שאלות ותשובותהוזלת הירקות והפירות: איך זה יתבצע, ומי יהיו המפסידים הגדולים?
שאלות ותשובות
הוזלת הירקות והפירות: איך זה יתבצע, ומי יהיו המפסידים הגדולים?
שר האוצר אביגדור ליברמן ושר החקלאות עודד פורר הודיעו הבוקר על הצעדים החדשים שאמורים להוזיל את הפירות, הירקות והביצים. כלכליסט עושה סדר בסלט
שר האוצר אביגדור ליברמן ושר החקלאות עודד פורר הצהירו במסיבת עיתונאים משותפת שהתקיימה היום (ד') כי יבוטל התכנון בענף הביצים, וכי שוק הפירות והירקות ייפתח ליבוא.
לפי הערכות, המהלך עשוי להביא להוזלה של כ-2.7 מיליארד שקל בשנה ולחסוך כ-840 שקל בשנה למשק בית.
כמו כן, הרפורמה כוללת שינוי של כל מבנה התמיכות בענף החקלאות, מעבר מתמיכה עקיפה לתמיכה ישירה, ולהגדלת התמיכות בחדשנות והגדלת הפריון בענף החקלאות. ביטול המכסים כרוך באובדן הכנסות של 100 מיליון שקל בשנה הקרובה, כשכל המכסים יבוטלו, אובדן ההכנסות צפוי להיות 350 מיליון שקל.
"כלכליסט" עושה סדר ברפורמה:
למה יש צורך ברפורמה?
ענפי החקלאות בישראל מפוקחים בצורה הדוקה באמצעות מגוון כלים. ייצור הביצים בישראל מפוקח, והממשלה מעניקה מכסות מדי שנה. ייבוא הביצים לישראל מוגבל מאוד וכפוף למשטר של מכסות. בנוסף, מחיר הביצים מפוקח. כתוצאה מכך, מחיר הביצה בישראל גבוה בהשוואה לשווקים אחרים בעולם.
גם ענף הפירות והירקות בישראל חסום ליבוא, דבר שהביא לעליית מחירים גדולה בשני העשורים האחרונים. מחירי הפירות עלו ב-102% ומחירי הירקות עלו ב-81%. לשם השוואה, המדד ללא ירקות ופירות עלה בתקופה הזו ב-21% בלבד.
חסמי היבוא העיקריים הם מכסים והמועצה להגנת הצומח. המכסים המוטלים על פירות וירקות נעים ומשתנים, אך מגיעים לפעמים לסכומים גבוהים למדי. על שום, לדוגמה, יש מכס של 10 שקל לק"ג, ועל אננס המכס הוא של 4 שקלים לק"ג.
אבל החסם המשמעותי ביותר הוא, ללא ספק, מועצת השירותים להגנת הצומח. כיום, בכדי לייבא מוצר חקלאי לישראל, יש צורך ברשיון. מדובר בהליך ארוך ומתיש, ולשם המחשה אישור המוצר האחרון נמשך כ-10 שנים. למעשה, יש כיום רק 50 אישורי יבוא, שמשקפים רק כ-15 מוצרים חקלאיים. כל אישור ניתן ספציפית למוצר ממדינה מסוימת. כך: אננס מקוסטה ריקה מקבל אישור אחד, ושום מסין נזקק לאישור נוסף.
המצב הזה גורם לא רק לעליית מחירים ולמגוון נמוך שיש לצרכן הישראלי, אלא מביא גם לכך שהחקלאות בישראל אינה חדשנית מספיק, שיטות עיבוד הקרקע בישראל מיושנות למדי, וגיל החקלאי הממוצע בישראל עומד על 65. המטרה ברפורמה היא גם להביא לגידול בפריון של החקלאי הישראלי.
מה תכלול הרפורמה מבחינת הצרכן הישראלי?
בענף הפירות והירקות מדובר בהליך של ביטול כל המכסים. המכס על תוצרת החקלאית שכמעט אינה מיוצרת בישראל, כמו אננס, אבוקדו, גויאבה, ליצ'י, שום, אספרגוס, יבוטל באופן מיידי. הפחתת המכס על מרבית הפירות והירקות תבוצע באופן הדרגתי, ולקבוצה זו ייכנסו ענבים, תפוזים ואפרסקים. המכס על הפירות והירקות שמיוצרים בישראל בהיקף גדול יופחת בהליך הדרגתי על פני חמש שנים.
אך הרפורמה החשובה ביותר צפויה בעולם הגנת הצומח. כאן מתכנן האוצר ללכת במודל דומה לשאר המודלים של הפחתת רגולציה שהוצגו לציבור בשבועות האחרונים. אם כיום ברירת המחדל היא שכל יבוא חקלאי דורש אישור ייחודי, וכיום האישור ניתן אחרי בדיקה מעמיקה, והאישור ניתן באופן ייחודי למוצר ממדינה מסוימת. תשונה ברירת המחדל ותעמוד על כך שאם היבואן מצהיר ומביא אישור שאין במוצר המבוקש את רשימת המזיקים שישראל נזהרת מהן, יהיה ניתן לייבא.
בענף הביצים צפויים לבטל את כל משטר המכסות, לפתוח את המשק לייבוא חופשי. וגם כל אחד בישראל יוכל לייצר ביצים ללא צורך ברישיון ייחודי. באוצר הבהירו שהציפייה היא בסוף לבטל את הפיקוח על מחיר הביצה, וכי הם מניחים שעוד לפני ביטול הפיקוח על מחירי המקסימום של הביצים, הייבוא יוזיל את מחירי הביצים באופן מיידי.
מה יהיה עם החקלאים?
החקלאים בישראל נהנו מחסמי הייבוא הללו, ולמעשה היוו תמיכה עקיפה ממשלתית לפעילותם. הצעדים הללו עשויים לפגוע בצורה דרמטית בחקלאים. ולכן שר החקלאות הדגיש כל העת כי הרפורמה נועדה גם לנער את ענף החקלאות בארץ ולהפוך אותו לחדשני. הרפורמה כוללת שינוי דרמטי במבנה התמיכה לחקלאים.
בענף הפירות והירקות, תינתן תמיכה ישירה של 100 שקל לדונם, התמיכה תינתן באופן זהה לכל סוג של גידול, וללא קשר לשאלה כמה דונמים בידי החקלאי. ההיגיון הכלכלי מאחורי תמיכה אוניברסלית הוא בכדי לא לייצר תמריצים לגדל גידולים מסוימים.
בענף הביצים, תינתן תמיכה של 8 אגורות לביצה לחצי מיליון ביצים לכל בעל מכסה (ללא קשר לגודל המכסה). בנוסף, באזור הגליל תינתן תמיכה על 750,000 ביצים, חשוב לציין כי המכסות בגליל נהנות כבר כיום מתמיכה נוספת של 6.3 אגורות לביצה. אולם חשוב לציין, כי כלל התמיכות בענף הביצים יופסקו לחלוטין בשנת 2027.
בנוסף, תוגדל באופן מיידי מכסת העובדים הזרים לחקלאות ב-6000 עובדים. ויקודם חוק סימון מזון שככל הנראה יהיה כרוך בעלות תקציבית מסוימת. מטרת הסימון היא כפי שאמרו השרים שכל אזרח יידע האם המוצר החקלאי שבפניו 'הוא מעזה או מעוטף עזה'.
עלות התמיכות הישירות הללו, מוערכת בכ-3.2 מיליארד שקל בחמש שנים הקרובות, אך רק התמיכה הישירה בצומח תישאר לנצח בבסיס התקציב.
מה יהיה עם החקלאות?
לצד התכניות הללו, מקדמים המשרדים שינוי תפיסה בנוגע לענף החקלאות. כך שהמדינה תשקיע כסף רב בעידוד חדשנות והעלאת פריון בענף. מדובר על הקמת מרכז לבינה מלאכותית בחקלאות בסכום של 300 מיליון שקל למשך 4 שנים, על תקציבי מו"פ של 530 מיליון שקל על פני חמש שנים. סך התמיכות בכיוונים אלו מסתכם לכדי 2 מיליארד שקל על פני חמש שנים. תקציב משרד החקלאות למעשה מוכפל בצעדים אלו.
מתי כל זה יגיע אלינו?
אי אפשר להתעלם שהמהלכים הללו רגישים מאוד ועשויים לגרור התנגדות משמעותית מכיוונם של החקלאים. עם זאת, השרים משוכנעים כי הקואליציה תתמוך בצעדים, כמו כן הם אומרים כי הם הצליחו לרתום חלק מהחקלאים לתפיסת עולמם.
הפחתות המכסים גם על הפירות והירקות וגם על הביצים יכולים להיעשות בתהליך מהיר של כחודש. זה לא דורש חקיקה אלא צו לביטול מכסים. לעומת זאת, השינויים במועצת הגנת הצומח דורשים תהליך חקיקה. כמו כן, שינוי מבנה ענף הלול ידרוש חקיקה במסגרת חוק ההסדרים.
אבל מה מחוץ לרפורמה?
בשלב הזה נמנעו השרים מלגעת בענף החלב, והוא יישאר מפוקח. לשאלת כלכליסט השיב השר פורר כי אי אפשר לטפל בהכל, ובנוסף, הוא רואה את עצמו מחוייב להסכמים של קודמיו. כמו כן, ענף הפטם לא נכנס לרפורמה, על כך השיב השר פורר לכלכליסט, שאם תהיה בעיה בענף הפטם הרי שהם יטפלו גם בזה.
