוש שנים ליזמים פרטיים.
האישור נעשה בלחץ חברת החשמל וחברי הכנסת החרדים ועלותו הוערכה אז בכ־120-100 מיליון שקל.
לאחר האישור בממשלה הוציאה רשות החשמל, הגוף המפקח על חברת החשמל והקובע את תעריף החשמל, הנחיות שלפיהן חברת החשמל תוכל להקים את המתקן — אך ללא סבסוד הפרויקט על ידי תעריף החשמל, מה שהשאיר לחברת החשמל שתי אפשרויות: השגת מימון חיצוני כלשהו, או שימוש בהון העצמי של החברה להקמת פרויקט.
הכדאיות הכלכלית של הפרויקט במתכונת המוצעת על ידי חברת החשמל אינה ודאית, ולכן יש קושי בגיוס מימון. כמו כן, החוב של חברת החשמל עומד על כ־40 מיליארד שקל ולאחרונה הורידה חברת הדירוג מודי'ס את אופק הדירוג של החברה לשלילי. לכן יהיה קשה להשתמש בהון העצמי של חברת החשמל.
בשוק האנרגיה נהוג להכיר במתקני האגירה כתחליפיים לייצור חשמל, שכן המתקנים מאפשרים לנצל את הפער במחירי ייצור החשמל בין המחירים הנמוכים ביום (כשהביקוש נמוך והפאנלים הסולאריים בשיא) לשעות ערב כשהביקוש לחשמל גובר.
למרות זאת, ומכיוון שלמתקני אגירת חשמל יש יתרונות גם בייצוב תדר החשמל, אושר לחברה להקים מתקני אגירה בתחנות המשנה שלה, בהיקף של עד 15% מסך מתקני האגירה בישראל. עם זאת, לא ברור כיצד המיקום בבני ברק משרת מטרה זו.
מרשות החשמל נמסר בתגובה כי "הרשות לא תכיר בעלות עודפת בנושא ותמשיך למנוע סבסוד צולב במשק החשמל, בהתאם לחוק".
