ייצוג נשי בדירקטוריונים: מגדל, שפיר והחברה לישראל בתחתית
ייצוג נשי בדירקטוריונים: מגדל, שפיר והחברה לישראל בתחתית
רק רבע מהדירקטורים של החברות הנסחרות בבורסה בתל אביב הן נשים ורק חמישית מהחברות עומדות ביעד שהציבה רשות ני"ע ל־35% נשים במועצת המנהלים. הנה הזדמנות לשיפור השוויון: בשנה הקרובה צפויים להיבחר 246 דירקטורים חיצוניים
רק רבע מהדירקטורים בחברות הנסחרות בבורסה הן נשים. כך עולה מדיווחי החברות, נכון לסוף פברואר. בסך הכל נסחרות בתל אביב 571 חברות (לא כולל חברות דואליות) שבהן מכהנים 3,862 דירקטורים, מתוכם 990 נשים (25.6%). רק ב־14 חברות יש רוב נשי בדירקטוריון ואילו ב־22 חברות אין כלל נשים במועצת המנהלים. בקרב חברות מדד ת"א־125 מובילות את הרשימה שטראוס גרופ עם 58% נשים בדירקטוריון ויוחננוף עם 57% נשים.
כשבוחנים את הנתונים הללו מול המדינות המפותחות מגלים שישראל נמצאת במקום ה־25 מתוך 44 מדינות (כולל מדינות מחוץ ל־OECD כמו סין, הודו וברזיל) בשיעור הנשים בדירקטוריון בחברות הציבוריות הגדולות. מדובר בירידה של שבעה מקומות בתוך חמש שנים לאחר שבשנת 2016 היא כבר היתה מדורגת במקום ה־17. מאז 2016 גדל שיעור הנשים בדירקטוריונים בישראל ב־2.5%. לשם השוואה, בסלובקיה עלה שיעור הנשים בדירקטוריונים ב־19% וכיום יש בה 31.4% נשים בדירקטוריונים.
מדינות נוספות שבהן היה גידול משמעותי בייצוג הנשי: אוסטריה (13.4%), ניו זילנד (12.7%) ואירלנד ופורטוגל (12.3%). כמעט בכל המדינות שבהן הייצוג הנשי בדירקטוריון גבוה מבישראל, השינוי מאז 2016 היה גדול יותר מהשינוי בישראל. המשמעות היא שהפער בין ישראל לשאר מדינות הארגון גדל לאורך השנים.
חוקים להבטחת ייצוג נשי
לא מעט מדינות בעולם בחרו לחוקק חוקים כדי להבטיח גיוון מגדרי. מדינות כמו צרפת, גרמניה, נורבגיה ואוסטריה קבעו מכסות חובה של דירקטוריות בחקיקה ויצרו שינויים רדיקליים ומהירים בפועל. צרפת, למשל, עברה מ־12.3% ייצוג נשי בדירקטוריון ב־2010 ל־45% בשנת 2020. נכון להיום, ברבע ממדינות ה־OECD יש חקיקת חובה כזו.
מדינות אחרות העדיפו "רגולציה רכה" שתיצור את השינוי בשיח משתף ולא כופה, בין היתר באמצעות קביעת יעדים מומלצים, הצהרת כוונות של רגולטורים ושחקנים בשוק, הפעלת לחץ מצד משקיעים שמכירים בערך של השינוי, הקמת פורומים ופעילות משותפת. מדינות כמו סינגפור, ספרד ושבדיה קבעו המלצות ויעדים רב־שנתיים. סינגפור, למשל, קבעה בתוכנית רב־שנתית יעד של 30% נשים בדירקטוריון עד 2030. ספרד ושבדיה קבעו המלצה למכסה וולונטרית של 40%.
בישראל החוק היחיד שקיים בהקשר זה מחייב ייצוג מגדרי מינימלי בדירקטוריון רק במצב שבו בעת מינוי דירקטוריון חיצוני כל הדירקטורים שאינם בעלי השליטה או קרוביהם הם בני מין אחד. במצב כזה ימונה דירקטור חיצוני מהמין השני. תזכיר חוק משנת 2020 לתיקון חוק החברות מבקש לשנות את המצב וכולל המלצה שבחברות הציבוריות שליש מהדירקטוריון יהיה נשי.
יו"ר רשות ניירות ערך ענת גואטה הקימה לאחרונה את פורום +35 במטרה לקדם גיוון מגדרי בדירקטוריון. הפורום, שכולל כ־300 חברים מקרב המגזר הציבורי, העסקי והמגזר השלישי, שואף לכך שעד סוף השנה נשים יהוו יותר מ־35% בדירקטוריונים של לפחות 30% מהחברות הנסחרות בבורסה, ועד שנת 2028 יעמדו ביעד זה לפחות 50% מהחברות.
השינוי תלוי בחברות
נכון להיום, רק חמישית מכלל החברות בבורסה עומדות ברף 35% נשים בדירקטוריון שהגדירו בפורום. בקרב החברות במדד ת"א־125, מדד הדגל של הבורסה הישראלית, מבין 104 החברות הרשומות בו (לא כולל חברות דואליות), רק 22 חברות עומדות ביעד זה. בחברות ת"א־100 יש 204 נשים בדירקטוריונים ושיעורן עומד 26.6% מכלל הדירקטורים המכהנים בחברות אלו.
לפני כחודש פורסם בבלומברג מחקר שלפיו שיעור הדירקטוריות בחברות S&P 500, הכולל את 500 החברות הציבוריות הגדולות בארה"ב, הוא מעל 30%. במהלך 2021 נוספו עוד 113 דירקטוריות לחברות במדד, גידול של 7% בשנה אחת.
השנה הקרובה מאפשרת לחברות הציבוריות בבורסה לשפר את הגיוון המגדרי בדירקטוריון שלהן ולהתקדם לעבר היעד שהגדיר הפורום. השינוי לא צריך להיות דרמטי. מספיקה החלפה של אדם אחד בכל דירקטוריון כדי לשנות את התמונה לחלוטין. אם ניקח מצב היפותטי שבו בכל אחת החברות נוספת דירקטורית על חשבון דירקטור, אזי מספר החברות שיעמדו ביעדי הפורום יעלה מ־111 חברות ל־346 שהן 60% מכלל החברות הנסחרות. זהו כמובן מצב אידיאלי והסבירות שיתממש נמוכה. אולם מספיק מספר קטן הרבה יותר של כמה עשרות חברות כדי להתחיל להניע שינוי משמעותי.
יש כמה דרכים להניע שינוי. בדירקטוריון של החברות פועלים שלושה סוגים של דירקטורים: דירקטור רגיל, דירקטור בלתי תלוי ודירקטור חיצוני. השניים הראשונים נבחרים בכל שנה באסיפה כללית של בעלי עניין. האפשרות לשינוי יכולה להתחיל בכל אחד מסוגי הדירקטוריון. בחברות שבהן יש בעל שליטה, הרי שבכוחו להכריע מי יהיו הדירקטורים וכפועל יוצא בכוחו גם להוביל שינוי. לעומת זאת, בחברות ללא בעל שליטה הנושא מחייב הסכמה רחבה יותר בין בעלי המניות, מה שעלול להקשות במידה מסוימת את השינוי.
בניגוד לדירקטורים רגילים ובלתי תלויים, שיכולים להיבחר בכל שנה מחדש ללא הגבלת זמן, תחלופה של דירקטורים חיצוניים מתרחשת בכל שלוש שנים ברוב מיוחד בקרב בעלי מניות מן המיעוט, ולכל היותר יכולה להימשך תשע שנים. במהלך 2022 צפויים להתחלף 246 דירקטורים חיצוניים ב־171 חברות ציבוריות. כיום, מבין הדירקטורים החיצוניים יש 138 גברים ו־108 נשים. במצב האופטימלי שבו כל הדירקטורים החדשים שייבחרו יהיו נשים, ובהנחה ששאר הדירקטורים לא יתחלפו, אזי שיעור הנשים מכלל הדירקטורים יגדל ל־29%. כמו כן, מספר החברות שיעמדו ברף 35% יעלה מ־111 ל־180 חברות.
הדרכים לשינוי קיימות, אולם בהיעדר חובה חוקית השינוי אפשרי רק על ידי שינוי תודעתי שיעניק לנושא את החשיבות הראויה לו. הדבר ייצא לפועל רק על ידי שיתוף פעולה בין כל הצדדים המעורבים: רשות ניירות ערך, החברות ובעלי העניין בהן.
