בנק ישראל: העלייה בהוצאות הממשלה עשויה לעודד אינפלציה
בנק ישראל: העלייה בהוצאות הממשלה עשויה לעודד אינפלציה
בדו"ח ראשון שמתייחס להעברת התקציב, כתבו בבנק שלמרות הצעדים הפיסקליים ייתכן שהאינפלציה השנה תהיה גבוהה מהצפוי; בנוסף התריעו בבנק שהקיפאון בבנייה בשל היעדרות עובדים פלסטינים עשוי להשפיע על יכולת הענף לעמוד בתשלום חובותיו למלווים
בנק ישראל מעריך שלמרות שהממשלה הכריזה על צעדים פיסקליים משמעותיים, הרי שהצמיחה בהוצאות הממשלה עדיין עשויה להביא לכך שהאינפלציה ב-2024 תהיה גבוהה מהצפוי.
"למרות שהתקציב המעודכן לשנת 2024 כולל התאמות תקציביות בהיקף של 17 מיליארד שקל ל-2024 ו-2025, הרי שהעלייה הניכרת הצפויה בהוצאות הממשלה, עלולה ליצור לחצים אינפלציוניים בטווח הקצר-בינוני", כך כתבו כלכלני בנק ישראל בדו"ח המדיניות המוניטרית למחצית השניה של שנת 2023.
הדו"ח הוא ההתייחסות הרשמית הראשונה של בנק ישראל לתקציב המדינה, שעבר בשבוע שעבר. תחזית האינפלציה הנוכחית של חטיבת המחקר בבנק ישראל היא 2.4% לשנת 2024, ו-2% לשנת 2025.
עמדה זו של הבנק מצטרפת לשתי נקודות נוספות שהדגיש נגיד בנק ישראל אמיר ירון בראיונות לתקשורת העולמית בשבוע שעבר.
הנקודה הראשונה היא כי "הממשלה לקחה צעדים פיסקליים משמעותיים להתמודד עם הגידול הפרמננטי בהוצאה הממשלתית, ומדובר במסר חשוב לשווקים". ואילו הנקודה השניה היא כי "לא ניצלנו עדיין את ההזדמנות ללחוץ על כפתור ה'הפעלה מחדש', ולבצע שינויים משמעותיים כמו עידוד אוכלוסיות להשתתף בשוק העבודה וסגירת משרדי ממשלה".
דו"ח המדיניות המוניטרית מדגיש את פעולות הבנק המרכזי סביב השביעי באוקטובר, דוגמת ההכרזה על ההתערבות בשער החליפין, והספקת נזילות בשווקי ההחלף והריפו. הבנק מזכיר כי גם ערב המלחמה היתה חוסר יציבות פוליטית, כמו כן, הבנק מזכיר כי "מדדי המניות בישראל התאפיינו מתחילת 2023 בביצועי חסר בהשוואה למדדים אחרים בעולם, וזאת על רקע שינויי החקיקה בישראל".
בהקשר של סיכונים פיננסיים, הבנק המרכזי בוחר להדגיש באופן מיוחד את ענף הבינוי והנדלן. בבנק כותבים כך "החברות בענף זה, בעיקר חברות הבינוי, שהן לרוב ממונפות מאוד, התמודדו עוד ערב המלחמה עם הוצאות מימון גדולות ועם ירידה משמעותית בביקוש, ועם מגמה מתונה של ירידת מחירים. עם פרוץ המלחמה, נסגרו מרבית אתרי הבניה בשל היעדרות של עובדים פלסטינים. הקיפאון בבניה עלול להשפיע משמעותית על קצב ההתקדמות של הפרוייקטים, על תזרים ההכנסות הצפוי לחברה, וכפועל יוצא – גם על יכולתה לעמוד בתשלומי חובותיה למלווים".
הבנק זהיר מאוד בניסוחים סביב יציבות פיננסית, ולכן הניסוח העדין הזה הוא משמעותי מאד, במילים אחרות, אומרים בבנק, אנחנו מודאגים מאוד מההשפעה של אי התקדמות הבניה (ובמשתמע, אי השבת העובדים הפלסטינים לישראל, ש"ט) על היציבות הפיננסית של ענף הבינוי. ובכדי לחדד לקוראים כמה ענף הבינוי והנדלן קריטי ליציבות המערכת הפיננסית בישראל, מוסיף הבנק את הפסקה הבאה "האשראי לענף הבינוי והנדלן מהווה כ-38% מסך האשראי הבנקאי, וכ-44% מיתרת האגח התאגידי הסחיר, על כן ליכולת ההתמודדות של חברות בניה עם הוצאות המימון העולות לצד הירידה בהכנסות, יש הפשעה חשובה על ביצועיה של המערכת פיננסית כולה".
