ניתוחאחרי שהשתלט על צמרת המשטרה, בן גביר מאיים לכבוש גם את אגף החקירות
ניתוח
אחרי שהשתלט על צמרת המשטרה, בן גביר מאיים לכבוש גם את אגף החקירות
מינוי דני לוי למפכ"ל סימן אבן דרך נוספת בהשתלטות בן גביר על הגוף שאחראי על אכיפת החוק. עזיבות הבכירים מאז המינוי והצורך באיוש ראש חדש לאגף החקירות מאיימים להפיל מעוזים נוספים, והחלחול כלפי מטה של מדיניות השר הופך את האיום לסכנה ממשית לאזרחים
החלטת ביהמ"ש המחוזי בירושלים ביום חמישי להוציא צו ביניים להקפאת קידומו של רפ"ק מאיר סוויסה, הנאשם בהשלכת רימוני הלם על מפגינים נגד ההפיכה המשטרית ופציעתם, למפקד תחנת ת"א דרום ולדרגת סנ"צ, והביקורת הקשה שהוטחה במשטרה ובשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, מוכיחים עד כמה הצליח השר הכהניסט לחזק את אחיזתו בגרונה של משטרת ישראל – במקרה זה בגרונו של מי שכיהן עד לאחרונה כמ"מ המפכ"ל, ניצב אבשלום פלד, כיום הסמפכ"ל, ובגרונו של המפכ"ל החדש, רנ"צ דני לוי.
ערב סיום תפקידו נתן פלד המלצה חריגה להכשרת קידומו של סוויסה, מאחורי הגב של הייעוץ המשפטי במשטרה וחרף החלטת המפכ"ל הקודם קובי שבתאי להתנות את המינוי בהחלטת מח"ש בעניינו של סוויסה. ההליך הוליד לבסוף אישום פלילי, מה שלא הפריע לפלד לכתוב שלדעתו האישום "מזכה את הקצין מפגיעה מכוונת בחיי אדם", ועל כן ניתן לקדם אותו. היועמ"שית דרשה לבלום את המינוי וכינתה את המהלך "מחטף, תוך הפרה בוטה של כללי המינהל התקין". בית המשפט אימץ את דבריה.
בן גביר כבר הודיע כי יילחם על המינוי, והשאלה היא מה יעשה המפכ"ל הנכנס לוי, אם וכאשר תפוח האדמה הלוהט הזה יתגלגל לפתחו. לוי, שבדיון השיבוצים בחודש מאי, לפני ההחלטה על האישום נגד סוויסה, תמך נלהבות בקידומו ("אחד הקצינים היותר אמיצים וכריזמטיים שיש, ראוי להיות מפקד תחנה"), התעלם מפניית כלכליסט בנושא.
"סיפור סוויסה הוא אבן בוחן מעולה לחזות במה קרה למשטרת ישראל תחת בן גביר", אמר לכלכליסט תנ"צ בדימוס ערן קמין. "ניתן לראות כיצד הכללים, הנורמות והערכים הבסיסיים נטרפו וכבר לא קיימים בארגון הזה. לסוויסה עומדת חזקת החפות, אבל ההתנהלות סביב המינוי שלו מסמלת אובדן דרך של המשטרה, ואל מול זה שתיקה של דני לוי, שהמינוי שלו למפכ"ל תואם את פני הממשלה הנוכחית, כי הוא תופס את התפקיד שלו לא כשומר סף ואחראי כלפי החוק, אלא כמשרתם של האדונים שמינו אותו".
2 צפייה בגלריה
היועמ"שית גלי בהרב מיארה. דרשה לבלום את קידום רפ"ק סוויסה, וכינתה את המהלך "מחטף"
(צילום: מישל אמזלג, לע"מ)
בן גביר החליט לבחור בלוי למפכ"ל אחרי שמועמדו הראשון לתפקיד, ניצב פלד, הסיר את המועמדות מחשש שלא יאושר. לוי הועדף על פני ניצבים ותיקים, אף שרק לפני שנה קודם לדרגת ניצב ולמפקד מחוז חוף. בתפקידו זה הוא נודע ביד הקשה כלפי המפגינים נגד הממשלה, במיוחד מול ביתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו בקיסריה, שם הופעל כוח רב וננקטו מעצרי שווא.
"אחרי שהניסיון של בן גביר למנות את החנפן הראשון כשל, הוא מינה את החנפן השני שסיפק לו את הסחורה", אומר קמין. "אתה יכול להניח שהמינויים הבכירים הבאים במשטרה הולכים להיות מאותו זן ומאותו סוג, כי מה שמנחה את המפכ"ל החדש זה לעשות את מה שהשר רוצה. לצערי, התפיסה שמה שהשר רוצה זה מה שהארגון צריך לעשות כבר קונה אחיזה בכל פינה אפשרית".
בשבוע וחצי שלאחר כניסת לוי לתפקיד, שלושה קצינים בכירים כבר הודיעו כי יפרשו בתקופה הקרובה, ונראה שהגל רחוק מלשכוך. הראשון היה ראש אגף החקירות והמודיעין (אח"מ) ניצב יגאל בן שלום, השני מפקד מחוז צפון ניצב שוקי תחאוכה, והשלישי ראש חטיבת המודיעין תנ"צ דרור אסרף. עוד לפני המינוי פרשו ניצבים אחרים: ראש אגף המבצעים, ניצב סיגל בר צבי; מפקד מחוז ירושלים דורון תורג'מן; ראש אגף משאבי אנוש, ניצב בועז גולדברג; ומפקד להב 433 ניצב מוטי לוי. דני לוי מקיים ראיונות ודיונים קדחתניים כדי לבנות מחדש את סגל הפיקוד הבכיר, מה שיתניע גם סבב שיבוצים של כ־150 קצינים בדרגות נמוכות יותר הממתינים לקידום.
בסמכות השר לביטחון לאומי לאשר מינוי קצינים מדרגת סנ"צ ומעלה, אולם בעוד ששרים בעבר התמקדו רק במינוי ניצבים, ואולי הביעו עניין בתפקידים רגישים אחרים, בן גביר הוא "פריק" של שליטה ומתערב במינויים גם בדרגות נמוכות. זה חלק מהמהלך הכולל שלו, שהתחיל בניסיון לשנות את פקודת המשטרה כדי להיות מעין "מפכ"ל־על" (בג"ץ אמור לפסוק בקרוב בעתירה בעניין, ע.ק), המשיך בהתערבות בוטה בשטח בפעילות המשטרה, שכללה למשל הנחתת הוראות ישירות לקצינים מעל ראשו של המפכ"ל, ירידה לחפ"קים בשטח, מתן גיבוי לקצינים אלימים שנחקרים במח"ש ועוד.
"רפ"קים וקצינים צפונה מהם מבינים שהדרך לקידום בדרגה עוברת דרך לשכת בן גביר, ולא דרך לשכת המפכ"ל, ולכן השר יכול להרים טלפון לקצינים ישירות", אמר בשבוע שעבר בפאנל בוועידת לשכת עורכי הדין פרופ' יואב ספיר, לשעבר הסנגור הציבורי הארצי. "מעולם לא היה שר מעורב ובוחש במינויים כמוהו; מדיח את מפקד מחוז ת"א עמי אשד, שהכיל את ההפגנות, וממנה מפקד מחוז אחר שהשמיע אמירות אגרסיביות נגד המחאה ואכן שינה את המדיניות; מעכב מאות מינויים עד שראש המטה שלו חנמאל דורפמן לא יסיים לוודא שאלה אנשי שלומו. המינויים האלה לא נועדו רק להבטיח אנשים עושי דברו במשטרה, כולל המפכ"ל, אלא זה משדר לקצינים איך הם צריכים להתנהל ולנהוג ביום־יום".
יועצו האסטרטגי של בן גביר, נבו כהן, דווקא התגאה בהתנהלות זו באותו פאנל: "בעוד השרים הקודמים היו עצלנים ולא מימשו את סמכותם, בן גביר חרוץ ומממש את סמכותו ומתעסק במינויים – משוטר המקוף עד למפכ"ל כי זה חשוב לו".
תנ"צ בדימוס ערן קמין: "אם לראש אח"מ ימונה קצין ששותף לערכים הפסולים של בן גביר והמפכ"ל דני לוי, נחזה בהתרסקות מוחלטת של כל מה שאנו תופסים כשלטון חוק וכשוויון בפני החוק"
ההתעסקות הזו, שלא לומר ההשתלטות, עלולה לדרדר עוד יותר את המשטרה ואת מידת אמון הציבור בה, שגם כך כבר תופס את המשטרה כגוף פוליטי ולא עצמאי, שפועל ברוח הבנגביריסטית, בתהליך הדרגתי שהולך ומסלים. בין השאר זה מתבטא בריבוי מעצרים של מפגינים נגד הממשלה, חלקם במעצרי שווא, שזוכים לביקורת בבתי המשפט. התגברות ההפגנות בשבוע האחרון, שאמנם לוותה בהפרות סדר כמו הצתת מדורות וחסימת כבישים, הביאה עימה עלייה חדה במעצרים, אולם בין העצורים היו מפגינים רבים ש"נקטפו" מתוך הקהל ללא סיבה מוצדקת לטענתם.
לפי נתוני מערך עוטף עצורים, במהלך שבוע אחד נעצרו לפחות 112 מפגינים – שיא שלילי לשבוע אחד מאז פרוץ המלחמה. ביום שישי בוצע גם מעצר חריג של צעירה שמיוחסת לה עבירת תקיפה של בן גביר לאחר שלכאורה השליכה ממרחק חופן חול לעברו בחוף בתל אביב. היא נלקחה לחקירה בתחנה ולאחר מכן נשלחה למעצר לילי בנווה תרצה כשהיא כבולה באזיקים בידיים וברגליים, כאחרונת העבריינים. המשטרה התעקשה להשאיר אותה במעצר לאורך כל הסופ"ש בטענה של חשש משיבוש חקירה.
קשה שלא לתהות על הקשר בין רצון המשטרה לשאת חן בעיני השר הממונה לבין הטיפול הלא מידתי במקרה הזה בשיא הכוח, כפי שסנגורה עו"ד ניר אלפסה כתב בערר שהגיש בשישי בלילה: "קשה המחשבה לפיה במדינת ישראל הגיוני לשלול חירות של צעירה, חולה, בגין אירוע כה קל ערך, כה גבולי בנסיבותיו, כל כך לא פלילי באופיו". שופט המעצרים לא קיבל את הבקשה והצעירה נותרה במעצר.
מנגד, המשטרה לא מפגינה להיטות דומה לחקור או לעצור חשודים בפריצה של פעילי הימין לבסיסי צה"ל בשדה תימן ובית ליד בסוף יולי במחאה על חקירת מצ"ח נגד חיילים שהתעללו באסיר או את הפרעות בכפרים הערביים ביו"ש.
"הפוליטיזציה של המשטרה היא הצעד הראשון בדרך לדיקטטורה ומדינת משטרה", הזהיר בפאנל לשכת עוה"ד פרופ' ספיר בהקשר זה והצביע על מה שהוא מכנה "הפיכתה של המשטרה לזרוע פוליטית של עוצמה יהודית". לדבריו, "אנו רואים סלקטיביות באכיפה, רק נגד צד פוליטי אחד לרבות תמיכה חסרת תקדים באלימות שוטרים, התייצבות של השר לצידם של חשודים שנחקרים במח"ש, כינוי מפגינים בשמות, התערבות בחפ"קים של המשטרה, דרישה משוטרים לפעול באגרסיביות נגד מפגינים ואיסור על הפגנות. מצד שני רואים העלמת עין מפשיעה שמקורבת פוליטית לשר".
בדרך למוטציה
בין המינויים הצפויים כעת במשטרה נמצאים גם אלה באגף הרגיש ביותר של אגף חקירות ומודיעין, כולל ראש האגף ומפקד להב 433. "אני חושש שמי שייבחר יהיה זה שיספק את הסחורה שהשר והמפכ"ל רוצים, ולא מי שהציבור והמדינה צריכים, העניין זה הנאמנות", מתריע קמין, שכיהן כראש חטיבת החקירות וראש היחידה לחקירות הונאה. "לראש אח"מ יש כוח אדיר, הוא אחראי למה נכנס ומה יוצא ואיך יוצא מתוך המערכת החקירתית. מדובר בתפקיד קרדינלי בהחלטה אם לחקור או לא, אם לפתוח או לסגור תיק והוא עובד בקשר ישיר עם היועמ"שית גלי בהרב מיארה ופרקליט המדינה ופרקליטי המחוזות בציר שבו מתקבלות ההחלטות הכי רגישות. אם לתפקיד ימונה קצין ששותף לחנפנות ולערכים הפסולים שמניעים את בן גביר ואת המפכ"ל דני לוי, נחזה בהתרסקות מוחלטת של כל מה שאנו תופסים כשלטון חוק וכשוויון בפני החוק. זו סכנה גדולה מאוד להמשך שלטון החוק ולמקצועיות של משטרת ישראל ולאמון הציבור בה".
קמין הציג לאחרונה מחקר שהראה ירידה חדה בפתיחת חקירות שחיתות ציבורית בדרגים הגבוהים. את המגמה הזו הוא מייחס להרתעת המערכת בעקבות המתקפה על מערכת אכיפת החוק מצד נתניהו, והוא חושש שעוד לא הגענו לתחתית: "אם עד עכשיו ראינו קצינים וראש אח"מ שנמנעים מחקירת שחיתות ציבורית וחקירות נגד נבחרי ציבור כי הם חוששים לקידומם, כעת החשש היותר גדול הוא שנגלה חקירות פוליטיות יזומות נגד מתנגדים ואנשים שלא מוצאים חן בעיני השררה – וזו כבר מוטציה שספק אם נוכל לשאת אותה על גבנו".
גם היועמ"ש לשעבר אביחי מנדלבליט הצביע בוועידת לשכת עוה"ד על תפקידי המפכ"ל וראש אח"מ כמוקדי כוח שהממשלה רוצה לשלוט בהם. "תכלית ההפיכה המשטרית היא להפוך נאמנות ציבורית למדינת ישראל ולערכי היסוד שלה – לנאמנות אישית. צריך להחליף כ־10 תפקידים לאנשים נאמנים לשליט, ובזה נגמר האירוע ואין דמוקרטיה יותר".
מהמשטרה נמסר בתגובה: "הליך המינויים מתנהל באופן סדור. כל ניסיון לייצר מצג שווא של השפעה פסולה על הליך מינוים שגוי ומקומו להידחות על הסף. יחסיהם המצוינים של השר והמפכ"ל היא עובדה מבורכת המחזקת את עצמאות המשטרה".
