לאחר התנגדויות בממשלה: חוק האקלים ירד זמנית מהפרק בניסיון לגבש הסכמות
לאחר התנגדויות בממשלה: חוק האקלים ירד זמנית מהפרק בניסיון לגבש הסכמות
ועדת השרים לחקיקה החליטה לאפשר למשרדי הממשלה להתדיין וליישב מחלוקות במהלך השבוע, בכדי לאשר את חוק האקלים. משרד ראש הממשלה מעורב באופן ישיר במציאת פתרון - במטרה להעביר את החוק לפני ועידת האקלים העולמית שתתקיים בסוף השנה באיחוד האמירויות
חוק האקלים ירד מסדר היום לצורך גיבוש הסכמות: ועדת השרים לחקיקה החליטה שלא לאשר היום (א׳) את החוק האקלים שעלה לדרישתה של השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן, ולאפשר למשרדי הממשלה לנהל דיון במהלך השבוע במטרה ליישב את המחלוקות ולהגיע להסכמות. משרד ראש הממשלה מעורב באופן ישיר במציאת פתרון למחלוקות, במטרה להעביר את החוק לפני ועידת האקלים העולמית שתתקיים בסוף השנה באיחוד האמירויות, בהשתתפות מנהיגים מרחבי העולם. לפי המשרד להגנת הסביבה, ועדת השרים לחקיקה תשוב ותדון בנושא בשבוע הבא.
המשרד להגנת הסביבה העלה היום לדיון בוועדת שרים לענייני חקיקה את חוק האקלים, למרות התנגדות רחבה ומשמעותית בממשלה מצד משרדי האוצר, הכלכלה והאנרגיה. עיקר המחלוקת היא סביב יעדי הפחתת הפליטות שנקבעו בטיוטת החוק, בהתאם להסכמים הקואליציוניים: 50% הפחתה של הפליטות בשנת 2030 בהשוואה לשנת 2015. במשרד האוצר טוענים כי מדובר ביעדים לא ריאליים שישיתו עלויות גבוהות על המשק וייקרו את החשמל לצרכנים.
לפי משרד האנרגיה, קביעת היעדים בחוק נעשתה ללא תשתית מקצועית וללא היתכנות, כאשר בנוסחו תחת הממשלה הקודמת, חוק האקלים קבע הפחתה של 27% בפליטות. החוק בנוסחו הנוכחי לפי עמדת משרד האנרגיה עלול להביא לפגיעה מהותית במשק האנרגיה והרציפות התפקודית, כמו גם לייקור משמעותי בתעריף החשמל.
בין היתר, טוענים במשרד האנרגיה כי הפחתה של 50% מפליטות גזי חממה במשק, רק באמצעות משק החשמל, תדרוש הגעה ליעד של 88% אנרגיות מתחדשות בתוך 7 שנים. כיום ישראל מסתמכת על כ-10% אנרגיה מתחדשת לכל היותר, ולכן מדובר באתגר שאינו ריאלי. לפי משרד האנרגיה ״ללא עבודת מטה וחבילת צעדים משלימה בחוק לא ניתן יהיה לעמוד ביעדים ללא פגיעה משמעותית במשק החשמל וברציפות התפקודית או לחלופין ללא מבוכה ממשלתית לאור אי עמידה ביעדים הקבועים״.
קביעת יעדים בחוק תאלץ את הממשלה לתקצב תוכניות להפחתת פליטות ומעבר לאנרגיה מתחדשת בדומה למדינות העולם, ולא להסתפק בהחלטות ממשלה הנקבעות מעת לעת אך לא ממומשות. אילו יקבעו יעדים מחייבים בחוק והמדינה לא תלווה את חקיקתם בתוכניות משמעותיות שיובילו לשינוי כיוון במשק, בעתיד יוכלו ארגוני סביבה לתבוע את המדינה על אי עמידה ביעדים. במשרד האוצר וכך גם במגזר העסקי חוששים שקיבוע יעדים יחייב השקעות משמעותיות באנרגיה מתחדשת ובטכנולוגיות להפחתת פליטות. בין היתר, תעשיית הגז צפויה להיפגע קיבוע יעדי הפחתת פליטות גבוהים, שכן התלות בדלקי המאובנים תפחת באופן מהיר מהצפי אילו יתממשו.
מדינת ישראל נכשלת באופן עקבי במימוש התחייבויות האקלים שלה. בקרוב יפרסם המשרד להגנת הסביבה את דו"ח אומדן פליטות גזי החממה לשנת 2022, ולפי ההערכות הוא יצביע דווקא על עליה בפליטות. לפי חישוב שערכה פירמת היעוץ bdo, לאחר רצף של שנים בהן ירדו פליטות גזי החממה בשל ההאטה במשק בזמן הקורונה, בשנת 2022 דווקא גדלו הפליטות, בעיקר בשל פליטות ממשק החשמל.
חוק האקלים בנוסחו הנוכחי מטיל יעדים, מנגנונים וחובות על הממשלה למעבר למשק מאופס פליטות ולהיערכות של המשק להשפעות של משבר האקלים על הסביבה ובריאות הציבור. בין היתר, קובע החוק כי לאישור הממשלה תוגש תוכנית להפחתת פליטות, וכי בתוך שנתיים מפרסום החוק יכין כל משרד ממשלתי תוכנית היערכות לשינויי אקלים בתחום פעילותו. במשרד האנרגיה דורשים כי מנכ״ל משרד האנרגיה ולא הגנת הסביבה יעמוד בראש הוועדה במועצת האקלים שתוקם במסגרת החוק ותעסוק במיטיגציה (צעדים להפחתת פליטות), שכן רובם המוחלט נוגע למשק האנרגיה.
במסגרת החוק יחויבו משרדים המגבשים לאשר תוכנית שיש בה סיכון להשפעה ניכרת על פליטות גזי חממה או היערכות לשינויי אקלים, מסמך הערכת סיכון אקלימי, שיעריך את השפעות התוכנית. זאת שכן פרוייקטים גדולים דוגמת אסדות גז עלולים להוביל את ישראל להחמיץ את יעדי הפחתת הפליטות אליהם היא מחוייבת, לצד השפעה סביבתית ניכרת. במשרד האנרגיה ציינו בהתנגדותם לסעיף כי מדובר במהלך שייצר ״רגולציה מכבידה נוספת במשק רווי רגולציה״, לצד עיכוב הליכי התכנון והשפעה על ייקור הפרויקטים, וכי מדובר בצעד שנדרש כעת מבלי שנעשתה בחינה מקדימה של השלכותיו.
במשרד להגנת הסביבה נחושים להעביר את חוק האקלים בטרם ועידת האקלים שתערך בסוף השנה באיחוד האמירויות. בממשלה ישנו עניין רב בנסיעה לוועידה, שתארח נשיאים וראשי ממשלה מרחבי העולם. ללא חוק אקלים מאושר, במצב שבו ישראל הגדילה למעשה את פליטות גזי החממה שלה והיא נעדרת כל תוכנית מתוקצבת או מאושרת להפחתת פליטות ומעבר לאנרגיה מתחדשת בדומה למדינות העולם, יתקשו השרים וכך גם ראש הממשלה לצייר הישגים בפני העולם. השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן אמרה היום כי "מהיעדים הנמוכים של ישראל - שאפילו בהם אנחנו לא עומדים - נראה כאילו חלק מחברי הממשלה לא מאמינים שיש משבר אקלים״.
משרד ראש הממשלה כינס ביום חמישי את המשרד להגנת הסביבה והמשרדים המתנגדים לדיון במטרה לגבש הסכמות, אך עד עתה לא נמצאו פתרונות, והדיונים בנושא ימשיכו במהלך השבוע. בשלב זה לא ברור האם היעדים אליהם התחייבה הממשלה בהסכמים הקואליציוניים אכן יקובעו באופן מחייב בחוק. ממשרד רה"מ נמסר לכלכליסט: ״חוק האקלים חשוב מאוד ולכן הממשלה מעוניינת לאשר את החוק. יחד עם זאת ישנם מספר מצומצם של נושאים שמחייבים פתרון כדי שמשרדים ביצועיים, כגון: תחבורה ואנרגיה, יוכלו להניע פרויקטים לאומיים ולהימנע מביורוקרטיה. תמיד יש צורך לאזן בין שמירה על איכות הסביבה להמשך פיתוח הכלכלה והתעשייה״.
לאחר שסילמן תקפה באופן ישיר את משרד האנרגיה וטענה בהודעה לתקשורת כי ״בסוף השבוע קיבלתי עמדה של משרד האנרגיה שדורשת להפקיד בידיו את הטיפול במשבר האקלים. זה לא הגיוני ואין לזה תקדים. החתול לא יכול לשמור על השמנת, המזהם לא ימנע את הזיהום, ואנחנו מתנגדים לכך בתוקף״, במשרד האנרגיה הגיבו לדברים.
״העובדה שהמשרד להגנ"ס לא התייעץ, לא ערך עבודה מקצועית מקדימה ולא בחן תוכניות אופרטיביות בנוגע ליעדים, טרם שינוי החוק עם המשרדים הרלוונטים וביניהם כלכלה, בטחון, אוצר, תחבורה, מינהל התכנון, חקלאות ואנרגיה, מלמדת על התנהלות המשרד בנוגע לנושא. יחד עם זאת, וכפי שהיה תמיד, משרד האנרגיה והתשתיות יפעל לאישור החוק לצד שמירה על הביטחון האנרגטי ואמינות האספקה ביחד עם משרדי הממשלה הרלוונטיים בראשם משרד רוהמ, באחריות האופיינית לו. את המחלוקות הממשלתיות - נשאיר לדיונים פנימיים ולא לתקשורת״.
