אנרגיה סולארית – היום הוא הזמן לצעד משמעותי
אנרגיה סולארית – היום הוא הזמן לצעד משמעותי
לאחרונה התבשרנו כי ועדת המשנה של המועצה הארצית לתכנון ולבנייה החלה לדון בטיוטת תקנות הנוגעות לחובת התקנה של מערכות סולאריות על מבנים. התקנות יחייבו בין השאר התקנה של פאנלים סולאריים על גגות של בתים פרטיים חדשים, ששטחם 120 מ"ר ומעלה.
אין ספק שמדובר בצעד חיובי, לאור העובדה שמערכות סולאריות הן האמצעי הזול, היעיל והסביבתי ביותר לייצור חשמל, ושימוש נרחב בהן יקדם את עוצמתה האנרגטית והסביבתית של ישראל בעשרות מונים. אך במקרה שלפנינו מדובר על תקנות מאוחרות שלא ישפרו את מה שקורה ממילא כבר היום.
כבר היום מזה 3 שנים נוקטות הרשויות המקומיות בישראל יוזמות מקומיות בתחום האנרגיה המתחדשת, למרות שלא היתה חקיקה מחייבת. בנוסף, כבר לפני שלוש שנים ניסו במשרד האנרגיה להביא את הנושא לידי יישום, והחלטת הממשלה בנושא התקבלה כבר לפני שנה וחצי. אך מסתבר שגם כעת הדרך ליישום התקנות עוד ארוכה – רק לאחר אישורן בוועדת המשנה, העלולה לגרור את התהליך חודשים ואף שנים, יגיעו התקנות לפתחה של המועצה הארצית לתכנון ובנייה, ורק אז יועברו לחתימת שר הפנים, העלול גם הוא לעקב את היוזמה, שתיכנס לתוקף רק כחצי שנה ממועד חתימתו. וזאת עוד בטרם דיברנו על ההתנגדויות הצפויות של קבלנים ויזמים שינסו בכל כוחם לטרפד את התקנות, המוסיפות להם עלויות בנייה משמעותיות. אם כן, מסתבר שהדרך לגאולה הירוקה עוד ארוכה, ונשאלת השאלה מדוע נדרשים כל כך הרבה זמן ומאמץ על מנת להגיע להחלטה שאמורה להיות ברורה מאליה מזה שנים רבות?
מעבר לכך, ההחרגות וההגבלות שהתקנות מציבות הן רבות ומגוונות, כך שכמעט מרוקנות את ההצעה מתוכנה. למשל, היעדר חובת התקנה לבניינים שגובהם מעל 42 מטר או לבתים פרטיים ששטחם פחות מ- 120 מ"ר, למבני ציבור ששטחם פחות מ- 250 מ"ר, לבנייני דירות (שהם רוב רובם של הבניינים בישראל) ולבניינים במצבים מיוחדים או תשתיות - כגון כבישים סולאריים, מאגרי מים גדולים, עידוד חקלאות סולארית (פאנלים סולאריים בשדות חקלאיים), מבנים קיימים המהווים 90% מסך הבניינים, ומבנים בעלי היתרי בנייה לקומה נוספת. גם גודלה של המערכת הסולארית המחויבת בהתאם לתקנות החדשות היא כמעט מזערית, לדוגמא גג של 500 מ"ר יחויב במתקן סולארי קטן של 25 KWH בלבד, למרות שניתן להקים עליו מתקן הגדול פי שתיים. כל ההגבלות הללו ורבות אחרות, מקטינות מאוד את השפעתן הממשית של התקנות.
התקנות הנוכחיות אינן מקרבות אותנו כמעט כלל ליעדי האנרגיה המתחדשת שהציבה הממשלה. שר האנרגיה, אלי כהן, הציב יעד של 45% ייצור מאנרגיות מתחדשות עד 2035, אך כרגע מדינת ישראל לא עומדת ביעדים אלו כלל. על פי נתוני חברת נגה לניהול מערכות חשמל, ישראל עתידה לחצות השנה את רף ה–14.5% בלבד, כשהיעד הממשלתי הוא 20% עד סוף 2025. לכן, אנו זקוקים למהלכים גדולים הרבה יותר, שיובילו לצעדים משמעותיים לעבר ישראל נקייה וברת קיימא.
במקום להסתפק בצעדים קטנים וחלקיים, על הממשלה לנקוט גישה החלטית ונחרצת. זה הזמן לשים את היד בכיס וליצור הטבות משמעותיות שיעודדו את הציבור הרחב להצטרף למאמץ. בנוסף, על הממשלה להציע תמריצים כלכליים ממשיים, כגון סבסוד להתקנת פאנלים סולאריים והקלות במס עבור משתמשים פרטיים ועסקיים. כמו כן, יש להרחיב את התקנות כך שיכללו גם בנייני מגורים משותפים ובניינים נוספים שלא נכללו בתוכנית המקורית.
העולם משתנה במהירות ועלינו לפעול בנחישות כדי להדביק את הקצב. צעדים קטנים ושוליים אינם מספיקים כדי להתמודד עם האתגרים הסביבתיים והאנרגטיים העומדים בפנינו. אנו יכולים וחייבים לעשות הרבה יותר למען מרחב חיים מקיים וירוק יותר לדורות הבאים.
סאם אלפסי הוא מייסד ומנכ"ל חברת WAWA לתכנון בניה ירוקה
