בלעדייאנגו תיקנס על הפעלת שירות ה־FIX ב־1.25 מיליון שקל
בלעדי
יאנגו תיקנס על הפעלת שירות ה־FIX ב־1.25 מיליון שקל
לפי הסדר טיעון שהושג בין יאנגו ונהגיה למדינה, יאנגו תודה בעבירות של הפעלת שירות ה־FIX ללא מונה, תיקנס ותחויב בקנס על תנאי למשך של שלוש שנים. השירות שהוצע קבע מחיר לנסיעה בתחילתה בניגוד לחוק
הושג הסדר טיעון בין משרד התחבורה לבין אפליקציית המוניות יאנגו בתיק הפלילי על הפעלת שירות גביית "מחיר FIX" מהנוסעים באופן לא חוקי. במסגרת ההסדר חברת יאנדקס תשלם למדינה קנס של 1.25 מיליון שקל ובנוסף תוטל עליה התחייבות בגובה 2 מיליון שקל נוספים למשך שלוש שנים להימנע מביצוע העבירות שבהן הורשעה: אי הפעלת מונה וגביית שכר הסעה שלא כדין. כך נודע ל"כלכליסט".
ההסדר הושג במסגרת ההליכים הפליליים שניהל משרד התחבורה נגד יאנדקס ועשרות משותפיה העסקיים (בעלי תחנות מוניות ונהגים שפעלו דרכה). זאת לאחר שהפעילה באופן לא חוקי את שירות "יאנגו פיקס", במסגרתו נוסעים שהזמינו נסיעות באפליקציה, שילמו מחיר אחיד בעת הזמנת הנסיעה, וללא תלות בפקקים או בעיכובים שעלולים להיווצר במהלך הנסיעה, ולמעשה ללא שהנהגים הפעילו מונה – בניגוד לפקודת התעבורה.
מדובר בשירות שהשיקה יאנגו בשנת 2019, כאשר הנהגים שפעלו דרכה העבירו עמלה ליאנגו על כל נסיעה. לאחר שמשרד התחבורה הודיע ליאנגו ב-2020 שהשירות עומד בניגוד לחוק ומהווה עבירה פלילית, יאנגו הנחתה את הנהגים להפעיל במקביל מונה, ולגבות את המחיר הנמוך מבין השניים, וב-2023 ביטלה לחלוטין את שירות מחיר הפיקס.
בכתב האישום שהגישה יחידת התביעות הארצית של משרד התחבורה נגד יאנגו ועשרות משותפיה העסקיים, היא ציינה שלא רק ששירות מחירי ה"פיקס" היה לא חוקי, אלא שיאנגו עודדה והנחתה את הנהגים ובעלי התחנות שעבדו דרכה לפעול בניגוד לדין בישראל. לדברי משרד התחבורה, ביצוע העבירות בשנים 2019-2020, נעשה "ברחבי הארץ באופן שיטתי, מוסדר ורחב היקפים".
כעת, במסגרת הסדר הטיעון, חלק מהנהגים והשותפים העסקיים של יאנדקס, וכן נציגה בישראל נמחקו מכתב האישום. יצוין שלאחרונה קבוצת משקיעים ישראלים – בראשות אשר עוז בעל חברות בתחום התחבורה ובהן חברת מוניות שהיתה שותפה עסקית של יאנדקס - רכשה את זיכיון יאנגו בישראל.
ב-4 באפריל, כך נודע ל"כלכליסט", התייצבו עורכי דינה של יאנגו בבית משפט השלום בבת ים והודו בעובדות כתב האישום המתוקן. השופטת שני שטרן קיבלה את הודאת יאנגו והרשיעה אותה ב-43 עבירות של אי הפעלת מונה, בניגוד לפקודת התעבורה.
במסגרת הטיעונים לעונש הסבירה המדינה שיש הבדל בין מתחם הענישה הרלוונטי לתחנת מוניות רגילה – קנס של מאות אלפי שקלים - לבין מתחם הענישה הראוי – שהוא בגובה מיליוני שקלים - החל על תחנת המוניות המודרנית, היא תחנת המוניות הוירטואלית", שבה "פוטנציאל ביצוע העבירות רחב פי עשרות, שיטתי, מוסדר, ולמעשה בענייננו אף חסר תקדים", וזאת לדבריה, "בהתחשב במשכן הארוך של העבירות, ריבוין, פריסתן הגיאוגרפית והשפעתן על שוק המוניות והפיקוח הנדרש מצד הרגולטור".
מצד שני, הסבירה המדינה כי יאנגו לקחה אחריות על האירועים, חסכה זמן שיפוטי ומשאבים, הצהירה שהפסיקה את שירות הפיקס ועוד קודם לכן הנחתה את נהגיה להפעיל את המונה ולגבות מהנוסע את המחיר הנמוך מבין השניים – מחיר הפיקס או המונה. בהתחשב בכל אלה טענה המדינה כי הסדר הטיעון שהושג הוא נכון ומאוזן, "תוך הפנמה של חומרת העבירות, לקיחת אחריות כספית משמעותית ויציאה לדרך חדשה".
עורכי דינה של יאנגו ביקשו גם הם מביהמ"ש לאמץ את הסדר הטיעון שהושג והדגישו כי במסגרתו נמחקו עשרות עבירות נוספות וכי אין טענה כלפי יאנגו על כך שגבתה מחירים מעל המחיר המותר בדין. הם ציינו כי שירות מחיר הפיקס הופסק לגמרי ב-2023, וכי כבר לפני שלוש שנים התאימה את עצמה לדרישות משרד התחבורה והנחתה את הנהגים להפעיל מונה בכל נסיעה ולגבות את המחיר הנמוך מבין השניים.
