זעם על נסיון האוצר להסדיר השקעות פאסיביות רק בהייטק
זעם על נסיון האוצר להסדיר השקעות פאסיביות רק בהייטק
הצעה להטיל מס של 25% בלבד על משקיעים המוגדרים כשותפים מוגבלים בקרנות הון סיכון מעוררת זעם בקרב משקיעים באפיקים אחרים, בעיקר בנדל"ן
לפי הצעה בחוק ההסדרים ל־2025 שר האוצר יוסמך לקבוע סוגים של קרנות השקעה, שכל מי שמשקיע בהן כשותף מוגבל (כלומר לא משתתף בניהול נכסי החברה) ועומד בתנאים מסוימים — יחוייב בתשלום מס של 25% בלבד, כמו על רווחי הון.
החקיקה לא מציינת אילו קרנות ייכללו בתקנות, אך מדברי ההסבר נראה כי מבחינת האוצר ורשות המסים האסדרה נועדה בעיקר לקרנות הון סיכון שמשקיעות בהייטק. באיגוד בתי ההשקעות זועמים על הכוונה להפלות בין קרנות הון סיכון לבין שאר קרנות ההשקעה, ומבקשים להחיל את האסדרה על כל סוגי הקרנות. עם זאת, לכלכליסט נודע כי באוצר מתכוונים לכלול במהלך גם את קרנות הגידור ואת קרנות הפרייבט אקוויטי, כך שהוויכוח הגדול צפוי להתחולל סביב מעמדן של קרנות להשקעה בנדל"ן.
המצב כיום הוא ששותפים מוגבלים בקרנות לא יודעים בוודאות מה המס שהם עתידים לשלם. כלומר, "משקיע כשיר" (שיש לו מעל 8 מיליון שקל של נכסים ומעל 1.2 מיליון שקל של הכנסות) שמקבל הצעה להיות שותף פאסיבי בקרן שמשקיעה בקריפטו, בתמ"א 38, בחברות תעשייתיות, בהעמדת אשראי או בהייטק, לא יכול לדעת אם רשות המסים תדון את רווחיו כרווחי הון (25% מס) או כהכנסה עסקית ששיעורי המס עליה עשויים להגיע ל־50%. הדרך היחידה ליצור ודאות היא אם הקרן משיגה אישור מקדמי (רולינג) מרשות המסים.
האירוע הזה מטריד כמובן את כל מנהלי קרנות ההשקעה בישראל, שכן הצורך באישור מקדמי מייצר עול רגולטורי משמעותי. מזה מספר שנים מבקשים מנהלי קרנות ההשקעה לייצר כללים קבועים בחקיקה, שיסדירו את מעמדם של המשקיעים הפאסיביים בקרנות ההשקעה, אך רשות המסים חוששת שהרחבת ההגדרה של שותפים כ"פאסיביים", תביא לניצול לרעה. חוק ההסדרים ל־2025 מנסה לטפל בסוגיה הזאת.
מנכ"ל איגוד בתי ההשקעות, עו"ד נמרוד ספיר, שלח מכתב למשרד האוצר ובו הוא קובל על הנוסח הנוכחי שלדבריו מסדיר את ההשקעות רק בקרנות הון סיכון ויוצר "אפליה ופגיעה בציבור המשקיעים". לדבריו, "הפער במיסוי עלול לגרום לפגיעה בתעשייה שלמה ואף לפגוע בהכנסות המדינה ממיסוי".
לדעתו "יש להתנגד לחלוטין להסדרת הנושא בתקנות, יש לקבוע הסדרה מפורשת בחקיקה ראשית". יתר על כן, "טיוטת התקנות לא צורפה לתזכיר, ופרסום תזכיר החוק כמעט חסר ערך, ובוודאי לא מאפשר התייחסות עניינית".
לכלכליסט נודע, כי במשרד האוצר ורשות המסים גיבשו כבר את התקנות ובכוונתם לכלול גם קרנות פרייבט אקוויטי כקרנות שהשותפים שם פאסיביים, גם קרנות הגידור ייכנסו לתקנות והשותפים שם יוגדרו כפאסיביים ויזכו לשלם מס רווח הון. כמובן שההגדרה הזו לא תחול על כלל השותפים אלא רק על השותפים שאכן נכון להגדיר אותם ככאלה. אחת ההגדרות שצפויות להיות בתקנות, זה החזקה של פחות מ־10% בקרן ההשקעה. באוצר וברשות המסים מגלים הבנה לצורך להסדיר בצורה מסודרת יותר את מעמדם של השותפים המוגבלים אך מעריכים כי אחרי שהחקיקה הנוכחית תעבור יהיה קל יותר לקרנות השקעה לקבל הוראות מיסוי (רולינג) מהמחלקה המקצועית ברשות המסים, זאת מכיוון שהעומס על המחלקה המקצועית יירד.