פרסום ראשוןחברת תהל מהנדסים יועצים בחובות של 114 מיליון דולר לבנקים
פרסום ראשון
חברת תהל מהנדסים יועצים בחובות של 114 מיליון דולר לבנקים
אחת מחברות תכנון המים הגדולות בישראל, שקמה ביוזמה של דוד בן-גוריון ולוי אשכול, נקלעה לחובות; זאת בשל ירידה בהזמנות מחברת מקורות, הנחשבת ללקוחה מרכזית, וכן הפסקת תשלום חוב מטעם ממשלת גאנה שנחשפה ב"כלכליסט"; החברה גם חייבת כ-11 מיליון שקל לספקים ולעובדים, ועתה מבקשת עיכוב הליכים
חברת תהל מהנדסים יועצים, מחברות תכנון המים הגדולות בישראל, חייבת לבנקים כ-114 מיליון דולר: כ-80.4 מיליון דולר בגין הלוואות, וכ-33.6 מיליון דולר על ערבויות – כך עולה מבקשה דחופה לעיכוב הליכים לצורך גיבוש ואישור הסדר חוב שהגישה החברה היום (ב'). כן ביקשה מבית המשפט המחוזי מרכז להורות על מינוי של אבי קמינסקי לתפקיד מנהל ההסדר. הסיבות המרכזיות להיווצרות החוב: ירידה בהזמנות מחברת מקורות, הנחשבת ללקוחה מרכזית, והפסקת תשלום חוב מטעם ממשלת גאנה.
מהבקשה שהגישה החברה, באמצעות עו"ד אמיר ברטוב ועו"ד שירלי וילנסקי ממשרד ברטוב ושות', עולה כי החברה חבה כ-61.7 מיליון דולר לבנק הפועלים, המיוצג על ידי עו"ד מור נרדיה, כ-26.4 מיליון דולר לבנק לאומי, המיוצג על ידי עו"ד אורי גאון, כ-19.9 מיליון דולר לבנק מזרחי, המיוצג על ידי עו"ד עמית פינס, וסכום של כ-6 מיליון דולר לבנק HSBC.
עוד נטען בבקשה כי לחברה חובות בגין פנסיות מוקדמות בהתאם להסכם הקיבוצי, בסכום כולל של 1.8 מיליון שקל, והתחייבויות לתשלומים עתידיים לעובדיה בסכום של כמיליון שקל, כולל משכורות לחודש ינואר 2023. כן נכתב שככל שהחברה תסגור את שעריה וכל עובדיה יפוטרו, היא תהיה חייבת סכום נוסף של כ-13.8 מיליון שקל בגין פיצויים מוגדלים ופנסיה מוקדמת, בהתאם להסכם הקיבוצי. לחברה חוב לרשויות בסכום של כ-3.8 מיליון שקל וחובות לספקים כלליים בסכום כולל של כ-5.3 מיליון שקל.
החברה, אשר נמצאת בשליטת קרדן NV, שנסחרת בשווי של 1.7 מיליון שקל בלבד, מציינת בבקשה כי פעילותה החלה בשנת 1942, כיוזמה של דוד בן-גוריון ולוי אשכול. היא הוקמה בתור חברה ממשלתית אשר תשמש כזרוע התכנונית של חברת מקורות, שייעודה תכנון הובלת מים בכל רחבי מדינת ישראל, לרבות תכנון המוביל הארצי עליו נסמכת מערכת המים בישראל גם כיום. הקבוצה, שבה נכללת חברת תהל מהנדסים יועצים, מעסיקה כ-290 עובדים, כ-68 עובדי חטיבת ההנדסה והמטה של החברה בישראל וכן עובדים בהודו, רוסיה וקזחסטן.
במסגרת הבקשה מציינת החברה כי עיקר פעילותה בתחום מתן שירותי תכנון הנדסי ופיקוח ובביצוע והקמה של פרויקטים בתחומי המים. לטענתה, היא "נקלעה לקשיים משמעותיים, לרבות מצוקת תזרים מזומנים מהותית. קשיים אלה אינם מאפשרים לה לפרוע את חובותיה כלפי נושיה, ובעיקרם נושיה המהותיים (הבנקים), ואף אינם מאפשרים לה להמשיך בפעילותה במהלך העסקים הרגיל, כפי שהשכילה לעשות עד כה למרות קשייה בשנים האחרונות. החברה מצויה בקשיים זה זמן, ובשל כך פועלת בשנים האחרונות במטרה לצמצם את היקף התחייבויותיה באמצעות המשך הפעלה של החברה לצורך סיום פרויקטים רבים בארץ ובחו"ל שבהם היא מעורבת, תוך שטובת כלל הנושים עומדת בראש סדר העדיפות. ואכן, פעילות החברה בשנים האחרונות הקטינה את מצבת חובות החברה באופן משמעותי".
החברה טוענת כי החלה בתהליך סדור למציאת משקיע או רוכש לנכסיה, שכלל פנייה לעשרות גורמים רלוונטיים. "ב-29 בדצמבר 2022 הוגשו הצעות ראשונות לרכישת החברה ו/או נכסיה, חלקן טובות וראויות", נכתב בשמה. אלא, לטענתה, שבמקביל לכך אירעו לאחרונה שני אירועים חיצוניים ששיבשו באופן מהותי את תזרים המזומנים של החברה: "הראשון, ירידה דרסטית בהזמנות שהתקבלו בחברה ממקורות, לקוחה מהותית ועיקרית של חטיבת ההנדסה של החברה; השני, הודעת ממשלת גאנה משבוע שעבר על הפסקת תשלום חובות".
בנוגע לחוב מצד גאנה, נכתב: "אחד הנכסים הבולטים והבטוחים של החברה לאורך השנים היה החזר הלוואה מצד ממשלת גאנה בסכום שעומד נכון להיום על 21 מיליון דולר, המשולם עד לשנת 2036 בתשלומים חצי-שנתיים של כ-1.5 מיליון דולר. בסוף חודש דצמבר 2022 הודיעה ממשלת גאנה על עצירת מרבית מתשלומיה המשולמים מחוץ למדינה. החברה לא קיבלה הודעה רשמית מממשלת גאנה, אולם התשלום שיועד לחודש דצמבר 2022 לא הועבר".
יש לציין כי לפני שבועיים נחשף ב"כלכליסט" שתהל היא אחת החברות שעלולות להיפגע ממשבר החובות של גאנה. חברת תשתיות המים ביצעה לפני עשור כמה פרויקטים עבור חברת המים של המדינה האפריקאית, בהיקף של יותר מרבע מיליארד דולר. כפי שצוין בכתבה, הפרויקטים אמנם הסתיימו, אולם ל"כלכליסט" נודע שהתשלום עבור העבודה באחד מהם מתבצע בפריסה ארוכת טווח, כאשר הבנק המממן הוא הפועלים.
תהל מהנדסים יועצים מוסיפה בבקשתה כי בעלת השליטה בה קרדן בעצמה סובלת ממצוקה פיננסית מתמשכת, ואין ביכולתה לתמוך בפעילות ולהזרים אליה כספים הנחוצים לתפעולה השוטף.
יש לציין כי בקשת החברה הוגשה לפי תיקון 4, שמספק הקלות לחברות שנקלעו לקשיים בעקבות הקורונה. המשמעות היא כי אם ייעתר בית המשפט לבקשתה ימונה לה מנהל הסדר, ולא נאמן שמשתלט על נכסיה.
