בגלל חוסר תיאום ממשלתי: העלאת שכר המאבטחים לא נכנסה לתוקף
בגלל חוסר תיאום ממשלתי: העלאת שכר המאבטחים לא נכנסה לתוקף
ההסכם להעלאת שכר עובדי השמירה והאבטחה נחתם בחודש מרץ בין הממשלה להסתדרות. מאז חלפו 8 חודשים והוא לא נכנס לתוקף. הסיבה העיקרית לכך היא שההסכם המקורי נחתם בלי מעורבות האוצר, וכעת באגף התקציבים פועלים ליישמו
בחודש מרץ האחרון, כמה ימים לפני ערב חג הפסח, הכריזה ההסתדרות על "הסכם היסטורי" להעלאת השכר של עובדי השמירה והאבטחה בכלל המשק. מאז חלפו שמונה חודשים, וההסכם עדיין לא נכנס לתוקף.
בדיקת "כלכליסט" מצאה כי ההסכם לא ייכנס לתוקפו גם בשבועות הקרובים, והסיבה המרכזית לכך היא שההסכם המקורי נחתם בלי מעורבות האוצר, וכעת באגף התקציבים פועלים ליישמו.
לפי ההסכם הקיבוצי שנחתם, כלל המאבטחים ועובדי הביטחון במשק יקבלו שכר מינימלי שיעמוד על 10% מעל שכר המינימום. חלק מהעובדים יזכו לשכר שיגיע עד ל-80% מעל שכר המינימום, וזאת בהתאם להכשרה שעבר כל עובד. במסגרת ההסכם הוחלט גם על מתן שי בחגים בגובה 250 שקל לכל עובד, והעובדים ייהנו מקרן מיוחדת לרווחה ותרבות. סעיף נוסף בהסכם קובע כי המנוחה השבועית לעובד תהיה בין יום שישי ב-16:00 ליום ראשון ב-4:00 בבוקר, ומאבטחים שיעבדו בזמן המנוחה יזכו לתגמול נוסף.
לפני כשבועיים הגיעה פנייה ל"כלכליסט" בנוגע לכך שההסכם עוד לא נכנס לתוקף ושהמאבטחים עדיין לא זכו לקבל את תוספת השכר שהובטחה להם. בעקבות פנייה זו נעשתה פנייה מטעם "כלכליסט" להסתדרות כדי להבין מדוע ההסכם עוד לא יושם. בהסתדרות טענו כי ההסכם הענפי הועבר לשרת הכלכלה אורנה ברביבאי כדי שתפעל להרחבתו, וכי השרה פרסמה את ההסכם עם כוונה להרחבתו, לעיון והערות הציבור, וכעת הנושא נמצא בשלבים סופיים, והם מקווים שהכל יסוכם בקרוב.
לאחר שהתקבלה תגובת ההסתדרות, נעשתה פנייה למשרד הכלכלה וללשכת השרה ברביבאי. גורמים במשרד הכלכלה טענו כי מבחינתם ההסכם כבר יכול היה לצאת לפועל, אך מה שמעכב אותו כרגע זה משרד האוצר, שרק צריך להעניק "אישור פורמלי" למהלך.
לבסוף נעשתה פנייה מטעם "כלכליסט" גם לאוצר, שם טענו כי בניגוד לדברי משרד הכלכלה, לא מדובר רק באישור פורמלי מפני שלמהלך יש גם היבט תקציבי.
גורמים ממשלתיים האשימו את משרד הכלכלה בכך שהם חתמו על הסכם עם ההסתדרות ועם ארגוני המעסיקים בלי לערב את האוצר בדיונים, מה שהוביל לכך שההסכם עוד לא מיושם כי לא נעשתה עבודת מטה מתאימה.
בין היתר טענו הגורמים כי ההסכם יוביל להגדלה משמעותית של הוצאות המדינה שמעסיקה אלפי מאבטחים – הוצאה שאף אחד לא חישב עד כה ולא ברור עדיין מאיפה יגיע המקור התקציבי שלה. חישוב העלות למדינה הוא מה שמונע מההסכם להיכנס לתוקף, והגורמים הממשלתיים מעריכים כי בתוך כמה שבועות יוכלו לסיים את כל עבודת המטה, יימצא מקור תקציבי וההסכם יוכל להיכנס לתוקף.
בנוסף לכך הגורמים האשימו את משרד הכלכלה וההסתדרות בכך שההסכם משמר בפועל את הקרטל של חברות כוח האדם שמעסיקות את המאבטחים. לפי אותם גורמים, "מי שרוצה להעלות שכר שיעלה את השכר", ובפועל ההסכם מייצר תיאום מחירים כשכל השחקנים מעלים את השכר במקביל, מה שמונע תחרות וגורם לכך שהעלויות יושתו על הקניינים שצורכים את שירותי האבטחה ועל הצרכנים בקצה.
