דעהגם בבורסת תל אביב חייבים גיוון מגדרי
דעה
גם בבורסת תל אביב חייבים גיוון מגדרי
רשות ניירות ערך בארצות הברית אישרה את הצעת בורסת נאסד"ק שלפיה חברות יחויבו לשלב בדירקטוריונים שלהן נשים, גברים המזוהים עם מיעוט גזעי וחברי קהילת הלהט"ב. על ממשלת ישראל ורשות ני"ע להוביל מדיניות דומה בנוגע לחברות הנסחרות בתל אביב
לאחרונה נודע שה-SEC, הרשות לניירות ערך בארצות הברית, אישרה את הצעת נאסד"ק לחייב חברות נסחרות בגיוון מגדרי וגזעי. על פי ההחלטה, חברות שנסחרות בבורסה הניו-יורקית יצטרכו להראות שהדירקטוריון שלהן כולל לפחות דירקטורית אחת ודירקטור אחד שמזוהה עם מיעוט גזעי או שמשתייך לקהילת הלהט"ב. בכך מגיע שינוי מבורך גם למה שנחשב לאחד המעוזים האחרונים ששימשו כמין מועדון סגור, בשו נותנים את הטון, בדרך כלל, גברים לבנים אמידים.
מעל ל-75% מהחברות הנסחרות בבורסה בניו יורק לא עומדות ביעדים החדשים שהוצבו, וכעת הן יידרשו לאייש את הדירקטוריונים שלהן בהתאם, דבר שמייצר עבורן כאב ראש אכזרי במיוחד. כמה חבל שבשנת 2021 הן נאלצות לעשות צעד זה בגלל החלטה רגולטורית, ולא כיוון שברמת מדיניותן האקטיבית קיים עיקרון של גיוון, שהוכח שהוא שמשפיע לחיוב גם על התוצאות העסקיות. להחלטה זו יש משמעויות מרחיקות לכת גם על חברות ישראליות שנסחרות בנאסד"ק.
החלטת הרשות האמריקאית לניירות ערך צריכה להוות בשורה חשובה גם מבחינת ישראל. על אף היותו בנוי, מנוהל ומפוקח אחרת, ראוי שמקבלי ההחלטות וקובעי המדיניות במשק הישראלי ירימו גם הם את הדגל ויסמנו לחברות הנסחרות בתל אביב שללא גיוון בהנהלה, הן לא יוכלו להיות חלק מהמסיבה. יחד עם הרוח הגבית שנושבת מניו יורק, גם בישראל מבשילים כבר התנאים כדי לקבל החלטה ברוח דומה.
בממשלה מכהנות כעת תשע נשים כשרות, מספר חסר תקדים. לנוכחות משמעותית כזו של נשים בהנהגה חייבת להיות השפעה על קבלת ההחלטות הרוחביות בממשלה, גם אם אין עדיין ראשת ממשלה או שרת אוצר. אני מאמינה כי ראש הממשלה המכהן נפתלי בנט, שמגיע מתחום ההייטק ומבין את המשמעות של גיוון, יתמוך בצעד כזה. לצד זאת, בראש הרשות לניירות ערך מכהנת מאז 2018 ענת גואטה, האישה השנייה אי פעם לכהן בתפקיד. בין תפקידיה, הכוללים בחינה יסודית של תפקידי הרשות, תפיסת הפיקוח שלה וזיהוי צורכי המשקיעים והשוק, יש לה הזדמנות אמיתית להוביל שינוי בחזון וביעדים האסטרטגיים של הרשות בשנים הקרובות. אם גואטה, אישה מרשימה המשמשת דוגמה לנשים רבות מעצם תפקידה ומעמדה, תוביל בגאון את נושא הגדרת הגיוון המגדרי והאתני בדירקטוריונים של חברות הנסחרות בתל אביב כסטנדרט, אני מעריכה שהיא גם תמצא ממשלה קשובה הנכונה לשתף פעולה.
בנוסף, ולפני שהשינוי יבוא מהממשלה ומהרשות, יש עוד משהו חשוב לעשות. אני קוראת עכשיו לכל מי שנמצא בעמדת ניהול בכירה במשק: תפעלו כבר עתה לגיוון בדירקטוריונים שלכם. אל תחכו בסבלנות לגלגלי הזמן שיביאו אתכם לסיטואציה אלא הקדימו לעשות. היו יוזמים ולא מובלים, אך בעשותכם זאת, אל תרגישו כי אתם חייבים. הסתכלו על העולם הנאור והמשתנה והקדימו להיערך. בחרו בגישה הגמישה והרווחית יותר - שדרוג דירקטוריון החברה באמצעות העשרת השדרה הניהולית שלה בנקודות מבט, ידע וניסיון חיים שונים ממה שרובכם הורגלתם בו.
גיוון מגדרי ואתני בדירקטוריונים של חברות נסחרות בתל אביב, אם מכוח החלטה רגולטורית ועוד יותר מרצון כן ועמוק של החברות עצמן, יוביל לעוד צעדים מבורכים וארוכי טווח כמו עוד תוכניות לעידוד יזמות נשית מתחילת הדרך, שכה נחוצות להצמחתן.
כך למשל ארגון "יזמיות", שייסדתי לפני עשור ונועד לאפשר מרחב למידה, תמיכה ועזרה הדדית בין נשים יוזמות, קידם בין השאר קמפוס לאמהות בשיתוף פעולה עם גוגל, אקסלרטור לנשים עם מיקרוסופט, קורסים נרחבים ליזמות ברשויות עירוניות וסדנאות לבניית מיזם עסקי או חברתי לסטודנטיות. יוזמות אלה ונוספות, שבינתיים צומחות נקודתית מלמטה וללא תמיכה ממסדית, יהפכו לנורמה ברוכה. הדרך לפריחה כלכלית אמיתית למשק עוברת דרך יישום ערכים שוויוניים יותר.
הילה אוביל ברנר היא יזמת סדרתית, מקימת ארגון "יזמיות" ומנהלת תוכנית האקסלרטורים Techstars TLV
