בלעדיהקופה הקטנה של נתיבי ישראל קורצת ליו"ר
בלעדי
הקופה הקטנה של נתיבי ישראל קורצת ליו"ר
דיון מוזר במינויה של סמנכ”לית שנה וחצי לאחר שנכנסה לתפקידה. התערבות במינויים ללא סמכות. ומינוי שופט בכיר כדי שיכשיר פינוי תפקידים בכירים. המהלכים הלא מוסברים של יו"ר נת"י יגאל עמדי
ההודעה על מינויה של הילה חדד־חמלניק למנכ"לית משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה לא היתה אמורה לגרום לעניין מיוחד בקרב קוראי “כלכליסט”. לעומת זאת נסיבות עזיבתה את תפקידה הקודם של חדד־חמלניק כראש חטיבת האסטרטגיה והחדשנות של חברת נתיבי ישראל (נת”י, לשעבר מע”צ), שנה וחצי בלבד לאחר שנכנסה אליו, מספרות סיפור מטריד הרבה יותר על הנעשה בחברה הממשלתית.
חטיבת האסטרטגיה והחדשנות של נת”י, החולשת על תקציב של כ־60 מיליון שקל, היא גוף ייחודי בחברת התשתיות הממשלתית, שתפקידה כפי שמנוסח באתר החברה הוא "להתבונן לעבר השנים הבאות ולהביא באמצעות המגזר העסקי פתרונות מתקדמים לניהול התנועה בכבישים ולהסעת המונים". על פניו כסף קטן, בוודאי כשמדובר בחברה כמו נת"י המנהלת תקציבים של מיליארדי שקלים, אך מה שמייחד את תקציבי החדשנות הוא שניתן להוציא אותם כמעט ללא בקרה. מדובר בכספים שאינם "צבועים" למטרה ספציפית.
3 צפייה בגלריה
יו”ר נתיבי ישראל יגאל עמדי. “בעלי אינטרסים זרים מנסים לפגוע בחברה על ידי הדלפת מידע מסולף”
(צילום: אוראל כהן)
לפני כשבועיים, כשבנת"י עוד לא ידעו על תפקידה החדש של חמלניק־חדד, דנה ועדת הביקורת של דירקטוריון נת"י בעצם מינויה לתפקיד סמנכ"לית בחברה. מי שיזם את הדיון החריג, שנה וחצי לאחר שזו כבר מכהנת בתפקידה, היה יואל ליפובצקי, חבר הדירקטוריון ויו"ר ועדת הביקורת של החברה שמשמש גם כראש מינהל אוכלוסין במשרד הפנים. ועדת הביקורת בראשות ליפובצקי ביקשה לברר האם חדד־חמלניק נדרשה לתקופת צינון טרם מינויה, מפני שלפני כן עבדה במשרד התחבורה. זה היה דיון מוזר. ראשית, משום שהוא התקיים זמן כה רב לאחר שמונתה ושנית, משום שליפובצקי עצמו הצביע בעד המינוי וקיבל את תמיכת היועצים המשפטיים של נת"י ושל משרד התחבורה.
המהלך של ליפובצקי לא הגיע משום מקום, וקדם לו מהלך אחר שקידם יו"ר דירקטוריון החברה יגאל עמדי. לידי "כלכליסט" הגיעו פרוטוקלים של ישיבת דירקטוריון נת"י מאוגוסט האחרון. במהלך הדיון ביקש היו"ר עמדי להקים ועדה חדשה בדירקטוריון - “ועדת חדשנות וניהול סיכונים”, שתחליף את "הוועדה לפיקוח וניהול סיכונים" שהיתה כבר קיימת. חברי הדירקטוריון הצביעו בעד הקמת הוועדה החדשה, שמטרתה המוצהרת היא לפקח על פעילות מערך החדשנות בחברה ולבחון את עצם הקמתו של המערך שהוקם לפני כשנה וחצי בלבד. בתכתובת פנימית בנת"י שהגיעה לידי "כלכליסט" כתב המבקר הפנימי של החברה כי לא נוח לו שוועדת הביקורת בראשות ליפובצקי "עושה שימוש בביקורת הפנימית בעניינים פרסונליים אשר לכאורה בעלי סממנים של מגמתיות מכוונת". המבקר הפנימי התייחס גם לכך שהוועדה לא עושה את עבודתה בעקבות עיסוקה בעניינים אלו וכי "נכון לסוף חודש יולי 2021, טרם נידון אפילו דו”ח אחד בוועדת ביקורת מתוכנית שנת 2021, וכאמור, טרם נידונו דו”חות עוד משנת 2020".
גורמים בממשלה ששוחחו עם "כלכליסט" טוענים כי הסיבה להצרת צעדיה של חמלניק־חדד וחטיבת החדשנות שהיא הקימה אינה פרסונלית, אלא נבעה מכך שהיא "יושבת על השיבר" של כספי החדשנות, "קופה קטנה" של כ־60 מיליון שקל.
3 צפייה בגלריה
עמדי עם השרה לשעבר מירי רגב. מינתה אותו ליו”ר נת”י ובעבר ליו”ר המועצה לתרבות ואמנות
(צילום: אלכס קולומויסקי)
תנועת מלקחיים
עמדי מונה לתפקיד יו"ר נת"י בדצמבר 2020 על ידי שרת התחבורה דאז מירי רגב, יממה אחת בלבד לפני פיזור הכנסת ה־23. זוהי הפעם השנייה שבה רגב ממנה את עמדי לתפקיד משמעותי תחתיה, כשב־2015 מונה על ידיה ליו"ר המועצה לתרבות ולאמנות, עת כיהנה כשרת התרבות. עמדי גם כיהן כסגן ראש עיריית ירושלים מטעם הליכוד בתקופה שבה אהוד אולמרט היה ראש העיר.
אף שנכנס לתפקידו לפני פחות משנה, הספיק עמדי בתקופה זו לנסות ולהעלות את אחוזי המשרה שלו באופן שיעלה את משכורתו, ולהסתבך עם התקשרות פטורה ממכרז של נת"י עם חברת הייעוץ רציונל, חברה בבעלות חלקית של הלוביסט משה ביבי. ביבי מייצג לקוחות שמושפעים ממדיניות נת"י, ובהם יבואני רכב, חברת אובר, רשויות מקומיות וחברות דלק. כעת הגיעו "לכלכליסט" עדויות נוספות בנוגע להתנהלות מוזרה של עמדי: לפי גורמים בממשלה, עמדי מתערב במינויים זוטרים בחברה אף על פי שבחברות ממשלתיות אסור ליו"ר להתערב אפילו במינויים בכירים, למעט מקרי קצה. אותם גורמים טוענים כי עמדי עוסק בסוגיות האם לפרסם או להקפיא מכרזי כוח אדם, מהדרג הזוטר ועד לבכירים. עמדי מתנהל בעזרתם של חברי דירקטוריון, סמנכ"ל בחברה ועובדים נוספים שהם על תקן זרועו הארוכה בחברה. המהלכים שלו הובילו לכך שמספר לא מבוטל של עובדים בנת"י שוקלים את צעדיהם העתידיים בחברה, וחלקם כבר ממש בדרך החוצה.
אחד המהלכים המשמעותיים שעמדי מנסה לקדם כיו"ר הוא קציבת כהונתם של בכירים בחברה. עמדי מבקש שכל עובדי החברה הבכירים, כולל אלו שאמונים על סוגיות מקצועיות בלבד (דוגמת מהנדסים), יהיו כפופים להגבלת כהונה. לפי גורמים בחברה, עמדי ועושי דברו נוקטים בשיטה של ”תנועת מלקחיים”, כך שהם פועלים מצד אחד לקדם עובדים רבים למשרות בכירות בחברה במקביל לקציבת כהונת הבכירים כדי שאלו ייאלצו לסיים את עבודתם. מהלך זה, כך על פי גורמים בחברה וגורמים בממשלה, נועד "לשחרר" כמה שיותר תקנים בכירים בזמן כהונתו של עמדי, כדי שהאחרון יוכל למנות כמה שיותר אנשים בחברה.
שופט שיספק ייעוץ לא משפטי
בשביל לקדם את מהלך קציבת הכהונה ניסה עמדי לעקוף את הייעוץ המשפטי של החברה, המתנגד למהלך, ולמנות יועץ משפטי חיצוני. מהלך זה נבלם על ידי בכירים בחברה, אך במקום זאת ביקש עמדי מהדירקטוריון לצאת למהלך של התקשרות עם "יועץ חיצוני ברמת שופט בכיר בדימוס". כשחברי דירקטוריון בחברה שאלו לשם מה דרוש ייעוץ מקצועי, ענה להם היו"ר כי אם הם היו במקומו אז, הם היו לוקחים גם ארבעה שופטים כדי שישמרו עליהם במהלך הזה (קציבת הכהונה) וכי הוא זה "שחוטף את כל האש מהעיתונות".
בכירים במשרד התחבורה סיפרו ל"כלכליסט" כי מטרתו הנוכחית של הייעוץ היא לבצע גישור בין דרישות הדירקטוריון והיו"ר לבין הנהלת החברה והמנכ"ל ניסים פרץ בכל הקשור לקציבת הכהונה. בדומה לאופן ההתקשרות עם חברת רציונל, גם הליך ההתקשרות עם אותו "ייעוץ מקצועי" הוא פטור ממכרז, מפני שסכום ההתקשרות לא יעלה על 600 אלף שקל.
3 צפייה בגלריה
מימין מבקר המדינה לשעבר השופט בדימוס יוסף שפירא ושרת התחבורה מרב מיכאלי
(צילומים: אלכס קולומויסקי, עמית שעל)
שמם של כמה שופטים בכירים הוזכר בנוגע להתמודדות על התפקיד. למרות ההליך התחרותי וקאדר המועמדים המכובד, גורמים ממשלתיים ששוחחו עם “כלכליסט” טוענים כי בדירקטוריון החברה היו רוצים לראות את מבקר המדינה והשופט המחוזי לשעבר יוסף שפירא בתפקיד היועץ. ההערכה היא שעלות שתי ההתקשרויות נטולות המכרז שדרש דירקטוריון נת"י בחודשים האחרונים כבר עלתה על מיליון שקל.
"נתערב אם השירות לציבור ייפגע"
במשרד התחבורה, רשות החברות הממשלתיות ומשרד האוצר מודעים למה שקורה בנת"י, אבל בינתיים לא מתערבים. עד כה לא נעשו צעדים משמעותיים מצד רשות החברות המבקשים לעמת את עמדי עם הטענות על אודותיו. מצב זה מעלה תהיות, מפני שלמשל בסכסוך המתוקשר ברכבת ישראל בין היו"ר למנכ"ל לא היססו ברשות להתערב ולהעמיד את הצדדים במקומם. גם במשרד התחבורה לא ששים להתערב בנעשה בנת"י, אף ששרת התחבורה מרב מיכאלי יכולה להצר את צעדיו של יו"ר החברה באופן פשוט למדי — על ידי מינוי ארבעה דירקטורים נוספים לחברה שיהוו קונטרה לכוחו של עמדי.
מנת"י נמסר בתגובה לכתבה כי "החברה פועלת בהתאם להוראות החוק, נהליה וחוזרי רשות החברות הממשלתיות. ההוכחה לכך היא ציון 98 בעמידת החברה ביעדים שהגדיר משרד התחבורה והדירוג הגבוה ביותר של מדד ‘מעלה’ היוקרתי. עובדיה המקצועיים של החברה מובילים עשייה לרווחת כל אזרחית ואזרח במדינה, תוך עמידה מלאה בלוחות הזמנים והתקציב, דבר שאין שני לו בענף התשתיות. למרבה הצער, בעלי אינטרסים זרים בוחרים לנסות לפגוע בחברה וכך בציבור, על ידי הדלפת מידע מסולף תוך שימוש ציני בכלי התקשורת והטעיית הציבור. מנכ"ל החברה והדירקטוריון ימשיכו לפעול ללא לאות על מנת שזו תמשיך להיות החברה המובילה במדינת ישראל בתחום תשתיות התחבורה”.
תגובת משרד התחבורה: “עובדי ועובדות החברות הממשלתיות, כולל הבכירים ביותר, נדרשים לפעול בסטנדרטים של אתיקה, יושרה מקצועית וטוהר כפיים כדי להעניק שירות ראוי לציבור. הדבר נכון שבעתיים בחברות האחראיות על הבטחת שירותי תחבורה ראויים לאזרחיות ולאזרחים. משרד התחבורה והבטיחות בדרכים מקיים מעקב מתמיד אחרי ההתנהלות בחברות הללו ולא יהסס להתערב במקרים שבו השירות לציבור ייפגע”.
תגובת משרד האוצר: “בשנה האחרונה פעלה רשות החברות במישורים רבים להבטחת היציבות, המינהל התקין והממשל התאגידי בחברות בכלל, ובחברות התחבורה בפרט. בניגוד לאמור בפנייתכם, הרשות כן פעלה בנידון במספר מישורים ותמשיך לפעול במידת הצורך ובהתאם להתפתחויות. מעבר לפעילות השוטפת בדירקטוריון החברה, כמקובל, בה הובעה עמדת הרשות ביחס לסוגיות הרשומות מטה, הרשות פעלה בכלים נוספים. כך, למשל, זומנו לפגישות במשרדי הרשות לבירור יו"ר הדירקטוריון, בעניין עצמאות הייעוץ המשפטי והמכרז נשוא פנייתכם, וכן יו"ר ועדת הביקורת של החברה, בעניין התנהלות ועדת הביקורת ושומרי הסף. במסגרת השיחה עם יו"ר החברה לובנו חלק מהסוגיות הרשומות מטה, ובכלל זה שונתה ההחלטה המקורית שעסקה במינוי יועץ משפטי חיצוני לחברה. כמובן, ככל שיהיה צורך בכך, הרשות תמשיך לפעול בכלים העומדים לרשותה להבטחת הצלחת החברה, פעילותה לפי כל דין, שמירה על ממשל תאגידי ומינהל תקין”.
