דו"ח המבקרמבקר המדינה מאשים את משרד הפנים בתופעת המבנים המסוכנים
דו"ח המבקר
מבקר המדינה מאשים את משרד הפנים בתופעת המבנים המסוכנים
תמונת המצב שעולה על טיפול הרשויות המקומיות בנושא מטרידה: יש פערים בהגדרת בניין מסוכן, באופן הטיפול במבנים מסוג זה ובזכויות וחובות תושבי הרשות שבהחזקתם או בבעלותם מבנים מסוכנים. משרד הפנים: "אנחנו לא הגורם האחראי לתחום". משרד השיכון: "האחריות שייכת לבעלי הנכסים ולמהנדסי הרשויות"
קריסת המבנה בחולון בחודש ספטמבר 2021, העלתה את תופעת המבנים המסוכנים בערים לתודעת הציבור. ניתן לומר שלראשונה התפתחה ההבנה שמבנים מסוכנים שאינם מטופלים עלולים להפוך ל"פצצה מתקתקת", ושאת האחריות למקרה של אסון, ישלמו רבים. תמונת המצב שעולה מדו"ח מבקר המדינה האחרון, שחקר את טיפול הרשויות המקומיות בנושא מבנים מסוכנים, מטרידה ביותר: בין הרשויות שנבדקו יש פער גדול בהגדרות הבסיסיות של מה זה בכלל בניין מסוכן, שלא לדבר על אופן הטיפול במבנים מסוכנים והזכויות והחובות החלות על תושבי הרשות המקומית שבהחזקתם או בבעלותם מבנים מסוכנים.
האצבע המאשימה של מבקר המדינה מופנית במקרה זה למשרד הפנים. מזה 50 שנה הדוגמא לחוק העזר העירוני העוסק בתופעה לא עודכנה, אין הוראות המחייבות הקמת יחידה ייעודית לטיפול במבנים מסוכנים, ולא יצאה הנחיה לרשויות המקומיות לבצע סקר מבנים, לרבות פירוט של אופן הכנת הסקר, של תדירות ההכנה הנדרשת ושל זהות הגורם הבודק.
בדיקת מבקר המדינה מגלה בעיקר בלגן. לגורמי השלטון המרכזי שנבדקו, וביניהם משרד הפנים, משרד השיכון, מנהל התכנון והרשות לאכיפה במקרקעין, אין נתונים על המבנים שהוכרזו על ידי הרשויות המקומיות כמסוכנים ועל סטטוס הטיפול בהם. בנוסף, משרד הפנים לא הנחה את הרשויות המקומיות בנוגע למידע שעליהן לפרסם על מבנים מסוכנים שבטיפולן וכן בנוגע למתכונת פרסום המידע או להעברתו לתיקי הבניין. אם לדייק, 39 מתוך 40 הרשויות שהדו"ח בדק לא פרסמו בשום מקום (אתר האינטרנט העירוני, או GIS) מידע על מבנים שהוכרזו כמסוכנים.
הבדיקה, שהתמקדה בערים באר שבע, בת ים, קריית ים ותל אביב-יפו גילתה שהרשויות לא קבעו קריטריונים מפורטים להכרזה על "מבנה מסוכן" בתחום שיפוטן. זה לא מפתיע אפוא ששיעור המבנים המסוכנים שהוכרזו מכלל המבנים בערים קריית ים ובאר שבע, קטן משמעותית, 0% ו-1% בהתאמה, משיעורם בעיריות בת ים ותל אביב-יפו, 13% ו-20%, בהתאמה.
לרשויות אין מידע, אין נהלי טיפול, אבל גם אין שום מנגנון תמיכה באלה שמתגוררים במבנים שהוכרזו כמסוכנים. אף לא רשות אחת מתוך 40 הרשויות שנדגמו מסייעת במענק לתושבים לצורך תיקון ליקויים במבנה מסוכן, ו-37 רשויות מתוכן (92.5%) אינן מסייעות במתן הלוואות. עיריות בת ים, תל אביב-יפו, קריית ים ובאר שבע לא הקימו קרן ייעודית לסיוע לבעלי דירות במימון עבודות השיפוץ ובתיקון הליקויים במבנים מסוכנים, אם במענק ואם בהלוואה. אפילו הסיוע שמעניקה האגודה לתרבות הדיור לשיפוץ מבנים יכול להינתן רק ל-12.5% מיחידות הדיור במדינה, אשר בעליהן משלמים עבור החברות באגודה.
כמו בשאר התחומים שנבדקו הרי שגם כאן ההאשמה מופנית כלפי המדינה. למשרד השיכון ולמשרד הרווחה והביטחון החברתי אין תוכניות ייעודיות שנועדו לסייע לבעלי דירות להסיר סכנות מבתיהם או לסייע לדיירים שנאלצו להתפנות לפתע מבתיהם. וגם למשרד הפנים אין שום נוהל המאפשר ומנחה רשויות לסייע לדיירים בעתות חירום.
דו"ח מבקר המדינה בנושא טיפול הרשויות במבנים מסוכנים עוסק לכאורה בהתנהלות הרשויות שנבדקו, אך את האחריות הוא מפנה למשרדי הממשלה. בין המלצות הדו"ח: משרד הפנים ימסד הוראות ומנגנונים נוספים הנדרשים להסמכת הרשויות המקומיות לטיפול מיטבי בנושא מבנים מסוכנים; משרד הפנים ינחה את הרשויות המקומיות להחיל נהלים ויפעל כדי להגביר את האחידות בין הרשויות המקומיות בטיפולן בנושא המבנים המסוכנים; על משרדי הפנים והשיכון להנחות את הרשויות המקומיות בכל הקשור לקריטריונים להכרזה על מבנה כמסוכן, לטיפול בו ולהסרת ההכרזה; על משרד השיכון ומשרד הפנים לבחון את נושא הגברת הסיוע לשיפוץ בתים מסוכנים, אם באמצעות הקמת מנגנון ממשלתי ואם באמצעות הגברת הפעילות של האגודה לתרבות הדיור בסיוע במימון עבודות השיפוץ של מבנים מסוכנים, כולל פרסום נוהל מנחה בנושא לרשויות המקומיות.
משרד הפנים בתגובה: "הטיפול במבנים מסוכנים הינו בעל משמעות לאומית ולאור מסוכנות התופעה והחשש ההולך וגובר מפני רעידות אדמה ניכר כי יש מקום לפעולה רוחבית שחוצה מספר משרדי ממשלה. עם זאת, משרד הפנים אינו הגורם המאסדר והאחראי לתחום המבנים המסוכנים לרבות בכל הנושאים שהועלו על ידי המבקר, הן בחוקי העזר, הן בקביעת נהלים לטיפול במבנים, הן בהטלת קנסות ו/או אכיפה. כמו כן, הכשרת עובדי הרשויות המקומיות לטיפול בנושא זה מוטלת על מינהל התכנון שתחתיו פועלים מהנדסי הרשויות והוועדות המקומיות. משרד הפנים חוזר ומדגיש בתשובותיו למבקר כי הוא אינו הגורם האמון והמופקד על תחום הטיפול במבנים המסוכנים כפי שנטען בדוח על כל המשתמע ונגזר מכך כי מתן מענה שלם וקוהרנטי לסוגיה מצריך איגום כוחות של משרדי ממשלה".
תגובת משרד השיכון והבינוי: "ראשית חשוב להדגיש שהאחריות על מצבו הפיסי ויציבותו של כל מבנה הינה על בעל הנכס ומהנדס הרשות בתחומה הוא נמצא. בהתאם לכך, משרד הבינוי והשיכון אחראי באופן מלא על נכסיו, בהם בתי גיל הזהב ודירות הדיור הציבורי בהם מבוצעת בקרה לנושא כל הזמן. על אף זאת משרד הבינוי והשיכון בשל היותו גורם מוביל בתחום תכנון והנדסה קידם והיה שותף בתקופה האחרונה ליוזמות ממשלתיות לטיפול במבנים מסוכנים שאינם תחת אחריותו ובהן: המשרד היה שותף מקצועי פעיל בוועדת מנכ"לי משרדים בראשות מנכ"ל משרד רה"מ לבחינת הסוגיה. המשרד עובד בימים אלו על גיבוש מתודולוגיה לבחינת וקביעת מדרג למבנה מסוכן. המשרד מעורב ומשתף פעולה עם פיקוד העורף בעריכת סקר עמידות מבנים לרעידות אדמה במספר ישובים לאורך קו השבר ומתוך כך נמסרים למהנדסי רשויות נתונים על מצב המבנים. המשרד מקדם ותכנן הליכי התחדשות עירונית וחיזוק של מבנים בסיכון מוגבר הן במסגרת התחדשות עירונית והן במסגרת שיקום שכונות".
