פרשנותהאיסור על כניסת תיירים - צעד מעורר מחלוקת שמהווה מכה אנושה לענף
פרשנות
האיסור על כניסת תיירים - צעד מעורר מחלוקת שמהווה מכה אנושה לענף
דצמבר אמור היה להיות חודש ההתאוששות של ענף התיירות בישראל, אבל החלטת הממשלה תשאיר אותו מוכה וחבול. גם שורת מדענים מותחים ביקורת על המהלך: "וריאנטים חדשים ימשיכו להופיע, אין טעם לפגוע בפרנסת עשרות אלפים"
בין ההחלטות שקיבלה הממשלה בראשות נפתלי בנט במוצאי שבת, אחת בלטה במיוחד: האיסור המוחלט והגורף על זרים להיכנס לישראל. לא מדובר רק על אותם תושבי יבשת אפריקה, משם הגיע הזן החדש – האומיקרון – שמאיים להיות חזק, מדביק וחסין יותר לחיסון (למרות שאין הוכחה לכך ויהיה צורך להמתין שבועיים לאפיון מדויק יותר). אלא מדובר על כל תושבי העולם.
הרציונל העומד מאחורי ההחלטה, שכבר הוצעה בעבר כמה פעמים ומעוררת דיון חוזר כל פעם מחדש – ברור. ראשית, הוכח אמפירית מאז פרוץ המגפה כי משתלם מאוד להגיב מהר כשהתפתחויות כאלו צצות. שנית, מכיוון שהזן מגיע מחו"ל, כדאי להגביל את הכניסה של נשאים פוטנציאלים ובתמורה לא מבטלים או מגבילים את חגיגות החנוכה על כל זרועותיה לפי העיקרון שקבע בנט – "לשמור על ישראל מוגנת מבחוץ ופתוחה מבפנים". שר הבריאות, ניצן הורוביץ, שהתנגד למהלך, הדגיש כי מדובר בפשרה של שבועיים בלבד עד שיאופיין הווריאנט.
"הטיפול בבעיה מזיק יותר מהבעיה עצמה"
בכל מקרה, ההסכמה הכמעט גורפת היא שהמהלך מהווה מכת מוות לענף תיירות. או ליתר דיוק, וידוא הריגה שכן ענף התיירות על כל רבדיו ספג את המכה הקשה ביותר מכלל הסקטורים במשק והוא טרם התאושש.
רק לפני חודש אישרה הממשלה את חזרתם של תיירים זרים (החל מ־1 בנובמבר) ודווקא כעת – עשרות אלפי תיירים היו אמורים לעשות בדצמבר את דרכם לארץ. דצמבר אינו רק חודש קריטי עבור תיירות של הלא יהודים בישראל בגלל חג המולד וסילבסטר, אלא גם עבור יהודי העולם שלוח החופשים שלהם מותאם גם הוא ללוח הגרגוריאני, ודצמבר הוא גם חודש החופש שלהם. אחרי יותר משנה וחצי של המתנה, כלל החברות והעובדים הקשורים לענף התיירות – מלונות, חברות תיירות, חברות תעופה, מסעדות, מורי דרך, נהגי אוטובוס, מדריכי טיולים וכמובן עובדי ענף האוכל, בידור ופנאי – התכוננו לקבל את פניהם של אלפי התיירים שכבר עושים או מתכננים לעשות את דרכם ארצה. כעת מתברר כי הם לא יבואו.
יתרה מזו, גם לא ברור – עבור אלו שרכשו טיסות גמישות – מתי הם כן יבואו, אם בכלל, שכן, ההוראה על איסור כניסת זרים בלתי מוגבלת נכון לעכשיו (באופן עקרוני מדובר בשבועיים אך בממשלה הדגישו כי זה נכון ל"כרגע"), ואם לא די בכך, היא גם נכנסת לתוקף באופן מיידי.
הטענה שלפיה התיירות לא מהווה רכיב קריטי למשק הישראלי היא נכונה לכאורה: ענף התיירות מהווה רק כ־2% תמ"ג (נכון לערב הקורונה), כ־7% מכל היצוא הישראלי וכ־14% מכלל יצוא השירותים. אבל התרומה הגדולה של התיירות באה לידי ביטוי במימד קריטי: התעסוקה. לפי נתונים רשמיים של משרד התיירות, הענף הזה מעסיק במישרין כ־120 אלף ישראלים (ועוד 230 אלף בעקיפין) כאשר הרוב המוחלט מאופיין בהכנסה והשכלה נמוכות (פריון נמוך). כלומר, מדובר בעובדים החלשים ביותר במשק. יתרה מזו, אלו העובדים שנפגעו בצורה הקשה ביותר בקורונה כי הם לא יכלו לעבוד מרחוק.
מדענים, שחלקם מזוהים מאוד עם הממשלה ועם משרד הבריאות, כמו פרופ' ערן סגל, שגם מייעץ לה, מתחו ביקורת על המהלך. אתמול צייץ סגל "כמה מחשבות על נתב"ג" ושם הוא מסביר כי "וריאנטים מדבקים בסוף מגיעים ומתפשטים בכל המדינות, אי אפשר באמת למנוע את זה, ויש כניסה לישראל גם לא דרך נתב"ג". סגל גם תוהה לגבי משך הסגירה: "לכמה זמן נסגור את נתב"ג? ייקח כנראה מספר שבועות עד שנדע אם הווריאנט מדבק יותר ואם החיסון פחות יעיל נגדו. אם בסוף נגלה שהווריאנט מדבק יותר, הפתרון יהיה חיסונים. אם החיסון יהיה פחות יעיל נגד הווריאנט, אז תהיה לו יעילות מסוימת אבל גם אז הפתרון הוא חיסונים".
גם הפרופ' למיקרוביולוגיה וגנטיקה מולקולרית בבית הספר לרפואה בהדסה, שוש אלטוביה, מציינת כי "שוב הטיפול בבעיה מזיק יותר מהבעיה עצמה: לסגירת נתב"ג יש השלכות מזיקות על הכלכלה ועל העוצמה הרוחנית של החברה שממילא חיה בחרדה כבר תקופה מאד ארוכה. בניהול סיכונים – המדינה מקבלת ציון חלש".
פרופ' עמוס אדלר מאוניברסיטת תל אביב, מרצה בחוג לאפידמיולוגיה ורפואה מונעת, סבור ש"הופעת ווריאנטים חדשים הינה צפויה ותמשיך ללוות אותנו מאחר ונגיף הקורונה אינו עתיד כנראה להיעלם מהעולם. כמה מצער שממשלת ישראל הנוכחית בחרה להמשיך במסורת הממשלה הקודמת בהטלת גזרות הפוגעות קשות בחופש התנועה ובפרנסתם של עשרות אלפי אזרחים".
מה לעשות עם החל"ת
האם התיירנים, שעדיין חיים על הסיוע והלוואות, יכולים להתנחם בעובדה שהממשלה קבעה כי "בהידברות בין משרדי האוצר והתיירות, יגובשו דרכים לסייע לענף התיירות בהתאם". לא בטוח: מדובר על הידברות שתיקח זמן עד שהם יראו כסף והם צריכים לקבל החלטות לגבי המשך הפעילות כאן ועכשיו. כך למשל, חלק מהחברות העוסקות בתיירות החזירו בתחילת החודש ואף מוקדם יותר עובדים מחל"ת וכעת לא ברור האם כדאי להן להחזיר אותם לחל"ת או שמא להמתין ולהמשיך לשלם להם. ייתכן שכהרגלו, האוצר יעשה להם חיים קשים בכל הקשור למתן סיוע כוללני ורחב, בעיקר כשהענף מאוד קשה להגדרה ברורה.
למשל, האם קיוסק או מסעדה בקרבת אתר תיירותי משתייכים לעולם התיירות? תלוי את מי שואלים. ומה יקרה אם הממשלה תחליט כי היא פותחת את נתב"ג בעוד שבועיים, בהתאם למתווה הנוכחי? האם האוצר לא יבקש מהענף לספוג את השבועיים האלו? המשבר כבר לימד כי הפגיעה בתיירות היא קשה ופחות הפיכה לעומת סקטורים אחרים.
