דעהלהצביע בעד הדמוקרטיה הדיגיטלית
דעה
להצביע בעד הדמוקרטיה הדיגיטלית
מדוע עמוק לתוך שנת 2022 מדינת ישראל עדיין לא מצליחה לנהל מערכת בחירות ממוחשבת וממשיכה להאמין בפתקי נייר? הגיע הזמן להתקדם ועל הדרך למנוע זיופים ולהעלות את שיעור ההצבעה
ב-1 בנובמבר יצביעו אזרחי מדינת ישראל בבחירות לכנסת ה-25. מדובר במערכת בחירות חמישית תוך 1,301 ימים. מערכת בחירות נוספת שבה הסטארט-אפ ניישן ממשיכה להאמין בקלפיות מקרטון, בפתקי הצבעה מנייר, בהזדהות באמצעים לא דיגיטליים, ובספירת קולות אנושית וידנית שבשעות הלילה המאוחרות, בתוספת של חוסר בשעות שינה, בהחלט יכולה להוביל לטעויות ולפספס ניסיונות לזיופים.
אז מדוע עמוק לתוך שנת 2022 מדינת ישראל עדיין לא מצליחה לנהל מערכת בחירות דיגיטלית וממוחשבת שתבטיח היעדר זיופים מצד מצביעים ותוצאות אמת שלא ניתנות לערעור? הרי במדינה שלנו יש את כל הכלים והפיתוחים הטכנולוגיים לעשות את מה שכבר מתרחש במדינות דמוקרטיות בעולם. עזבו את השאיפה לנהל בחירות במערכת ממוחשבת סגורה, מה לגבי הרצה של פיילוט כדי שמערכת הבחירות לכנסת ה-26 תהיה כבר באמצעים דיגיטליים? או שמערכת הבחירות המוניציפאלית שתתקיים ב-31 באוקטובר 2023 תתנהל בדרך של קידמה?
עברו כבר כמעט עשור וחצי מאז ששר הפנים דאז, מאיר שטרית, הורה לבצע פיילוט של בחירות ממוחשבות במספר מצומצם של יישובים במסגרת הבחירות המקומיות בנובמבר 2008. הפרויקט הוכתר בהצלחה, אבל אף אחד מנבחרי הציבור מאז לא הרים את הכפפה וקידם את הנושא. חשש מפריצות סייבר, חוסר אמון בטכנולוגיה ובמחשבים ועוד הרבה תירוצים אחרים ולא רלוונטיים הופרחו באוויר כדי לסכל את האפשרות שמדינת ישראל תכניס את הקידמה הטכנולוגית להליך הדמוקרטי.
קחו לדוגמה את אסטוניה, מדינה קטנה, שמובילה את חזית טכנולוגיית הבחירות עם אפשרות לכל בעל זכות בחירה להצביע מכל מקום בעולם באמצעות הסמארטפון או המחשב. והיא כמובן לא היחידה: במדינות רבות בעולם מתנהלות מערכות בחירות דמוקרטיות דיגיטליות באופן מלא. הסתדרות העובדים קיימה בחודש מאי האחרון בפעם הראשונה את מערכת הבחירות למוסדותיה ולתפקיד יושב הראש בצורה ממוחשבת מלאה. במערב וירג'יניה חתם בשנה שעברה המושל על צו שמאפשר לכל בעלי המוגבלויות במדינה להצביע באמצעות הטלפון.
דווקא בישראל המעבר לתהליך הצבעה דיגיטלי ממש אינו צריך להיות עניין מסובך. מדינת ישראל מנפיקה תעודות זהות דיגיטליות, והצפי הוא שעד לסוף העשור הנוכחי כלל האזרחים יחזיקו בתעודות אלו. תהליך ההצבעה יתחיל בזיהוי פיזי של המצביעים בכניסה לאולם ההצבעה, וזיהוי נוסף יעשה בעמדות ההצבעה באמצעות תעודות הזהות הדיגיטליות יחד עם זיהוי פנים או זיהוי של כף יד ביומטרי. הזיהוי שייעשה באמצעות שני גורמים יבטיח שהזהות של הבוחר אכן אומתה ותמנע זיופים בהצבעות.
ניהול מערכת בחירות דיגיטלית תוביל להשתתפות גדולה יותר של אזרחים בהליך הדמוקרטי. אחוזי ההצבעה צפויים לעלות מכיוון שבחירות ממוחשבות יאפשרו נגישות מלאה וכל אזרח במדינה, לאחר שהזדהה בצורה חכמה ובאמצעות שני גורמים, יוכל להצביע בכל אתר הצבעה. דבר זה יפשט את הליך ההצבעה ואף יעודד את שכבות הגיל הצעירות, שנוטות לאבד עניין בהליך הדמוקרטי, כן להיות חלק מהמצביעים.
בסיכומו של דבר, הגיע הזמן שמדינת ישראל תאמץ את הטכנולוגיה ותהפוך את ההליך הדמוקרטי לדיגיטלי וממוחשב. מעבר ליכולות הגבוהות שכבר קיימות, באימות זיהוי האזרחים ובמניעת זיופים בהליך ההצבעה והספירה של הקולות קיים יתרון של הכנסת חדשנות שתעלה את אחוז ההצבעה ותאפשר ליותר ויותר אזרחים להיות חלק ממערכת הבחירות. הגיע הזמן שהסטארט-אפ ניישן תצביע בעד בחירות דיגיטליות.
זאב שטח הוא המייסד והמנכ"ל של חברות קומדע וקומסיין ובעל ניסיון של כ-40 שנה בתחומי אבטחת מידע ותקשורת מחשבים
