ג'ונגל מבטון: כ-120 קמ"ר מהשטחים הפתוחים בישראל נגרעו תוך 4 שנים
ג'ונגל מבטון: כ-120 קמ"ר מהשטחים הפתוחים בישראל נגרעו תוך 4 שנים
הצפיפות בישראל גובה מחיר מהטבע, ושטחים טבעיים מומרים לצורכי פיתוח. כך עולה מדו"ח של התוכנית הלאומית להערכת מצב הטבע לשנת 2022. עוד עולה כי 66% משטחי המדינה טבעיים ומיוערים, אלא ש-70% מהם נמצאים דרומית לבאר שבע
בין השנים 2017-2020 נגרעו בישראל 119 קמ"ר (כ-30 קמ"ר בממוצע בשנה) שטחים פתוחים (שטחים טבעיים, מיוערים וחקלאיים) לצורכי פיתוח, כך עולה מדו"ח מצב הטבע של המאר"ג (התוכנית הלאומית להערכת מצב הטבע) לשנת 2022.
עורכי הדו"ח חילקו את השטחים בישראל לחמש קטגוריות: שטחים בנויים (למשל, מבנים למגורים, תעסוקה, כבישים), שטחים מופרים (למשל, בסיסי צבא, שטחים בין מחלפים), שטחי חקלאות, גופי מים (טבעיים ומלאכותיים) ושטחים טבעיים ומיוערים.
על פי הנתונים, כ-72 קמ"ר מהשטחים הטבעיים והמיוערים הומרו לשימושים שונים, מתוכם 32 קמ"ר לשטחים בנויים ו-22 קמ"ר לשטחי חקלאות. כמו כן, כ- 69 קמ"ר משטחי החקלאות שכבר היו קיימים הומרו לשימושי קרקע שונים, מתוכם 45.5 קמ"ר הומרו לטובת שטח בנוי ו-14.5 קמ"ר לטובת תחבורה. השינויים בשימוש הקרקעות יצר גריעה של כ-120 קמ"ר מהשטחים הפתוחים בישראל. עוד עולה מהדו"ח כי 11,979 דונם של יערות נגרעו בין 2017-2021.
גריעת השטחים הפתוחים בישראל היא תוצאה ישירה של גידול אוכלוסייה בקצב גבוה שמאפיין את ישראל והעדר התאמת תשתיות מתאימות לכך, שמחייבות התפרשות של המבנים למרחבים פתוחים ובניית תשתיות כגון תשתיות תחבורה מתאימות לכך. על פי הנתונים רק 10.4% מהשטחים בישראל הם שטחים בנויים ו-19.8% שטחי חקלאות. נתונים אלה מצביעים על כך שנשארו בישראל הרבה שטחים פתוחים. ואכן 14.53 אלף קמ"ר (65.8%) משטחי המדינה הם שטחים טבעיים ומיוערים טבעיים, אלא ש-70% מהם הם שטחי מדבר הנמצאים מבאר שבע דרומה. במילים אחרות, צפונית לבאר שבע, היכן שמתגוררים רוב אזרחי ישראל, נשארו מעט מאוד שטחים פתוחים.
זאת ועוד, השטח הטבעי בישראל מצטמצם גם לאור הצרכים של צה"ל בשטחי אימונים. נכון ל-2021, 7,508 קמ"ר משטח ישראל (כשליש) היו שמורות טבע, גנים לאומיים או שטחי יער. לעומת זאת, 7,688 קמ"ר היו שטחי אימונים של צה"ל. אף על פי שמ-2017 גדל היקף שמורות הטבע בישראל בכ-9.6%, כמחצית מהן וכ-15% משטחי היערות בישראל עדיין נמצאים בשטחי אש פעילים שביקור בהם נמצא תחת מגבלות צה"ל ושירות הטבע והגנים.
הפיתוח המואץ משפיע מאוד גם על רציפות השטחים הפתוחים. על פי הדו"ח בצפון ובמרכז הארץ השטחים הפתוחים מחולקים ליחידות קטנות ומקוטעות, בעוד מבאר שבע דרומה רוב השטחים הפתוחים נרחבים ורצופים יחסית. כך, היקף השטחים הנמצא במרחק של פחות מק"מ מהכביש עומד על 12,113 קמ"ר שהם 55% משטחי ישראל. בצפון הארץ ומרכזה 83% מהשטחים מרוחקים פחות מק"מ אחד מהכביש הקרוב ביותר, לעומת 29% מקו באר שבע ומטה. קיטוע של השטח הפתוח וקרבתו לכבישים פוגעים בבתי הגידול של צמחים ובעלי חיים רבים, בין אם על ידי השלכת פסולת, ציד או דריסתם.
היבט נוסף להשפעת התרחבות האזורים הבנויים בישראל היא מה שמכונה בדו"ח "זיהום אור". כך ככל שהשטח הבנוי בישראל יגדל וישתלט על האזורים הטבעיים בישראל, זיהום האור, כתוצאה מתאורה מלאכותית, ישפיע יותר על הטבע. "ישראל", כך נכתב, "היא אחת המדינות המוארות בעולם בהתייחס לשטחה. לתאורת הלילה המלאכותית יש השפעות שליליות על מערכות אקולוגיות ותפקודן". בתוך כך, פוגע זיהום האור בהתמצאות במרחב של בעלי חיים ובפעולות הנחוצות לקיום כגון רבייה, תקשורת ושינה והוא גורם לבעלי חיים. על פי הנתונים המוצגים בדו"ח 67% משטחי ישראל מצפון לבאר שבע מוארים בלילה.
