כלכליסט: התביעה של NSO מופרכת צינית ומסוכנת. זה ניסיון השתקה של העיתונות החוקרת
כלכליסט: התביעה של NSO מופרכת צינית ומסוכנת. זה ניסיון השתקה של העיתונות החוקרת
בכתב ההגנה לתביעה שהוגשה נגדו על ידי חברת הרוגלות NSO, טוען כלכליסט כי מדובר בניסיון השתקה של העיתונות החוקרת. העיתון דוחה בצורה גורפת את טענות NSO ועומד על כך שכל הפרסומים הם אמת: "אין לטענות כל בסיס, לא משפטי ולא עובדתי"
הפרסומים ב"כלכליסט" על אופן פעילות תוכנת הריגול פגסוס של NSO הישראלית הם אמת, אין בהם לשון הרע ופורסמו בתום לב — כך משיב "כלכליסט" לתביעה בסך מיליון שקל שהגישה נגד העיתון חברת הרוגלות NSO.
לקריאת כתב ההגנה המלא לחצו כאן
"מדובר בתביעה מופרכת, צינית ומסוכנת המוגשת תוך ניסיון להשתיק את הנתבעים בפרט ואת העיתונות החוקרת בכלל. בית המשפט הנכבד מתבקש שלא לאפשר זאת", נכתב בכתב ההגנה שהגישו עו"ד טלי ליבליך ועו"ד מיה כץ ממשרד ליבליך־מוזר־גליק.
2 צפייה בגלריה
מנכ"ל NSO, שלו חוליו. אמר שלא נעשה שימוש בפגסוס על מכשירים ניידים של אזרחים ישראלים בעוד המציאות הפוכה
במרכז התביעה עומדים שלושה פרסומים ב"כלכליסט" שעיקרם אופן הפעילות של NSO (בניגוד לכפי שאולי ניתן היה להבין מפרסומים בתקשורת, התביעה לא עוסקת בעיקרה בחשיפות "כלכליסט" על השימושים הבעייתיים שעושה משטרת ישראל בפגסוס). בכתבה הראשונה, שפרסם עומר כביר ב־19 בינואר, נכתבה בין השאר הדעה ש"פגסוס צריכה להימחק ויחד איתה גם NSO", משום שהינה "רקובה מהיסוד", שהיא "לא מהססת לשקר" ושהחברה "איבדה כל אמינות".
בכתבה השנייה, שפרסם תומר גנון ב־2 בפברואר, נטען שהמערכות שמכרה NSO למשטרת ישראל "שואבות ללא הבחנה" מידע מהטלפון הנייד של הקורבן, ושאלו לא עברו ניוון. עיקר התביעה נסב על כתבה של כביר מ־10 בפברואר, שהתמקדה ביכולות כלליות שקיימות בפגסוס, ובפרט בטענות שהמערכת יכולה להעלים את פעילותה, ושהיא פועלת באמצעות שרתי ענן.
ביחס לכתבה הראשונה טענה NSO שהאמירות בה הן "חמורות, מקוממות ופוגעניות". ביחס לשנייה נטען שהאמירה שהמערכת שנמכרה למשטרה לא נוונה היא "כוזבת" וכזו שמסבה לחברה נזקים. ביחס לכתבה השלישית מכחישה החברה שמערכותיה פותחו כדי שלא לתעד את הפעולות המבוצעות בה ושהן אינן פועלות באמצעות שרתי ענן. כן מלינה החברה על כך ש"כלכליסט" לא פנה לקבל את תגובתה טרם פרסום כתבה זו.
בכתב ההגנה דוחה "כלכליסט" בצורה גורפת את טענות NSO ועומד על כך שכל הפרסומים הם אמת, אך עוד קודם לכן מפקפק ביכולתה של NSO לתבוע נזיקין בגין פגיעה במוניטין. "פעילותה האסורה והלא מפוקחת של התובעת נחשפה בפני העולם, פעילות שממשלת ארה"ב, לשכת התעשייה והביטחון של מחלקת הסחר בארה"ב קבעו כי בכך נכנסה ל'רשימה השחורה' של ישויות אשר ידועות בהתנהלותן הנוגדת את מדיניות הביטחון של ארה"ב, וכי נאסר לקיים איתה קשרי מסחר", נכתב.
"עוד הודיעה ממשלת ארה"ב כי קיימות נגד התובעת די ראיות להוכחת מעורבותה בפיתוח ואספקה של תוכנות ריגול לממשלות זרות העושות בהן שימוש אסור ופוגעני לניטור ומעקב אחר אישי ציבור, עיתונאים, פעילי זכויות אדם, אקדמאים ועוד. נוכח האמור, מוטב היה לתובעת כי תרכין ראשה ותתרכז בעובדות המטרידות שמועלות נגדה ולא תפנה להליך משפטי בטענה כי נפגע שמה (הטוב!) כאשר ידוע גם לה כי אין לטענותיה כל בסיס, לא משפטי ולא עובדתי.
התובעת (NSO) רק סיפקה מוצר שבאמצעותו נעשו פעילויות לא מפוקחות, וכיום אף התברר שהן בלתי חוקיות במדינות שונות, אלא שהיום ברור כי התובעת הציגה מצגים סותרים ומטעים לגבי המערכת שלה ויכולותיה לנטר פעילות שבוצעה בה
"לא בכדי הודיעה התובעת בכתב תביעתה כי היא בוחרת שלא להתייחס לפרסומים הנוגעים לפעילות משטרת ישראל, שכן האמור בפרסומים אלו כבר איננו מוכחש – לא על ידי משטרת ישראל ולא על ידי התובעת. אולם אין בכך בכדי להפחית מחומרת כזביה של התובעת בכל הנוגע להפעלת הרוגלה על ידי משטרת ישראל. התובעת לא רק טענה כי המערכת אינה בשימוש בישראל, אלא הגדילה להצהיר 'אין אפשרות לפגסוס לתקוף מספרים ישראליים' (ראו ראיון עם מנכ"ל NSO שלו חוליו בגלי צה"ל מיולי 2021). כעת ברור כי הצהרה זו, כמו רבות אחרות, היא שקרית מתחילתה ועד סופה.
"התובעת לא רק סיפקה מוצר באמצעותו נעשו פעילויות לא מפוקחות וכיום אף התברר שהן בלתי חוקיות במדינות שונות, אלא שהיום ברור כי התובעת הציגה מצגים סותרים ומטעים לגבי המערכת שלה ויכולותיה לנטר פעילות שבוצעה בה.
"אמיתות וחשיבות הפרסום מתחדדות גם נוכח קביעות שניתנו בעניינה של התובעת על ידי גורמים רשמיים ומדינתיים לפיהן היא מקיימת קשרים עסקיים, בין היתר, עם גורמים לא מורשים ומדינות חשוכות; ראשיה נתפסו משקרים בהצהרתם כי 'פגסוס' לא מופעלת על אזרחים ישראלים; נקבע, בין היתר, על ידי בית המשפט הגבוה לדיני משפחה בבריטניה כי שליט דובאי עשה שימוש לא חוקי ברוגלה של התובעת והפעילהּ נגד גרושתו במסגרת הליכי גירושין; כי האיחוד האירופי בוחן הטלת סנקציות עליה; כי שמה נקשר עם רצח העיתונאי הסעודי ג'מאל חאשוקג'י; וכי מתנהלים נגדה הליכים שונים בבתי המשפט על ידי מי שנפגע ממוצריה ובני משפחותיהם".
תביעות של מטא ואפל נגד NSO
כן מציין כתב ההגנה את התביעות שהגישו מטא ואפל נגד NSO בטענה שניצלה פרצות אבטחה במערכות שלהן כדי להחדיר את פגסוס למכשירי קורבנות. "שמה (הרע) של התובעת הוא תוצר של כל האמור ועוד", נכתב. "ועל כן, לא רק שאין התובעת יכולה להתהדר בשם טוב אלא שאין לה אלא להלין על עצמה בכך שבחרה לפעול בניגוד לדין הישראלי והבינלאומי ובכך ששמה ללעג וסכנה את זכויות היסוד וחייהם של רבים".
2 צפייה בגלריה
NSO ברשימה השחורה של מחלקת הסחר. הממשל האמריקאי (מחלקת הסחר) קבע כי מידע חקירתי הראה ש־NSO פיתחה וסיפקה רוגלות לממשלות זרות, שהשתמשו בהן כדי לטרגט פקידי ממשל, עיתונאים, אנשי עסקים, אקטיביסטים, אקדמאים ועובדי שגרירויות
בהתייחסות פרטנית לכתבה הראשונה טוען "כלכליסט" שמדובר בהבעת דעה לגיטימית וסבירה. "תחושותיה הסובייקטיביות של התובעת וחוסר שביעות רצונה מהדעה שהובעה במאמר אין בהן די על מנת לבסס עילת תביעה", נכתב.
"ברקע פרסום המאמר עמדה החלטת לשכת התעשייה והביטחון של מחלקת הסחר בארה"ב להכניס את התובעת ל'רשימה השחורה', נקבע כי מכרה את מוצריה גם לשליטים במדינות חשוכות אשר עשו בהם שימוש פרטי, פורסמו לגביה עשרות אם לא מאות מאמרי דעה בכל רחבי העולם ומתקיימים נגדה הליכים משפטיים בגין אחריותה הנזיקית לפריצה לא חוקית למטרות פוליטיות לטלפונים סלולריים של פעילי זכויות אדם ועיתונאים ובנוסף פסק דין בריטי אשר קבע מסמרות באשר לרוגלה ולשימוש הפסול שנעשה בה. נוכח האמור, הדעה שהובעה בפרסום (...) מהווה הבעת דעה אשר נשענת על עובדות שאינן במחלוקת ואין היא חורגת מהסביר (...) ובנוסף נאמר מפורשות 'המסקנה ברורה'. בכך מבהירים לקורא כי מדובר במסקנה של הכותב".
בנוגע לכתבה השנייה, טוען "כלכליסט" שמידע שהתפרסם במסגרת התיק הפלילי נגד בנימין נתניהו ובני הזוג אלוביץ' מצביע על כך שהפרסום הוא אמת. "במסגרת הליך שמיעת הראיות התגלה כי מכשירו הסלולרי של עד המדינה שלמה פילבר הודבק ברוגלת פגסוס. על פי הודעת גורם המשטרה, התוכנה שאבה מפילבר מידע עודף מעבר למידע שהתבקש על ידי המשטרה.
"כמו כן, על פי הודעת הפרקליטות, המערכת ביצעה פעולות בנוסף להאזנות סתר, הכוללות גם העתקה של אנשי קשר ופרטי מידע נוספים שהיו אגורים בטלפון (...) תוכנת פגסוס בה נעשה שימוש על ידי המשטרה פעלה ברמות שונות וללא מיקוד. מעבר להאזנות סתר שהן ביטוי לניטור פסיבי, התוכנה פעלה גם למשיכת מידע מהמכשיר שלא התבקש על ידי המפעילים ושלא נכלל בצו החיפוש שהתבקש (משיכת מידע ראשוני, שהיא כאמור אופציה שיש להתקין באופן מיוחד במערכת).
"על מנת שרוגלה תוכל לפעול במכשיר הנדבק מבלי שבעלי המכשיר יוכל לשים לב לקיומה של הרוגלה במכשירו, הרוגלה חייבת לשבת על שכבת הפעלה בעלת גישה גבוהה (...) הרובד בו מתמקמת הרוגלה במכשיר הנדבק הוא רובד בעל הרשאות גבוהות, שמקנה לרוגלה גישה בלתי מובחנת לכל המידע במכשיר.
"על מנת למקד את הרוגלה לשליפה של מידע ספציפי על התובעת לנוון את האופציות שלמשטרה תינתן אליהן גישה. אלא שלדברי המשטרה (ביחס למידע שנשלף ממכשירו של פילבר) שליפת החומרים חרגה מהצו שניתן. משכך ברור אפוא כי המערכת שנמצאת בשימוש המשטרה אינה 'גרסה מנוונת'. משכך, טענת התובעת כי המוצר שנמכר למשטרה 'מהווה גרסה מנוונת מאוד' היא שקרית ומטעה".
"מנסה להטעות את בית המשפט"
בנוגע לטענות הכתבה השלישית עומד "כלכליסט" על כך שהמערכת מאפשרת למפעיל למחוק לוגים ושהיא פועלת באמצעות שירותי ענן. בנוגע לאפשרות מחיקת לוגים נכתב: "'לשלמות התמונה יצוין כי המערכת מאפשרת למשתמש לבצע תחזוקה הכוללת מחיקה של רשומות', כך נכתב, שחור על גבי לבן, במסמך 'ממצאי צוות הבדיקה בעניין האזנות סתר' ('ועדת מררי'). גם התובעת חוזרת על הדברים האמורים בכתב התביעה בזו הלשון: 'וכי אמנם המשתמש יכול למחוק רשומות בממשק המשתמש של המערכת במסגרת פעולות תחזוקה'. כמה עזות מצח נדרשת מהתובעת לטעון כי הפרסום איננו אמת שעה שוועדת מררי קבעה כי 'המערכת מאפשרת למשתמש לבצע תחזוקה הכוללת מחיקה של רשומות'.
"אין נפקא מינא אם לתובעת יש גישה לרבדים עמוקים יותר במערכת בהם נשמר תיעוד הרשומות גם אם המפעיל מוחק אותן. הלוגים אליהם מכוונת התובעת נשמרים בבסיס נתונים פנימי אשר הגישה אליו נתונה לתובעת ולה בלבד, והם אינם מהווים גורמי פיקוח ובקרה ציותיים על המפעיל. לוגים אלו משמשים את התובעת לבקרה על השימוש שעושה המפעיל, לרבות השאלה האם הוא תואם את תנאי רישיון. קרי, למימוש אינטרסים כלכליים פנימיים שלה. יתרה מכך, התובעת לא הציגה ולו בדל ראיה אשר יש בו בכדי להראות לבית המשפט הנכבד כי הלוגים הפנימיים 'שבשליטתה' ושאין למשתמש אפשרות למחוק אותן — אכן אינם ניתנים למחיקה".
בתגובה להכחשת NSO את הדיווח שלפיו החברה אפשרה ללקוחות לבחור בין מערכת שיש בה לוגים לבין מערכת שאין בה לוגים ואינה מותירה עקבות טוען "כלכליסט": "התובעת מודה (בכתב התביעה) כי במסגרת חוזי ההתקשרות שלה עם הלקוחות, האחרונים נדרשים להוסיף לרוגלה רכיב טכנולוגי המאפשר תיעוד ושיחזור של הפעולות. מכלל ההן הנך למד את הלאו: לרוגלה קיימת גרסה שלא מכילה את אותו רכיב טכנולוגי (עלום). עוד יטענו הנתבעים כי העמימות הזועקת מכתב התביעה בכלל ובסעיפים ספציפיים בפרט מעידה על קלישות התביעה. טענת התובעת כי הנתבעים 'לקו בפרשנות שגויה' אינה יכולה להוות עילת תביעה וודאי לא בנסיבות תביעה זו כאשר התובעת מקפידה להסתיר את המפרט הטכנולוגי של הרוגלה".
"בשיחות עם דובר NSO התגלו שקרים בוטים. הדובר מסר כי רוגלת פגסוס לא הופעלה מעולם על מכשירים של אזרחים ישראלים. והנה, כפי שגם נקבע בוועדת מררי, לא סתם נעשה שימוש על מכשירים של אזרחים ישראלים, אלא נעשה שימוש ממוסד על ידי המשטרה"
"כלכליסט" טוען עוד שהמערכת אכן פועלת בסיוע שירותי ענן, ומסתמך בין היתר על פסיקת בית המשפט בבריטניה בהליך הגירושים בין שליט דובאי לנסיכה האיה מירדן, במסגרתו נמצא כי נעשה שימוש אסור בפגסוס. "במסגרת פסק הדין נקבע עוד כי הרוגלה עושה שימוש במרחב הווירטואלי על מנת ליצור מסלול סבוך של נקודות עגינה בדמות שרתים מאובטחים (ענן) ובכך לטשטש את העקבות חזרה למפעיל.
"יש לציין כי התובעת עצמה מתהדרת ביכולותיה לאנונימיזציה שמטרתן, כאמור, למנוע את היכולת להתחקות אחר כתובת ה־IP של המפעיל. על פי פסק הדין, המכשיר הנדבק העלה כי כתובות ה־IP בהן עבר המידע (נקודות העגינה) כללו גם כתובות שהיו רשומות על שם התובעת, ובמילים אחרות: לתובעת יש שליטה על כתובות ה־IP דרכן המידע עבר בדרך מהטלפון הנגוע למפעיל".
כן מזכיר "כלכליסט" מחקר פורנזי שביצע אמנסטי, וממצאיו אומתו על ידי מכון המחקר סיטיזן לאב של אוניברסיטת טורונטו. "ממצאי דו"ח הבדיקה של אמנסטי הצביעו כי פגסוס עושה שימוש בשכבות רבות של שרתים בהם עובר המידע מרגע שליחת ההוראה על ידי המפעיל ועד רגע ההדבקה (והפוך לצורך שידור המידע שנאסף חזרה למפעיל). עוד נמצא כי קיימים מאות Domains הקשורים לתובעת שבהם נעשה שימוש בהרכבת מסלול האנונימיזציה.
"לכך מתווספת העובדה כי ביולי 2021 דווח כי שירותי האינטרנט של אמזון השביתו תשתית וחשבונות המקושרים ל־NSO. נדמה אפוא כי גם לעניין זה מנסה התובעת בכל מאודה להטעות את בית המשפט על ידי שימוש בעמימות והסתייגויות. אין בין העובדה שהמערכת מותקנת on premise אצל המפעיל לבין הטענה כי לתובעת יש שליטה על המידע באמצעות ענן מרוחק דבר וחצי דבר".
בנוגע לאי־פנייה לחברה לקבלת תגובה מציין "כלכליסט": "בשיחות שקיימו הנתבעים עם דובר התובעת התגלו שקרים בוטים אשר מלמדים על חוסר מהימנות תגובותיה של התובעת. הדובר מסר באופן אישי לנתבעים כי רוגלת פגסוס לא הופעלה מעולם על מכשירים של אזרחים ישראלים. והנה, באופן מובהק ושלא ניתן להכחשה, כפי שגם נקבע בוועדת מררי, לא סתם נעשה שימוש על מכשירים של אזרחים ישראלים, אלא נעשה שימוש ממוסד על ידי המשטרה! בנסיבות אלו, אין כל משמעות בפנייה לקבלת תגובה.
"מהימנותן המפוקפקת של הצהרות התובעת קיבלה משנה תוקף גם בשקריו של אחד ממייסדיה, ומי שהוא מנכ"ל התובעת, שלו חוליו, בראיון המוזכר לעיל. בראיון האמור מסר חוליו כי חד־משמעית לא נעשה שימוש בתוכנת פגסוס על מכשירים ניידים של אזרחים ישראלים, זאת כאשר, כידוע, המציאות העובדתית היא ההפוכה. גם מהאמור ניתן ללמוד כי בנסיבות העניין אין בהימנעות מקבלת תגובת התובעת משום חוסר סבירות כנטען על ידיה".
