אין תשתית לסמוך על המזל
אין תשתית לסמוך על המזל
האיום המרחף על מתקפה עתידית מהצפון דורש חשיבה מקיפה יותר על שכבת ההגנה של המדינה. בעוד המודעות להגנה אזרחית היא גבוהה ויש ירידה משמעותית באחוזי השכירות של דירות ללא ממ"ד, להגנה על תשתיות המדינה ההכרחיות לשם רציפות תפקודית ולהמשך תפקוד תקין יש פחות מודעות ציבורית. מערכות אלה כוללות, בין השאר, אמצעי שידור, מפעלי מזון, אספקת חשמל, מפעלי התפלת מים ואספקתם, תחנות רכבת ומוקדי שליטה המנוהלים ממרכזי הבקרה הרלבנטיים למערכות אלה. פגיעה בהם בתקיפה עשויה לפגוע ברציפות התפקודית של המדינה בתחומי חיים שונים ועלולה אף לעלות בחיי אדם.
אמנם כבר לפני מספר ימים הנחה פיקוד העורף 28 מפעלים הסמוכים עד 40 ק"מ מגבול לבנון לרוקן את מצבורי האמוניה, המשמשים לקירור מזון, והחומרים המסוכנים שהם מחזיקים ולדאוג לאבטחתם. זאת, כיוון שדליפת אמוניה רעילה לאדם (למרות שכגז קירור היא יעילה מאוד ולא פוגעת באוזון).
אבל אין די בכך. כחלק מההכנות לתקיפה אפשרית, חובה על המדינה למגן את התשתיות ההכרחיות להמשך פעילותה. שכן מחיר הפגיעה בהם יהיה גבוה מאוד. במסגרת המלחמה באוקראינהKSE, בית הספר לכלכלה בקייב, העריך את הפגיעה בתשתיותיהם נכון לתחילת השנה בהיקף נזקים של 36.6 מיליארד דולר והנזקים לתעשייה הוערכו ב-11.4 מיליארד דולר . המכון למחקרי ביטחון לאומי פרסם בחודש שעבר את השלכות המשך המלחמה על כלכלת ישראל. אחד התרחישים להם התייחס הוא מלחמה עצימה בצפון. במידה וישראל תצליח ליירט את הסיכונים ולמזער את הפגיעה בעורף, בעיקר במתקנים אסטרטגיים ובתשתיות לאומיות. מלחמה באינטנסיביות גבוהה שתלווה פגיעה בתשתיות, תכווץ את הכלכלה הישראלית בשיעור של עד 10 אחוזי תוצר בשנת 2024; במקרה הטוב, שישראל תצליח לנטרל חלק ניכר מהאיומים ולמזער את הנזקים, התוצר יתכווץ בכשני אחוזים לפי תחזית מכון אהרון מדצמבר 2023. מחקרים כלכליים אלו מבהירים הבהר היטב כי גם כלכלית מיגון תשתיות המדינה הוא הכרח של ממש.
מיגון תשתיות מסוג זה , המתבצע לאחר דו"ח שרידות הנדסי שמציג מהם המקומות הפגיעים, מהי רמת הסיכון ומה תהיה השלכת הפגיעה בהם לתפקוד המתקנים הרלבנטיים במדינה עד כדי חישוב הפגיעה בנפש, נבדק על ידי חוקרים בתחום ההנדסה. החוקר קובע מה רמת ההגנה הנדרשת בנקודות משתנות באתר ולאחריו ממגנים את התשתיות הנדרשות, עמדות הבקרה, חדרי שרתים, מתקני הפעלה שונים, מיכלי האמוניה במפעל ושאר נקודות התורפה. המיגון במקרים מסוג זה יתבצע באמצעות שיטות מיגון רלוונטיות לאתרים קיימים, לרבות פאנלים מחומרים מרוכבים שעברו את אישור פיקוד העורף למיגון, באמצעות שימוש בטכנולוגיות מתקדמות ותכנון מוקדם ניתן פעמים רבות לבצע את עבודות המיגון ללא השבתת האתר או המפעל הממוגן.
הכנה כזו מראש הינה הכרחית גם לטווח הארוך, שכן, עלויות שיקום יוחלו על האזרחים. כדי לעמוד בהוצאות במיליארדים שידרשו לבנות מחדש את התשתיות שיפגעו, להעביר את האוכלוסיה לאיזורים ללא פגיעה סביבתית (אמוניה למשל) ולהחזיר את עלויות ימי העבודה האבודים למשק. הממשלה, לפי דוח המכון, תצטרך להעלות את המיסים, לקצץ בתמיכות ישירות בקבוצות שונות באוכלוסייה, ובנק ישראל צפוי להשאיר את הריביות ברמה גבוהה על מנת להילחם באינפלציה.
מעבר להגברת השקט הנפשי של האזרחים ישנן גם השלכות שאינן כלכליות. מיגון נכון ואפקטיבי יכול להוביל להגברת היציבות בשוק, שכן הוא מקטין את הסיכון להשבתות או נזקים כלכליים רחבי היקף. הוא מגביר את תחושת הביטחון של משקיעים ועסקים, ומעודד השקעות נוספות בפיתוח תשתיות ואזורי תעשייה, מה שתורם לצמיחה כלכלית.
יתרה מכך, מיגון תשתיות יכול להפחית את הנטל על מערכות הביטוח, שכן הוא מפחית את ההסתברות להתרחשות נזקים משמעותיים. השקעה במיגון מתאימה עשויה להוביל לירידה בפרמיות הביטוח וליצירת סביבה עסקית יותר יציבה ופחות מסוכנת. במקביל, הציבור נהנה משירותים אמינים ובטוחים יותר, מה שמחזק את אמון הציבור במוסדות המדינה ומפחית את הסיכוי לפגיעה ברווחת התושבים.
למיגון תשתיות יש חשיבות כלכלית מכרעת, שכן הוא תורם לא רק לשמירה על יציבות והמשכיות הכלכלה, אלא גם ליצירת תנאים המקדמים צמיחה, חדשנות וביטחון לטווח הארוך. לכן מדינת ישראל לא צריכה לדחות את ההחלטה על מיגון התשתיות, כי ההשלכות יהיו יותר מדי גבוהות- לכלכלה, לשיקום הצפוי ובעיקר לאזרחים.
הכותב הוא מנכל אורטק מערכות מיגון המפתחת אמצעי מיגון לתשתיות, מפעלים ומרחבים ממוגנים
