קרן המטבע הקפיצה את צפי הצמיחה של ישראל, והורידה התחזית הגלובלית
קרן המטבע הקפיצה את צפי הצמיחה של ישראל, והורידה התחזית הגלובלית
הקרן צופה כי כלכלת ישראל תצמח השנה ב-7.1%, לעומת 5% בתחזית מאפריל; תחזית האינפלציה הועלתה בחדות - ל-1.4%; הכלכלה העולמית צפויה לצמוח השנה ב-5.9%
קרן המטבע הבינלאומית (IMF) אופטימית לגבי ישראל, ובייחוד בהתייחסות לשנת 2021. על פי דו"ח שפורסם היום, תחזית הצמיחה לשנה הנוכחית עלתה בחדות מרמה של 5% (אפריל 2021) לכ-7.1%. במונחים אבסולוטיים מדובר על פער של יותר מ-28 מיליארד שקל. מנגד, כלכלני הקרן הורידו במקצת (0.2 נקודות אחוז) את תחזית הצמיחה לשנה הבאה מ-4.3% ל-4.1%. המשמעות היא שבקרן סבורים שחלק מהצמיחה שהיתה חזויה ב-2022 תתרחש עוד השנה. לכן על אף הירידה בתחזית בשנה הבאה, כאשר מתבוננים על הנתונים של השנתיים האלו יחד (2022-2021), ניכר כי האופטימיות של הקרן לגבי ישראל גדלה משמעותית.
במקביל הורידה הקרן את תחזית הצמיחה לעולם, והיא עומדת על 5.9% ב-2021 - 0.1% פחות מאשר בתחזית שפורסמה ביולי. הקרן הותירה את התחזית ל-2022 על 4.9%.
הקרן חתכה את תחזית הצמיחה של ארצות הברית השנה ב-1% ל-6%. תחזיות הצמיחה של ספרד וגרמניה נחתכו ב-0.5%, ושל קנדה - ב-0.6%.
לגבי הכלכלות המפותחות - מועדון אליו שייכת כלכלת ישראל - הפסימיות גדולה יותר. שם התחזית נחתכה ל-5.2% (לעומת 5.6% באפריל); התחזית ל-2022 הועלתה ב-0.1%, ל-4.5%.
לפני שבוע עדכן בנק ישראל כלפי מעלה את תחזיות הצמיחה של ישראל ל-2021. בבנק מעריכים כי התוצר יצמח ב-7% בשנת 2021, וב-5.5% ב-2022. בנק ישראל הסביר אז כי עדכון התחזית כלפי מעלה נבע ברובו (שני שלישים) משיפור בפעילות הכלכלית ברבעונים הראשונים של השנה; וחלק קטן יותר, כשליש, נבע מהשינוי המתודולוגי שביצעה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה במדידת התוצר.
במקביל הקרן העלתה בחדות את תחזית האינפלציה של ישראל. אם באפריל חזו הכלכלנים אינפלציה כמעט אפסית של 0.3% השנה ו-0.6% ב-2022, כעת האינפלציה החזויה בישראל עומדת על 1.4% ב-2021 ו-1.6% בשנה הבאה. למרות הזינוק החד בתחזיות, יש לציין שתחזיות אלה עדיין נמוכות בהרבה מאלו של הכלכלות המפותחות. שיעורי האינפלציה החזויים לשנים 2021 ו-2022 בהתאמה הם כדלקמן: 2.2% ו-1.7% עבור אזור היורו; 0.2%- ו-0.5% ביפן, ו-4.3% ו-3.5% עבור ארצות הברית. כמו כן גם התחזיות המעודכנות, לא רק שנמצאות בתוך יעד יציבות המחירים שקבעה הממשלה (בין 1% ל-3%), אלא הן עדיין מתחת לאמצע היעד (2%) – אותו יעד שמוביל נגיד בנק ישראל אמיר ירון בהחלטות הריבית בבנק ישראל.
נתון נוסף ומעודד הוא העודף הצפוי בחשבון השוטף, או במילים פשוטות - עודף הדולרים שנכנס למשק הישראלי בגין יצוא (לרבות הייטק) ואקזיטים (גם בהייטק). לפי התחזיות של אוקטובר, העודף לא יעמוד על 4.1% מהתמ"ג, אלא על 4.5% מהתמ"ג ב-2021. כמו כן, קרן המטבע תיקנה לאחור את העודף לשנת 2020 (בה המשק הישראלי חטף את המיתון החריף ביותר בתולדותיו) – ובחדות: במקום עודף של 4.9% תמ"ג, הוא תוקן ל-5.4% מהתמ"ג.
למרות האופטימיות, מה שלא עודכן (כלפי מטה במקרה זה) הוא שיעור האבטלה. בהתאם להערכות של כלכלני בנק ישראל וגם של האוצר, ממדי התעסוקה בישראל יתאוששו בקצב אטי יותר ממה שחשבו. אפילו כלכלני הקרן מהמרים על שיעור אבטלה של 5.1% ב-2021 לעומת 5% בלבד באפריל האחרון, דבר המעיד שלגבי שוק העבודה הכל כך קריטי הפסימיות עולה על האופטימיות.
